"בנק ישראל נרדם - והאזרח הישראלי משלם את המחיר"

מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר שהפתיע ועלה ב-0.3% הציב את האינפלציה בחודשים ינואר-אוקטובר על 2.1% - באמצע יעד יציבות המחירים של הממשלה, וב-12 החודשים האחרונים על 1.8% - מתחת ליעד הממשלתי. המשמעות, הנתונים מספקים לבנק ישראל, אם יחפוץ בכך, "תירוץ" טוב להוריד ריבית במשק.

לדברי יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות, בנק ישראל יידרש לבצע הפחתת ריבית כדי לבלום את השחיקה ברווחיות הייצוא ולהבטיח את שרידות התעשייה בישראל. "בסביבה בה האינפלציה מתחת לאמצע תחום יעד הממשלה, קשה להסביר לציבור העובדים כי את הנסיקה במחירי המזון הם יידרשו לספוג בעצמם. וכן, בסביבה בה הדולר ממשיך להיחלש ותוואי האינפלציה עולה, הפגיעה במעסיקים אף עולה", לדבריו.

יניב פגוט, אסטרטג ראשי בקבוצת איילון, סבור כי למרות המדד המפתיע, "זו סנונית אחת שאינה מבשרת על שובה של האינפלציה ולא צפוי האצה בקצב שלה". להערכתו, "בנק ישראל יגנוז לפי שעה את התוכניות קצרות הטווח לעידוד הפעילות במשק באמצעות הפחתת ריבית מיידית. צמיחת הליבה הכלכלית צפויה לרדת מדרגה בשנת 2014, הממשלה לא צפויה להעלות מסים ולפיכך בהתבוננות שנה קדימה ניתן להעריך אינפלציה נמוכה משמעותית ממרכז יעד האינפלציה של הבנק המרכזי".

גם שמואל בן אריה, מנהל מחקר שוק מקומי בפיוניר תכנון פיננסי, לא סבור שהורדת ריבית צפויות בקרוב, "וזאת למרות ששער השקל-דולר עדיין במקום לא נוח למשק. נראה כי הציפיות האינפלציוניות והאינפלציה בפועל לשנה הקרובה יהיו כ-2% או יותר. המדד הגבוה מצביע על חידוש הביקושים במשק, שהם הקטליזטור המרכזי לצמיחה במשק בריא. נראה כי הצרכן הישראלי מתעלם מהגזרות הכלכליות האחרונות ומעריך כי גיוסי המס המאסיביים בתקופה האחרונה הולכים להקל עליו רבות בנטל המסים".

אייל עופר, דובר "ישראל יקרה לנו", אומר כי "כל מי שמבצע קניות במשק חש בעליות המחירים המתגברות - בפרט במחירי המזון. הנתונים של הלמ"ס אינם משקפים את מה שכל ישראלי מרגיש בכיס - המחירים עולים, גם בגלל העלאת המע"מ, גם בגלל חוסר יכולת ממשלתית להתמודד עם המונופולים וחוסר התחרותיות - ואזרחי ישראל הם שממשיכים לשלם את המחיר. בנק ישראל - אשר תפקידו העיקרי הוא לשמור על יציבות המחירים כדי למנוע שחיקה של השכר והפנסיות - נרדם בשמירה ומוריד את הריבית שוב ושוב בהתעלמות מהבעירה במחירי הדיור והשכירות".

אהוד רצאבי, נשיא להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים, טוען כי "רפיון הביקושים לצד ההאטה ביצוא ובייצור התעשייתי הביאו להתמתנות הצמיחה, ויהיה לכך מחיר שיבוא לידי ביטוי בשוק התעסוקה". לדבריו, "בניכוי השפעת הפקת הגז, קצב הצמיחה עומד על שיעור של כ-2.6%, נמוך מקצב הצמיחה הנדרש על מנת לתמוך בתעסוקה מלאה, וברבעון הראשון של 2014 צפויה עלייה בשיעור האבטלה". לדברי רצאבי, "נראה כי המדיניות המוניטרית איננה מספיקה כדי להתמודד עם האתגרים של המשק, ולכן על המדינה לבצע צעדים משלימים לעידוד העסקים הקטנים והעצמאים כדי למנוע גידול באבטלה".

ציון בקר, סמנכ"ל החטיבה הפיננסית בבנק מרכנתיל: ״למרות המדד הגבוה, אנו סבורים כי הנגידה קרנית פלוג תמשיך את דרכו של סטנלי פישר בדרך קביעת הריבית שתוכתב בעיקר על ידי הנתונים הגלובליים. הורדת הריבית באירופה רק לאחרונה היא תוצאה ישירה של המשך המשבר ביבשת אירופה וגם בארה"ב לא כל הנתונים מעודדים. המשך מגמה שלילית בשווקי העולם, המשפיעים ישירות על שערי חליפין המחזקים את השקל, עדיין יכולה להביא את הנגידה להורדת ריבית נוספת בחודשים הקרובים. עם זאת, הנתון המשמעותי ביותר שפורסם השבוע היה ההתאוששות בסחר החוץ בישראל. אם תימשך מגמה זו היא בהחלט יכולה לשמש כבלם מסוים להורדת ריבית נוספת".