הכשרת גני אירועים לא חוקיים: היועמ"ש נגד מירי רגב

מירי רגב, יו"ר ועדת הפנים, דרשה מהיועמ"ש למצוא פתרונות להסדרת גני האירועים ■ "דברים אלה עלולים להביא לאובדן אמון הציבור במערכות אכיפת החוק ולחשש כי היעדר האכיפה נובע ממניעים פסולים וזרים", נכתב לה בתגובה

היועץ המשפטי לממשלה מתנגד נחרצות לבקשת ח"כ מירי רגב, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, להקפיא את הריסתם של גני אירועים שהוקמו ללא היתרי בנייה וכן את ההליכים המשפטיים כנגדם, עד שיוכלו להסדיר את פעילותם כחוק.

במכתב ששיגר לאחרונה לרגב ד"ר אסף הראל, העוזר ליועץ המשפטי לממשלה, ואשר הגיע לידי "גלובס", הוא מציין כי גני האירועים שהוקמו שלא כדין הינם תופעה עבריינית בוטה, ועיכוב גורף כלשהו של הליכים משפטיים נגדם יוביל לדבריו לתוצאה שלפיה "החוטא יוצא נשכר".

במהלך חודש אוגוסט האחרון כינסה רגב דיון מיוחד בוועדה, בניסיון להסדיר את מעמדם של הגנים והאולמות הלא חוקיים. מהדיון עלה כי בישראל פועלים כיום 66 גני אירועים ללא היתר.

רגב אמרה בין השאר בכנסת כי "צריך גם את השכל וגם את הנשמה כדי לפתור את הבעיה... אני מבקשת להוציא מכתב ליועמ"ש, לשר הפנים ולשר השיכון והבינוי, הקורא לאשר מתן שימוש חורג ושינוי ייעוד באותם אולמות. כמו כן, אני קוראת למשרדים לשבת וליצור עבודת מטה ברורה שתנחה מדיניות הסדרה של כל אותם אולמות. אני מבקשת לקיים דיון נוסף בתחילת המושב, בו אני מעוניינת לשמוע איך המשרדים מתכוונים להסדיר את האולמות הקיימים... לא ניתן להקל ראש בפרנסתם של אנשים".

ביטחונם ובריאותם של אלפי חוגגים

ממכתבו של הראל ברור כי היועץ המשפטי אינו מתכוון לתת יד למהלך שיוזמת רגב. "ברחבי ישראל הוקמו עשרות רבות של גני אירועים שמרביתם בלתי חוקיים", כותב הראל. "גני אירועים אלה הוקמו ברובם בשטחים פתוחים, ללא היתרי בנייה כדין, והם פועלים בהפרה בוטה ומתמשכת של חוק התכנון והבנייה".

לדבריו, הגנים מצויים בדרך-כלל על אדמה חקלאית בפרדסים, חורשות, ליד מקווי מים ונחלים. "במרבית גני האירועים הוקמו אולמות שמחה במבנים קשיחים, והם כוללים גם מבני עזר וחניוני רכב. השטחים הפתוחים שבהם פועלים הגנים מצויים במקרים רבים במרקמים לשימור, המהווים שטחי חיץ וריאות ירוקות לאוכלוסיית המדינה".

הראל מוסיף כי מלבד הפגיעה בשטחים הפתוחים, הבטחת ביטחונם ובריאותם של מאות אלפי המשתתפים הפוקדים בשנה את האירועים בגנים מחייבת עמידה בדרישות דיני התכנון והבנייה ובדרישות רישוי העסקים.

"גני האירועים שהוקמו שלא כדין הם תופעה עבריינית בוטה שלה השלכות קשות הן מבחינה תכנונית-סביבתית והן מבחינת פגיעה בשלטון החוק", כותב הראל. "חומרת היתרה של עבירות תכנון ובנייה היא לא רק בפגיעתן ביכולת לתכנן את שימושי הקרקע, אלא גם בהיותן עבירות נראות לעין כל, וככאלה פוגעות בשלטון החוק ויוצרות תחושה שלית דין ולית דיין. הקמת גני האירועים שלא כדין פוגעת באפשרויות התכנון העתידיות של הקרקע, שהיא משאב מוגבל ונדיר במדינת ישראל בוודאי בתחומי מחוזות מרכז וחיפה".

סוגייה נוספת אותה מעלה הראל היא גם הפגיעה בעיקרון השוויון, מאחר שמפעילי הגנים הללו זוכים ליתרון כלכלי ותכנוני בלתי הוגן על פני יזמים הפועלים כחוק.

"המשך קיומם של גני האירועים אותם פוקדים מדי יום המוני אזרחים יוצר תחושה של רמיסת החוק וחושף את כל אותם אזרחים להפרת חוק בוטה והמונית ללא כל תגובה", מוסיף הראל. "דברים אלה עלולים להביא לאובדן אמון הציבור במערכות אכיפת החוק ולחשש כי היעדר האכיפה נובע ממניעים פסולים וזרים".

הראל מדגיש כי אין מקום להיעתר לבקשת רגב לעכב הליכים משפטיים. "אין הצדקה שדווקא עבריינים שמטעמים שונים טרם הסתיים הדיון בעניינם יזכו מההפקר. דווקא במקרה של עסקים שהציבור בא בשעריהם מדי יום קיים אינטרס ציבורי גדול באכיפה יעילה".

רגב מסרה כי במסגרת הדיון בנושא היא ביקשה להבהיר כי "לא נכון להרוס ולפגוע בפרנסתם של מפעילי אולמות האירועים שנמצאים בהליך הסדרה של ענייניהם המשפטיים. מצד שני, יש למצות את הדין והחוק עם פורעי חוק אחרים שאינם נמצאים בהליך הסדרה".