"מערכת הבריאות בישראל נהנית מתמיכה רחבה ומספקת ערך גבוה לכסף; איכות השירות גבוהה". את הדברים האלה אמר היום (ב') ד"ר פיטר ג'ארט, מנהל החטיבה הכלכלית ב-OECD, בפאנל "מערכת הבריאות בטיפול נמרץ". כל זאת, חרף הביקורת על הידרדרות מערכת הבריאות הציבורית.
ג'ארט לא התעלם מהביקורת והוסיף: "שמנו לב לאתגרים גדולים שיכולים לגרום לאיומים במערכת - הזדקנות האוכלוסייה, הבדלים סוציו-אקונומיים, חוסרים פוטנציאליים של מומחים ובעיות אוניברסליות. באופן כללי, ישראל מוציאה את החלק הקטן ביותר מהתמ"ג שלה על בריאות מתוך מדינות ה-OECD. אם תקציב הבריאות הציבורי יהיה קטן מדי, יהיה לחץ על מערכות פרטיות, מה שעלול לגרום למתחים בתחומים נוספים, כמו שוק העבודה.
"משרד הבריאות שם לב לצורך להכניס יותר רופאים לעבודה, ואנו תומכים בזה ותומכים במשרד הבריאות להעלות את גיל הפרישה למומחים. כמו כן, יש צורך להעביר יותר משימות לאחיות. האתגר הגדול ביותר הוא להשאיר מומחים בסקטור הציבורי, למרות הרצון לעבור לסקטור הפרטי".
ג'ארט מתח ביקורת על הממשלה. לדעתו, הממשלה "מתנהגת כספקית וכרגולטורית, והדבר עלול ליצור קונפליקטים". הוא ביקר גם את הטיפולים הפרטיים בבתי החולים הציבוריים ואמר כי "המשך של טיפולים פרטיים לוקח חלק גדול מהחלק המוגבל שמוקדש גם כך לבריאות מתוך התמ"ג, וכי הדבר יוצר פערים בין אוכלוסיות שונות ומעמדים סוציו-אקונומיים שונים".
"כאוס במערכת"
במושב, אותו הנחה שי ניב, כתב בריאות ויחסי עבודה ב"גלובס", השתתפו גם רמי אדוט, ראש תחום בריאות באגודה לזכויות האזרח; משה בר סימן טוב, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר; אלי דפס, מנכ"ל שירותי בריאות כללית; ד"ר אביגדור קפלן, מנהל ביה"ח הדסה; פרופ' זאב רוטשטיין, מנהל ביה"ח שיבא תל השומר; ופרופ' שוקי שמר, יו"ר אסותא.
ניב הציג למשתתפים תמונות שצולמו בביה"ח "שיבא" ונשלחו לשרת הבריאות יעל גרמן ע"י מנהל ביה"ח רוטשטיין, כדי להראות את המחלקות הריקות והסגורות, ולעומת זאת סרטון שמתאר את "שיבא" עבור תורמים ותיירות רפואית, המציג את ביה"ח כמקום מצטיין, הומה ופעיל.
רוטשטיין אמר בתגובה: "יש להבדיל, יש שני סוגי רפואה - אלקטיבית ורפואה דחופה. חוסר החלוקה בין שני הסוגים מביאים לטעות בין 'הזקנה במסדרון' לתיירות רפואית. יש לנו פוטנציאל. אני רוצה לומר לשרת הבריאות: ביה"ח שלנו לא מנוצל 100%. אם היינו לוקחים את המלצות OECD לגבי תפוסה מומלצת של בית החולים, היינו פושטים רגל. ביקשתי מהשרה להקדיש את כל המשאבים להסדרת תקציבי קופות החולים, בנפשנו הדבר הזה. לא דיברתי איתה לא על שר"פ ולא על שום דבר אחר.
"המצב היום הוא של כאוס במערכת, איש הישר בעיניו יעשה. לאף אחד כבר לא אכפת שקופות החולים לא משלמות לבתי החולים, מה אני אשאיר את החולה לא מנותח כי אין תשלום? בנוגע למה שאומר ה-OECD, הוא לא לוקח בחשבון שיש מצב כזה שקופ"ח ציבורית מקימה בית חולים וקוראת לו בית חולים פרטי! ב-OECD פרטי זה פרטי, פה זה על משלם המסים. יש לנו שתי מערכות ציבוריות - אחת למיוחסים ואחת לא. המערכת כאן היא לא שוויונית".
לשאלה כיצד הוא ממשיך לבצע דברים שהרגולציה אמרה לו שהם לא מקובלים, כמו לשבת בדירקטוריון של חברה או להמשיך עם קיום מיילדת פרטית, אמר רוטשטיין: "הרגולציה של היום מצטיינת בפגיעה בחולים, אני מנסה למנוע פגיעה כזו. אם צריך לריב עם מי שכתב סעיפים כאלה, אעשה את זה. אלחם עבור קיום מיילדת פרטית, זה לא יילך במשפט אחד שיבטל את זה. הבעיה העיקרית במערכת זה לא אם אני יושב בדירקטוריון כזה או אחר, או ויכוחים שיש לי מול תפישת הנציבות".
דפס: "אין פתרון בית ספר לבעיה שמוצגת על ידי פרופ' רוטשטיין - והפיתרון שלו לא קביל. בעיניי, בתי החולים צריכים לקבל עוד משאבים למשמרת שלישית, שהרופאים לא יילכו לקליניקה פרטית. כשאני נפגשתי עם השרה אמרתי לה שהרפואה הציבורית בישראל זה ארבע הקופות, לא בתי החולים. אמרתי לה: טפלי בקופות, אז יהיה טוב לבתי החולים. יש כוח אדם, יש ציוד, זה מהמסים של כולם, אבל לא יכול להיות שמי שיש לו יקבל ומי שאין לו לא יקבל".
שמר ציין כי "רוטשטיין הוא שיצר את מושג ה-VIP, באסותא אין מלווים. יש פה הרבה מאוד פופוליזם, צריך לראות איך באמת מטפלים במערכת הבריאות. היא לא קורסת, היא חולה. אבל היא לא תקרוס. האם שרת הבריאות צריכה לנהל? היא צריכה לקבוע מדיניות! אין שיטה, אין דרך. אני חותם על המסמך של ה-OECD. בלימודי רפואה למדנו קודם כל לא לקלקל! אם המדינה היא חברה ומשרד הבריאות הוא מועצת המנהלים, אז מערכת הבריאות חדלת פרעון. נקודה. והשיטה היא כך שהיא תישאר חדלת פרעון כל הזמן.
"פתטי לראות את מנהלי קופות החולים בטלוויזיה מתחננים למשאבים. אם דפס לא מנהל טוב - לפטר אותו היום. אם הוא טוב - אז לתת תקציבים. במדינת ישראל יש חולים שלא מקבלים את השירותים. כל זמן שהמערכת הציבורית לא ממלאת את תפקידה, תנו למערכת הפרטית לתת את השירותים".
קפלן התייחס לביטוחי הבריאות בישראל: "ביטוחים פרטיים היו קיימים בישראל כבר מזמן. גם בשיבא יש הרבה מאוד פעילות פרטית. ישראל במדיניותה הפריטה את מערכת הבריאות לדעת עם הבוסט לביטוחים המשלימים, שיצרו ביקושים לשירותים פרטיים יחד עם הקמת מרפאות פרטיות שנותנות שירותים לעילא ולעילא. המערכת אכן במשבר של מחסור במשאבים. הדסה הוא מרכז ציבורי והוא נותן שירות לכל מי שבא, ומשלב שירותי רפואה פרטיים. עם קצת תיקונים של המודל הזה, זה המודל הנכון - שילוב רפואה פרטית בבית חולים ציבורי. צריך לאפשר בחירת רופא, צריך לאפשר לכל אזרח את האפשרות הזאת. צריך לקחת דוגמה מהצרפתים, שם המדינה קונה לעניים ביטוחים משלימים".
"המערך הציבורי יתמוטט"
בר סימן טוב אמר מצידו שמערכת הבריאות לא קורסת, אולם היא דורשת תיקונים: "ברור שאין לאף אחד כוונה לחנוק או לחסל אף אחד. אבל הסיפור של המערכת הוא סיפור של איזונים וכלים שלובים. יש ציבורית ויש פרטית, שחיו אחת לצד השניה, ובשנים האחרונות יש הפרה של האיזון בין המערכות, גם מצד המימון וגם מצד התשתיות. יש לזה השלכה על המערכת הציבורית. כל השחקנים המרכזיים במערכת הזו, מהאחיות ועד רמת הניהול, כולם משחקים בשני המגרשים, הציבורי והפרטי. כל הדיבורים על קריסה ומשבר יוצרים מאליו את המשבר. יותר אנשים ששומעים את הדבר הזה בוחרים ללכת ולמצוא שירותים פרטיים. בשנים האחרונות מדינת ישראל הגדילה את תקציב הבריאות בלמעלה מ-50%. מדינת ישראל היום היא בין היחידות שמגדילה את התקציב של הבריאות בקצב מואץ. התקצוב גדל.
"האתגר הגדול לוועדת גרמן הוא להחזיר את המערכת לאיזון בין המערך הפרטי לציבורי, כי יש סימנים ראשנים של כוחות שיכולים לערער את המערכת, אני לא חושב שהיא קורסת, האחריות היא לומר את זה לציבור - המערכת היא טובה וצריך לשאוף לשפר אותה. הדיבורים על קריסה הם אלה שיכולים להביא למשבר החמור במערכת. לעת הזו, בית החולים באשדוד הוא לא הדבר הנכון למערכת, היה צריך למצוא פתרונות אחרים. אפשר לתת מענים אחרים במסגרות אחרות. ישראל החליטה שיהיה בי"ח באשדוד.
"יש ניואנסים ושוני לשר"פ ממשלתי ולא ממשלתי, אבל אני לא מנסה לייפות את המציאות. פעם אמרו לכולם, קחו את המודל של הדסה ושכפלו אותו. היום אנחנו יודעים שאין עיוותים בדבר הזה, בערבוב בין הפרטי לציבורי".
אדוט הוסיף כי "השוויון הוא הערך האינטגרלי מהזכות לבריאות ומשם אנחנו מתחילים. מנקודת מבט סוציולוגית, הדבר המדאיג ביותר זו העובדה שהציבור הישראלי ובמיוחד המעמד הבינוני מאבד את המובן של מה זה שירות ציבורי. הפרטי והציבורי כל כך מעורבבים זה בזה, והמובן החמור של זה הוא העובדה שהוא מאבד אמון במערכת הציבורית שהוא משלם לה את מיטב מיסיו.
"אני לא חושש שנגיע למודל האמריקאי אלא לזה הגרמני, שהמעמד המבוסס רוצה לצאת מהמערכת, וזו תהיה תוצאה ישירה של מה שקורה פה מ-1998. כך המערך הציבורי יתמוטט. צריך להפריד את הפרטי מהציבורי, שקופ"ח לא תספק גם שירותים ציבוריים וגם תמכור פוליסות פרטיות. לא יכול להיות שבתי חולים יעשו את זה. הגיע הזמן לשים את החלופה הציבורית המלאה, שאומרת שצריך להחזיר את המעמד הבינוני למערכת הציבורית, אבל חייבים לתת לו את הדברים שהוא רגיל לקבל. את הכסף של ה'משלים' צריך לקחת ולשקם איתו את המערכת הציבורית. כל מה שהזהרנו לפני 10 שנים קורה היום".
פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות, דחה את הדיבורים על קריסת מערכת הבריאות: "כל הדיבורים על קריסה הם דמגוגיה לא סבירה שיוצרת סתם בהלה. המצב שלנו טוב. הבעיות ניתנות לטיפול. אי אפשר להגיד שהמערכת שלנו זבל, רעה, זה לא מתקבל על הדעת.
"הבעיה הראשונה היא הבעיה של הפרטי מול ציבורי. שמנו על זה את האצבע, זה התחיל ברגע שכללית התחילה עם הפלטינום, המשיך עם העלייה בביטוחים, נוסף יחד עם התעצמות המבנה של אסותא שמשך הרבה מאוד תדמית ועיסוק בעניין. נוצרה סיטואציה מטורפת של הרבה מאוד השקעה פרטית וזה משפיע על המערכת במחירים שהתחילו לעלות במערכת הפרטית. שכר הרופאים בהמראה מטורפת. גם בנושא של השכר הציבורי אנחנו רואים את זה, זה חלק מהסיבות של הסכמי השכר שהיו. זה סכנה לעתיד בכל התחומים. וזה לא נגמר".