גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא פטורים בלא כלום

ביהמ"ש אישר תביעה נגזרת נגד נושאי משרה בפסיפיקה על אף הפטור הגורף

חוק החברות מאפשר לחברות להעניק לנושאי המשרה שלהן פטור מפני חבות אפשרית בגין הפרת חובת הזהירות כלפי החברה. חברות ציבוריות מתקשות כיום במתן פטור מעין זה על רקע התנגדותה העקרונית של חברת אנטרופי, המייעצת למשקיעים המוסדיים במשק, שלא לאשר פטור כאמור. אולם בחברות ציבוריות רבות קיים פטור שהוענק בעבר.

גבולותיו של הפטור והדרישות הנחוצות על מנת לתת לו תוקף מלא הם סוגייה חשובה. בחברה שבה ניתן פטור תקף, החברה לא תוכל להיפרע מנושא המשרה גם אם התרשל בתפקידו וגרם לה נזק רב. כמו כן, בשל הפטור תידחה על הסף כל בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד נושא המשרה בגין התרשלותו.

סוגייה זו, אשר על אף חשיבותה נדונה עד כה במשפט הישראלי רק באופן חלקי, עמדה במרכז החלטתו של השופט פרופ' עופר גרוסקופף בבית המשפט המחוזי במחוז מרכז. בהחלטה זו אושרה תביעה נגזרת נגד נושאי המשרה של חברת פסיפיקה הציבורית על אף הפטור הגורף שהוענק להם.

נזקים של 63 מיליון שקל

על-פי הבקשה, התרשלו נושאי המשרה של חברת פסיפיקה בכך שאישרו עסקאות לרכישת שתי חלקות מקרקעין בעיר גאלאץ ברומניה. על-פי הסכמים מקדמיים העבירה החברה למוכרת 5.25 מיליון יורו, אך לטענת המבקשים, החברה לא קיבלה דבר בתמורה, שכן התברר כי לפי הדין הרומני ההסכמים אינם מקנים לפסיפיקה זכות במקרקעין. כמו כן התברר כי המוכרת כלל לא הייתה הבעלים של אחת החלקות, וכי המוכרת מכרה את החלקה השנייה לצד שלישי.

המשיבים טענו כי הנזקים הישירים והעקיפים מעסקאות רשלניות אלה עומדים על יותר מ-63 מיליון שקל. עוד התברר כי נושא המשרה אשר הוביל את הטיפול בעסקאות אלה הועמד לדין בפלילים בשל תרמית הקשורה לעסקאות. שאר נושאי המשרה אשר התביעה הנגזרת כוונה נגדם, לא נחשדו בכל מעשה מכוון נגד החברה אלא ברשלנות בלבד.

בשלב אישור התביעה הנגזרת התמקד הדיון בשאלת הפטור הגורף שניתן לנושאי המשרה בחברה. תקנון החברה כלל הוראה שעל-פיה ניתן לפטור את נושאי המשרה מחבות בשל הפרת הזהירות, ופטור שכזה ניתן להם על-ידי דירקטוריון החברה באישור האסיפה הכללית. אישור האסיפה למתן הפטור כלל אישור של שליש מבעלי המניות הבלתי תלויים של החברה (כיום, לאחר תיקון 16 לחוק החברות, היה נדרש רוב של המיעוט לאישור כזה).

אם אכן מדובר בפטור תקף הרי שדין התביעה הנגזרת שעמדה על הפרק - להידחות על הסף. אולם במקרה זה התבצעו העסקאות בגאלאץ זמן קצר לפני הענקת הפטור. עם זאת, לשונו של הפטור, לרבות לשונו של ההסדר התקנוני שהתיר אותו, היא לשון גורפת המחילה את הפטור על הפרות עתידיות של חובת הזהירות כמו גם על הפרות עבר והחבות הנובעת מהן. מה דינו של מקרה כזה?

האם ניתן להעניק כתבי פטור על אירועים שקרו בעבר?

חוק החברות קובע, במסגרת הפרק העוסק ב"פטור, שיפוי וביטוח", כי "חברה רשאית לפטור, מראש, נושא משרה בה מאחריות, כולה או מקצתה, בשל נזק עקב הפרת חובת הזהירות כלפיה, אם נקבעה הוראה לכך בתקנון".

בספרות המשפטית שאותה מצטט השופט גרוסקופף, הובאה הסברה כי לא ניתן לתת פטור על אירועים שכבר התרחשו, שכן המחוקק קבע כי החברה רשאית לפטור "מראש". עם זאת, אותו מלומד הביע עמדתו כי לחברה שמורה האפשרות שלא לממש את זכותה לתבוע בגין אירועים שהתרחשו בעבר גם בהיעדר פטור, ככל שהדבר עולה בקנה אחד עם טובתה.

השופט גרוסקופף אינו מקבל עמדה זאת. אם אמנם שמורה לחברה החירות שלא לתבוע, ודבר זה ברור מאליו, הרי ששמורה לה גם הזכות להתחייב שלא לתבוע, אם יש בדבר כדי לקדם את טובתה. התחייבות שכזאת לוותר על זכות התביעה מהווה פטור בדיעבד. אמנם, הסדר הפטור הקבוע בחוק מסדיר את המקרה של מתן פטור מראש, אך מכוח הדין הכללי שמורה לחברה הזכות לוותר על זכותה לתבוע כפי שזכות זאת שמורה לכל אדם.

אציין כי אני מסכים לדברים אלה, אף שבכך לא מסתיים הניתוח של בית המשפט. לשיטתי, ההוראה המסדירה את מתן הפטור מראש בדיני החברות היא הוראה מגבילה. אלמלא נקבעה הוראה זו בחוק, הרי שגם ללא הוראת תקנון מתאימה וללא שאר המגבלות שבהסדר הפטור המיוחד, הייתה החברה יכולה להתחייב מראש לפטור נושאי משרה מאחריות. חוק החברות בא לצמצם את האפשרות של החברה לתת יד חופשית מראש לנושאי המשרה שלה לפגוע בחברה.

נושאי משרה יכולים לקבל פטור מחבות לעתיד רק בתנאים הנקובים בסעיף, ובכלל זה שתהיה לחברה הסמכה תקנונית למתן הפטור (תיקון תקנון כזה דורש כיום אישור של רוב מקרב המיעוט כאשר בעל השליטה הוא נושא משרה בחברה, וזאת בנפרד מהדרישה כי גם מתן הפטור בפועל לנושא משרה כלשהו יאושר בהליך מיוחד כעסקה בניגוד עניינים).

כמו כן, האפשרות למתן פטור מראש מוגבלת בדרישות נוספות. ניתן לתת פטור מראש מפני חבות בגין הפרת חובת הזהירות, אך לא בגין הפרת חובת אמון (קרי, פגיעה מכוונת של נושא המשרה בחברה). שונים הדברים לגבי ויתור בדיעבד. כאן אין הסדר נפרד לגבי חברה, והיא רשאית להבנתי לוותר על זכותה לתבוע בגין כל עילה מכוח היותה בעלת אישיות נפרדת הכשירה לכל חובה וזכות שהדין לא שלל ממנה.

ואף על-פי כן, בית המשפט קבע בעניין פסיפיקה כי קיימים ספקות של ממש אם יש לתת תוקף לפטור בגין מעשי העבר, ועל כן אישר את הגשת התביעה הנגזרת.

ויתור לנושאי המשרה או מתן פטור בדיעבד הריהו כשלעצמו עסקה עם בעל עניין, וככזאת היא מחייבת אישור מיוחד לפי פרק העסקאות בניגוד עניינים שבחוק החברות. אישור עסקה כזאת טעון הן פרוצדורה מיוחדת והן שני תנאים מקדמיים - גילוי מלא מצד החברה והנוגעים בדבר; ושהפעולה תהיה לטובת החברה (ע"ע כמצ'יינה).

במקרה דנן, החברה לא חשפה בפני בעלי המניות את הקשיים בעסקאות בגאלאץ אשר היו חיוניים לצורך החלטה מושכלת על הפטור בדיעבד. כמו כן, החברה נימקה את הצורך בפטור בפני בעלי מניותיה ובדיוני הדירקטוריון בכך שהפטור נדרש כדי "לאפשר לנושאי המשרה בחברה לפעול תוך הקטנת החשיפה האישית שלהם". זוהי הצדקה מתאימה לפטור לעתיד - עידוד נושאי המשרה לפעול ללא מורא לטובת החברה - אך לא ניתן כל הסבר באשר לצורך בפטור בדיעבד.

יד חופשית לפגוע בחברה

לסיכום עמדתי - פטור מראש או פטור בדיעבד (ויתור) הם שתי פעולות שונות אשר נבדלות בחלק ניכר מהיתרונות והחסרונות שלהן, וזאת על אף הדמיון ביניהן, ועל אף שלשתיהן נדרש אישור ברוב מיוחס של המיעוט בחברה ציבורית.

לגבי מתן פטור מראש, הריהו מעורר חשש שאינו קיים בנוגע לפטור בדיעבד - החשש לתת לנושאי המשרה יד חופשית לפגוע בחברה. לעומת זאת, החופש (המוגבל) שנותן הפטור מאפשר לנושאי המשרה לפעול לטובת החברה ללא מורא, וזהו יתרון שאינו מצוי בפטור בדיעבד.

לפטור בדיעבד קיימות הצדקות מגוונות, ופסק הדין נוגע בחלק מהן. לעיתים ההצדקה היא שהחברה מקבלת תמורה נגד הוויתור. תמורה כזאת יכולה להיות תשלום מיוחד תמורת הפטור או הזרמה נרחבת של כספים לחברה (כפי שמקובל במקרה המקביל של הפטר במסגרת הסדר פשרה בין החברה לנושיה, המהווה פטור בדיעבד ולא פטור מראש, על כל המשתמע מכך באשר לעילות המותרות בהפטר), או התחייבות של נושא המשרה להמשיך לעבוד עבור החברה. במקרים כאלה ערכו הכלכלי המשוער של הוויתור צריך להתאזן עם שווייה של התמורה לחברה.

לעיתים אחרות הוויתור יהיה ויתור על נכס מכביד - כלומר, החברה שקלה את העניין, והיא סבורה כי מוטב לה שלא לנהל הליך יקר ולא לאפשר גם תביעה נגזרת בגינו (תביעה שהחלטת הוויתור חוסמת).

לבסוף - ובנימוק זה יש להשתמש במשורה - החלטת הוויתור מוצדקת לעיתים משום שהיא משמשת כסיגנל לנושאי המשרה בחברה כי החברה פועלת בהגינות, והיא בוחרת בנסיבות מסוימות לוותר להם על טעות שביצעו בתום-לב ולטובת החברה, גם כאשר הטעות גרמה נזק לחברה, וניתן לתבוע בגינה.

* הכותב הוא מומחה לדיני תאגידים וניירות ערך ופרופסור בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר