במשרד האוצר חככו ידים בשביעות-רצון בשבוע החולף. הוראת השעה שחוקקה בשנה שעברה במטרה להקטין את הגירעון בקופת המדינה, וזכתה לשם "חוק הרווחים הכלואים", עמדה ביעדה - להכניס לקופת המדינה לפחות 3 מיליארד שקל מתשלומי מסים של החברות המבוססות במשק, תוך שאלו זוכות להנחה בשיעורי המס.
באוצר אף הבהירו כי קופת המדינה "לא זכתה באור מן ההפקר" - כך לדוגמה לאחר החלטת כיל ליישם את חוק הרווחים הכלואים, נשלחה הודעה מלשכת השר כי החלטתה של כיל היא "תוצר של משא-ומתן נחוש שנוהל בחודשים האחרונים".
למרבה הצער, יש אזור נוסף שבו מגלים באוצר "נחישות" - הרצון להשאיר את היקף הטבות המס שמקבלות החברות הזרות שפועלות בישראל מחוץ לעיני הציבור.
כזכור, בתחילת השנה הגיש "גלובס" עתירה לבית המשפט המחוזי, בדרישה לחשוף את הטבות המס שניתנו וניתנות לחברות הגדולות במשק בשנים האחרונות. בית המשפט הורה לחשוף את הנתונים, אולם משרד האוצר ורשות המסים הודיעו כי יערערו לעליון על ההחלטה לחייבם לחשוף את היקף הטבות המס שקיבלו החברות הפרטיות, וכך נחשפו רק הטבות המס שקיבלו החברות הציבוריות.
עם פרסום הנתונים, התברר למשל כי חברת טבע הייתה החברה שקיבלה את היקף ההטבות הגבוה ביותר בשנים 2006 עד 2011, אשר הסתכמו ב-11.8 מיליארד שקל. ענקית התרופות הישראלית נמצאת בתקופה מאתגרת בפעילותה העסקית, ולכן הודיעה לאחרונה על תוכנית התייעלות, במסגרתה היא תפטר 10% מעובדיה, כשגם מאות רבות של עובדים בישראל צפויים לאבד את מקום עבודתם.
פרסום התוכנית העלה את חברת טבע, ומנהליה אשר מרוויחים משכורות-עתק, על המוקד התקשורתי, והחל דיון ציבורי נוקב באשר למוסריות המהלך שהיא מבצעת, וזאת לאור ההטבות שהיא מקבלת מהמדינה.
באוצר יודעים היטב מה יקרה אם ייחשפו למשל היקף הטבות המס לה זוכה אינטל, שלבטח נמצאת גבוה ברשימת החברות שזוכות להטבות מס מהמדינה. ביום שבו אינטל תודיע על סגירת מפעל בארץ ופיטורי עובדים, האש לא תופנה כלפיה, אלא כלפי האוצר, שהעניק לה הטבות יוצאות דופן לאורך השנים.
כך, עם הערעור לעליון, כיוון האוצר את האש אל עבר החברות הישראליות הציבוריות. החברות הזרות שפועלות בישראל, שמוגדרות כחברות פרטיות, נותרו מחוץ לעין הסערה.
אין חולק על כך שמתן הטבות מס לחברות בינלאומיות על מנת שהללו יקימו בישראל מרכזי פיתוח הן עניין לגיטימי. אבל באוצר לא מוכנים שדיון ציבורי על גובה ההטבות שהוא מעניק לחברות הזרות יגיע לפתחם.
מדובר בהתנהלות בעייתית, העושה שירות רע לחברות הישראליות שמייצרות ערך בארץ, ומעדיפה על פניהן את החברות הזרות, שמקבלות אף הן הטבות, אך נהנות משקט תעשייתי בחסות משרד האוצר.