בכיר בבנק ישראל: "לא הייתי פוסל קביעת שער רצפה לדולר"

צוקרמן סייג: מדובר בצעד שיש לשקול רק ב"תנאים קיצוניים" ■ גורמים באוצר מסרו כי הדבר "סבוך" ■ ל"גלובס" נודע כי בבנק ישראל, לרבות בסביבתה של הנגידה קרנית פלוג, לא מוכנים לבצע צעד כזה נכון לעכשיו

קביעת שער רצפה לדולר הוא מהלך שלא הייתי פוסל אותו על הסף מלכתחילה" כך אומר היום פרופ' אלכס צוקרמן, חבר בוועדה המוניטארית של בנק ישראל, בראיון מיוחד שהעניק לבלומברג. נזכיר כי הועדה המוניטארית היא זו שקובעת את המדיניות של בנק ישראל לרבות קביעת שיעור הריבית במשק וביצוע רכישות המט''ח בשוק הפותח.

עם זאת צוקרמן הסתייג והבהיר כי מדובר בצעד שיש לשקול רק ב"תנאים קיצוניים" כתוצאה מיסוף חד של השקל אך לא פירט מה הוא "שער קיצון". הבכיר בבנק ישראל הבהיר כי ישנם כלים שהיה מעדיף להשתמש לפני זה כגון הטלת מסים (צעדים פיסקאליים כלשונו) כדי לדכא תנועות הון קצרות טווח\ הוא אומר בראיון. צוקרמן הבהיר בראיון כי דבריו משקפים אך ורק את עמדתיו שלו ולא בהכרח את אלו של הבנק.

גם צוקרמן רמז כי שער החליפין של השקל אל מול הדולר הינו מנופח ואמר כי חלק לא מבוטל מהיסוף של השקל בשנה האחרונה הוא זמני ואינו מהווה תוצאה ישירה של כוחות הפונדמנטאלים של השוק. בהקשר הזה, יצוין כי הלמ''ס פרסמה היום (ד') את נתוני החשבון הושטף של מאזן התשלומים לפיהם ברבעון השלישי של 2013 נרשם מעבר חד מעודף של כ-1.5 מיליארד דולר לגירעון של 300 מיליון דולר בחשבון השוטף, מעבר שהיה צריך לגרום לפיחות חד במחיר השקל- דבר שלא קרה.

בבלומברג מזכירים כי הפחתות ריבית ורכישות בסך 4.7 מיליארד דולר לא הצליחו לבלום את תיסוף השקל שזינק בשנה האחרונה בכ-7.8%, היסוף החד שנרשם בקרב 31 מטבעות שבלומברג מסקר. יסוף השקל גרם לפגיעה קשה ברווחיות היצואנים ובכך ביצוא, כאשר היצואנים והתעשיינים קוראים לבנק ישראל, לקבוע רצפה לדולר, לפחות בטווח הקצר, עד שהצעדים ארוכי טווח יכנסו לתוקף ויתחילו לתת את אותותיהם בפועל.

ל"גלובס" נודע כי גם שר האוצר, יאיר לפיד מאוד מוטרד מהמתרחש בשוק המט''ח והשלכותיו על היצוא ובשבועות האחרונים קיים כמה וכמה דיונים אשר במרכזם גם עמדה סוגיית "רצפה לדולר". עם זאת, גורמים באוצר מסרו כי הדבר "סבוך". עוד נודע ל"גלובס" כי בבנק ישראל, לרבות בסביבתה של הנגידה החדשה, קרנית פלוג, לא מוכנים לבצע צעד כזה נכון לעכשיו.