הרב הראשי של צפת: לפתוח בחקירה נגד היועמ"ש וינשטיין

בעתירה לבג"ץ טוען הרב שמואל אליהו כי וינשטיין והמשנה שלו לעניינים אזרחיים, ארז קמינץ, עשו שימוש במידע חסוי מחקירה פלילית שהתנהלה נגדו, כדי למנוע ממנו להיבחר לרב הראשי לישראל ■ המדינה בתגובה: "היועץ מילא את תפקידו"

האם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, והמשנה ליועץ לעניינים אזרחיים, ארז קמיניץ, עשו שימוש במידע חסוי מתוך חקירתו הפלילית של הרב הראשי של צפת, שמואל אליהו, כדי למנוע ממנו להיבחר לרב הראשי לישראל ביולי האחרון? כך טוענים התנועה למשילות ודמוקרטיה וכן הרב אליהו עצמו, בעתירה לבג"ץ שהגישו נגד וינשטיין, קמיניץ ושורה של אישים נוספים, בדרישה לפתוח בחקירה פלילית או תובענה משמעתית נגד וינשטיין, קמיניץ ודובר משרד המשפטים משה כהן, וכן לבטל את מינויו של קמיניץ לתפקיד המשנה ליועמ"ש מלפני כחודשיים.

אליהו היה בין המתמודדים לתפקיד הרב הראשי לישראל ביולי האחרון. בחודשי מועמדותו התקיימה תכתובת ענפה בין וינשטיין וקמיניץ לבין אליהו. אחד המכתבים, טוענים העותרים, הוגש גם לבג"ץ, נשלח לוועדה הבוחרת את הרבנים הראשיים ופורסם באמצעות דובר המשרד. הפרסומים הללו פגעו, לטענת העותרים, בזכויותיו החוקתיות של הרב אליהו לכבוד, פרטיות ושם טוב וכן בזכותו להליך הוגן.

באותו מכתב ציטט קמיניץ - "באופן מגמתי" לטענת העותרים - פרטים מתוך חקירת משטרה, "שיש בהם כדי להשחיר את פניו של הרב אליהו", בלא שניתנה לו הזדמנות להתייחס לדברים או לפרסומם ברבים.

מדובר בחקירת משטרה מ-2006, שעסקה באירועים שאירעו בשנים 1999-2003, בנוגע לחלקו של אליהו במתן תעודות הסמכה רבניות, ושבסופה הוחלט שלא להגיש כתב אישום נגד אליהו. העותרים טוענים כי אסור היה לקמיניץ לעיין בחומרי החקירה הללו או לעשות בהם שימוש.

החקירה והמכתב

מדובר כאמור בקטע מהמכתב המתאר את מעורבתו של הרב אליהו בפרשת מתן תעודות כוזבות של המסכה לרבנות ליותר מאלף אנשי כוחות הביטחון, משטרה, שב"ס וצה"ל, שבעקבות קבלתן, הם זכו לתוספת בשכרם.

"מעיון בחקירתך במשטרה", כתב קמיניץ לאליהו, "עולה כי הודית במספר עובדות שעליהן נשאלת, ביחס למעשים שבוצעו בין השנים 1999-2003, ובין היתר הודית בעובדות הבאות: כי בחנת תלמידים שלמדו בכולל 'דרכי הוראה', שבו שימשו אביך ואחיך בתפקידים בכירים, וכן במכללה התורנית 'קארו' בצפת, שבה אתה מכהן כרב העיר, וזאת לצורך מתן אישורים לתעודת 'יורה יורה', היא תנאי סף לקבלת תעודת השכלה תורנית גבוהה; בחקירתך הודית כי בחינות אלה נערכו בעל-פה לקבוצות של 4 תלמידים ממוסדות אלה, וכל בחינה ארכה משך 10 עד 15 דקות.

"נציין כי מדובר בבחינה שטחית ביותר, שבעקבותיה ניתנת תעודה רבת משמעות שאיפשרה למקבל התעודה לקבל כספים רבים מהמדינה; כי למיטב ידיעתך הדרישות הלימודיות במוסדות הנ"ל היו פחותות יחסית לדרישות המקובלות לעניין קבלת תעודת השכלה תורנית גבוהה; כי פעלת במועצת הרבנות הראשית, בתפקידך כחבר מועצה לצורך הפחתת הדרישות הרשמיות שקבעה מועצת הרבנות הראשית לקבלת תעודה כאמור ".

קמינץ הוסיף וכתב לאליהו: "עובדות אלה מלמדות לכאורה על פעולה בניגוד עניינים וכן על פעולה בדרך לא ראויה, בנושא שיש לו משמעות רחבה מבחינת אוצר המדינה. כל אלה, בתחום הקשור למילוי תפקידך. אכן, במסגרת חקירתך ציינת כי אינך מוצא פליליות בפעולותיך האמורות, וכי לטעמך היה ראוי לקבוע הפחתת הדרישות למתן תעודת השכלה רבנית גבוהה, ולשם כך פעלת בפורומים שונים.

"כן, נציין כי בסופו של דבר, מטעמים שונים, הוחלט שלא להגיש נגדך כתב אישום. עוד יוזכר כי חלפו שנים רבות ממועד האירועים הללו. למרות כל אלה, במישור המינהלי, ייתכן שתהא משמעות גם לעובדות אלה".

"ניגוד עניינים של היועץ"

בשל הכללת הפרטים הללו, מתוך חקירתו של אליהו, במכתבו של קמיניץ - טוענים התנועה למשילות ודמוקרטיה וכן הרב אליהו כי יש לפתוח בחקירה פלילית נגד קמיניץ ונגד וינשטיין, ובכל מקרה יש לבטל את ההחלטה לקדם את קמיניץ לתפקיד המשנה ליועץ לעניינים אזרחיים.

לדבריהם, המידע הזה לא הובא לידיעתה של ועדת האיתור, ובכל מקרה יו"ר הוועדה, וינשטיין, היה מצוי בניגוד עניינים ביחס לקמיניץ, מאחר שמכתבו של קמיניץ היה על דעתו ובשמו של היועץ.

"מתוכן המכתב עולות העובדות הבאות", נטען בעתירה, "תיק החקירה או חומרים מתוכו הגיעו לידיו של קמיניץ; הוא עיין בתיק החקירה; מידע על סגירת התיק וההחלטה שלא להגיש כתב אישום הגיע לידיו; מידע מתיק החקירה, כולל עדותו של הרב אליהו, הועבר על-ידי קמיניץ לאחרים".

המדינה: "טענה שאין בה ממש"

בתגובתה לעתירה, שהוגשה בימים האחרונים, מבקשת המדינה לדחות את העתירה על הסף ולחייב את העותרים בהוצאות משפט. לדבריה, מכתבו של קמיניץ "התייחס, בין היתר, למידע שהובא לשימת לבו של היועץ המשפטי והצוות הבכיר שבחן את עניינו של הרב אליהו, על אודות חקירה פלילית שהתנהלה נגדו. מכתב זה נוסח בזהירות רבה, ובו פורטו עובדות מסוימות העולות מחקירת הרב במשטרת ישראל".

מתברר עוד כי גם היועצת המשפטית למשרד המשפטים, עו"ד לאה רקובר, השיבה בזמנו לתנועה למשילות ודמוקרטיה כי "עו"ד קמיניץ חתם על המכתבים מכוחו של היועץ המשפטי ועל דעתו, ובפרסום העמדה לציבור לא היה מעורב כלל", ולכן לא היה טעם בהעברת התלונה נגד קמיניץ לידיעת ועדת האיתור.

הטענה, שלפיה היועץ או אנשיו לא היו רשאים לעיין בחומר החקירה שנאסף בחקירה נגד אליהו, היא טענה שלדעת הפרקליטות "אין בה ממש. היועץ המשפטי סבר כי תפקידו מחייב אותו להביא בפני האסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים את המידע המצוי ברשותו ושהובא בפניו, וכן את עמדתו בעניין התאמתו של הרב אליהו לתפקיד הרב הראשי. היועץ וצוותו עיינו, לצורך גיבוש עמדתם המשפטית, בחומרים שהצטברו במשרד המשפטים בעניינו של הרב אליהו, אגב ביצוע תפקידו של היועץ כראש התביעה הכללית".

יו"ר התנועה למשילות ודמוקרטיה, יהודה עמרני, הגיב על התשובה לבג"ץ ואמר כי "לפי תשובת משרד המשפטים, כאשר היועמ"ש 'סבור' כי עליו לחוות דעה בעניין מסוים, גם אם אין לו לכך כל הסמכה בחוק, הדבר מהווה עבורו 'כרטיס פתוח' להפרת חוק ולפגיעה בזכויות אדם חוקתיות וחוקיות. אנו מאמינים שבית המשפט ידחה את תשובת היועץ המשפטי, שמשמעותה מתן גט כריתות למושגים שלטון החוק וזכויות אדם, והשופטים ימנעו ממדינת ישראל להפוך למדינה שבה הזכות לפרטיות הינה אות מתה". (בג"ץ 7609/13).