"כשהריבית תעלה, הצעירים יהיו בקשיים, והבורסה תקרוס"

החשב הכללי באוצר לשעבר: "לא רק שהממשלה לא מעוניינת להוריד את מחירי הדירות, היא גם לא מעוניינת לעצור את עליית המחירים" ■ "ניפחו את מחירי הדירות וזה יצר תועלות לבנקים" ■ מה הוא מציע לעשות?

"הממשלה ניפחה במו ידיה את בועת הנדל"ן", כך אמר היום (ג') החשב הכללי באוצר לשעבר פרופ' ירון זליכה, כיום דיקן הפקולטה למינהל עסקים וראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו, בועידת הנדל"ן השנתית שעורך מרכז הבנייה הישראלי באילת.

לדבריו, כתוצאה מפעולות הממשלה בשנים האחרונות, יציבות הבנקים אמנם השתפרה, אבל מחירי הדירות הגדילו את הכנסות הממשלה ממכירת קרקעות. "הממשלה לא רק שלא מעוניינת להוריד את מחירי הדירות, היא גם לא מעניינות לעצור את עליית המחירים. כל הצעדים שהממשלה עשתה, בשיתוף פעולה עם בנק ישראל, הביאו להדלקת המדורות. הורידו את הריבית והשקעות שהיו סולידיות עברו לשוק דיור. הכניסו גל אדיר של משקיעים לשוק הדיור שלא היו בו לפני כן, והם יהיו לעולם יותר משמעותיים מעוד 20 אלף יחידות דיור".

עוד אמר זליכה כי "כל עוד הריבית לא תחזור לרמה שלפחות תישווה לתשואה על השכרת דירות לסדר גודל של 3% ריאלי, מחירי הדיור ימשיכו לעלות. הממשלה מלבה את המחירים ומוכרת קרקעות לכל המרבה במחיר. ואנשים שואלים אם היא רוצה להוריד את מחירי הדיור? אין עוד מונופול שמחירי המוצר שלו עולים והדריקטוריון יקבל החלטה להפסיק למכור את המוצר. הכנסות המדינה מקרקעות הן 8 מיליארד שקל, ואין סיכוי שאגף התקציבים ימשוך סכום כל כך גדול מכוח הפעולה שלו".

זליכה ציין כי הפיתרון למצוקת הדיור, טמון לא רק בהעלאת הריבית: "הדרך היחידה להוריד את מחירי הדירות, ואני מאמין שהם לא יכולים לרדת באופן משמעותי אלא רק להישחק מעט, היא לא רק להעלות את הריבית. כי אם הריבית תעלה, לא רק שהזוגות הצעירים יהיו בקשיים, גם הבורסה תיפול. ואת זה צריך לאזן במדיניות פיסקלית הולמת שבמסגרתה יהיו מנועי צמיחה ולא מנועי דיכוי כמו שהממשלה עשתה בשנים האחרונות. צריך לשנות גם את המדיניות הכלכלית ולא רק להעלות את הריבית".

מנגד אמר ראובן קוגן, לשעבר סגן ראש אגף התקציבים באוצר וכיום סמנכ"ל פיתוח ברכבת ישראל, כי הממשלה כו מעוניינת להוריד את מחירי הדירות, מאחר והיא נבחרת בבחירות על תיק הדיור, כאשר המחאה החברתית בקיץ 2011 היתה השיא לכך. "צריך להבין שבנק ישראל מטפל בנושא הביקוש, והממשלה בצד ההיצע. כל הההכנסה מקרקעות מועברת למימון החוב. אני מסכים שאולי הממשלה לא עשתה מה שצריך אבל עשתה מה שאפשר. 70% מהציבור הם בעלי הנכסים וגם הם נהנו מעלית מחירי הדירות. הממשלה עד היום יצרה מצב שנותנת לשוק לשחק. אם דורשים ממנה לחזור ולבנות 100 אלף דירות בשנה כמו בשנת 1991, אז צריך לזכור שהיה לך מחיר. מחירי הדירות עלו בלי הפסקה עד שנת 1997, והתושבים קיבלו מוצר פחות טוב כאשר עד היום מתנהלות תביעות כנגד המדינה בגין נכסים מתפוררים בבאר שבע וירוחם. לכן טיפול בהיצע לא מספיק וחייבים לטפל גם בנושא הביקוש".

בתגובה לדבריו אמר זליכה כי "לכל צעד שעושים בכלכלה יש עלויות. ניפחו את מחירי הדירות, וזה יצר למשל תועלות לבנקים, אבל הממשלה דאגה לנפח את התועלות הקטנות בצעדים שלה".