"מעודי לא ראיתי שישראל ובעלות בריתה הקרובות ביותר של ארה"ב פועלת בשיתוף פעולה גדול כל כך כדי לסכל יזמה חשובה של מדיניות חוץ שהגה נשיא אמריקאי מכהן; ומעודי לא ראיתי מחוקקים רבים כל כך, דמוקרטים ורפובליקאים, שמוכנים לאמץ את עמדת ישראל ולהתנגד לעמדתו של נשיאם. אני משוכנע, שהדבר נובע פחות מבחינה קפדנית של העובדות ויותר מנטיה גוברת של מחוקקים אמריקאים רבים לעשות כל מה שהלובי הישראלי מבקש מהם לעשות, במטרה לזכות בתמיכת בוחרים יהודיים או בכספי התרומות שלהם". כך כותב היום (ד') תומאס פרידמן, בעל הטור ב"ניו יורק טיימס".
"שת"פ הפעולה הישראלי-ערבי/סוני אינו מושתת על פיוס כלשהו אלא על המסורת השבטית שלפיה האויב של אויבי הוא ידידי, והאויב הוא איראן", כותב פרדימן. הוא מציין, שבוועידה של מדינות המפרץ הפרסי, שהתקיימה באבו-דאבי, הופיע הנשיא שמעון פרס בשידור לוויין ישיר מלשכתו בירושלים, כשברקע פרוש דגל ישראל. "כשראיתי את נשיא ישראל מדבר אל קהל ערבי, שבו חובשי כפיות רבים, נזכרתי בימי אוסלו, כאשר הישראלים והערבים השתתפו בוועידות עסקיות בקהיר וברבת-עמון".
"למרות מה שכתבתי על נטיית מחוקקים לעשות את דברו של הלובי הישראלי, לא אכפת לי שרה"מ בנימין נתניהו או עבדאללה מלך סעודיה משתגעים מזעם בהתבטאויותיהם נגד העסקה המוצעת עם איראן", כותב בעל הטור. "זה מעניק לשר החוץ האמריקאי, ג'ון קרי, אמצעי לחץ במו"מ עם טהראן. קרי יכול לומר לאיראנים: 'תראו, הידידים שלנו השתגעו. ולאחד מהם יש חיל-אוויר גדול. כדאי לכם למהר ולחתום".
"אני לא נוטר טינה לישראל ולערבים בגלל הספקנות שלהם, אבל בכל זאת אסור לנו להניח להם לבלום את העסקה", מוסיף פרדימן. הוא מדגיש, שאיראן שיקרה והונתה לאורך כל הדרך עד לסיפה של פצצה גרעינית, ואלמלא הסנקציות, שאובמה תכנן, אך ישראל והערבים דחפו, איראן לא היתה מגיעה אל שולחן הדיונים. ועדיין, תועלתו של הסכם אפשרי גדולה מנזקו.
בעל הטור מונה ארבע סיבות מדוע צריך לסגור עסקה עם טהראן: 1. תמורת הקלה מוגבלת מאוד בסנקציות, העסקה תקפיא את כל טכנולוגיות ייצור הנשק הגרעיני שבידי איראן, תגולל אחורה כמה מהן ותכונן משטר פיקוח חודרני וחסר תקדים. בה בעת, הסנקציו המרכזיות, שאוסרות יצוא נפט איראני, יישארו על כנן. איראן תוסיף להתייסר קשות. 2. נתניהו מאמין שסנקציות רבות יותר יניעו את איראן לוותר על כל פיסה של טכנולוגיה גרעינית שמצויה בידה, אך מומחים לענייני איראן טוענים שהסבירות שזה יקרה היא קטנה ביותר. 3. איראן כבר רכשה את הטכנולוגיה לייצור פצצה גרעינית. אין שום דרך לחסל כליל את הטכנולוגיה האיראנית אלא אם כן ננקה את כל מוחות מדעני הגרעין במדינה מהידע שצברו. ו-4. ביטחון אמיתי טמון רק בתמורה פנימית באיראן, וזו תושג רק באמצעות פתיחות רבה יותר. עסקה עם איראן תחזק את היסודות המתונים במדינה.
"אם ישראל תהרוג את העסקה שמובילה ארה"ב, אזי האופציה היחידה שנותרה היא מלחמה", כותב פרידמן. "כמה אמריקאים או בעלות בריתה של ארה"ב בנאט"ו יהיו מוכנים להפציץ את איראן לאחר שנתניהו חסם כל ניסיון לבדוק את חלופה דיפלומטית אמינה? לא הרבה. המשמעות היא, שרק לישראל תהיה אופציה צבאית. אם ישראל תשתמש בה, היא אכן עשויה לפגוע ביכולת הגרעינית האיראנית, אך פעולה ישראלית תעניק לאיראן חירות להזדרז ולבנות פצצה חדשה. האם ישראל מוכנה להפציץ את איראן כל חצי שנה"?