גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תחקיר "גלובס": רמב"ם מתעקש להקים מגדל בבעלות פרטית

המדינה: "אין לכרוך ביה"ח ציבורי בפעילות פרטית לא מפוקחת בסדר גודל כזה" ■ הרוח החיה מאחורי פרויקט המגדל - איתן ורטהיימר, לשעבר מבעלי ישקר

בצל הדיון התקשורתי בתיירות המרפא ומידת פגיעתה ברפואה הציבורית בישראל, מתנהל מאבק שקט אך עקרוני לא פחות הנוגע לכניסת גורמים פרטיים לבתי חולים ציבוריים. הפעם על המוקד - בית החולים רמב"ם, בניהולו של פרופ' רפי ביאר.

ביה"ח מעוניין להקים מגדל בן 20 קומות בבעלות חברה פרטית - ק.מ.ר (קידום מרכזי םרפואיים), שהוקמה על-ידי אגודת הידידים של רמב"ם. אם המגדל הזה יקום, זו תהיה הפעם הראשונה בישראל שגורם פרטי מקים ומתפעל מתקן רפואי בלב-לבו של בית חולים ציבורי.

בכירים במשרדי הבריאות, האוצר והמשפטים עושים בשבועות האחרונים עבודה מאומצת במטרה אחת: למנוע את פריצת הסכר האחרון בהשתלטות גורמים פרטיים על מתקנים פרטיים ונכסי נדל"ן כבדים בתוך מתחם בית חולים, הממומן מכספי ציבור.

עוד מסמר בארון הרפואה הציבורית?

במרכז פעילותו התקשורתית של הנהלת ביה"ח רמב"ם, חבר הנאמנים, אגודת הידידים וק.מ.ר עומדת בתקופה האחרונה הקמת חניון ענק שאמור לכלול 2,000 מקומות חניה, שיהפכו לבית חולים לשעת חירום בעת מלחמה ונפילת טילים על צפון הארץ. גם בעניינו מתנהל עימות בין הנהלת ביה"ח למדינה, ונגיע לכך בהמשך, אך המאבק הגלוי הזה זניח ביחס לעימות המתנהל מתחת לרדאר ונוגע להקמת המגדל בבעלות ק.מ.ר הפרטית.

המגדל שרוצה ביה"ח להקים מוגדר היום "מגדל התגליות והחקר", אבל החשש הוא שבעתיד הוא עשוי לשמש מתקן לשירות רפואי פרטי מוסווה או גלוי, ואולי גם מרכז תיירות מרפא, וכל זה בבעלות פרטית מלאה, ללא פיקוח, בלבו של בית חולים ממשלתי הממומן על-ידי המדינה.

חברת ק.מ.ר אמנם מוגדרת ורשומה כ"חברה לתועלת הציבור", עם זאת היא בבעלות פרטית בניהול מנהלים ודירקטורים פרטיים, כאשר גופי התורמים, בתמיכת מנהל ביה"ח פרופ' ביאר, דורשים שהיא תישאר פרטית ותנהל את הבניין ואת הפעילות שתתקיים בו.

למעשה, מדובר בדרישה למבנה בעלות ראשון מסוגו בבתי החולים בארץ. הפעילות הרווחית הצדדית הנהוגה היום בבתי החולים הגדולים נעשית במסגרת תאגידי הבריאות וקרן המחקרים. אלה גופים גלויים, קבועים בחוק, מדווחים ומפוקחים (פחות או יותר) על-ידי משרד הבריאות. כעת פרופ' ביאר מוביל מהלך חדש לגמרי: הקמת מתקן בבעלות חברה פרטית שאין עליה כל פיקוח, שאינה חייבת בדיווח וכל החלטותיה בהווה ובעתיד הן עצמאיות.

פרופ' ביאר אמנם מציג הבטחות מעורפלות על שימושים מוסכמים ומוסדרים, אבל הן אינן מספיקות למשרדי הממשלה כדי להפיג את החשש מפני מה שעתיד להתרחש בעתיד. יתרה מכך, בכירים במשרדי האוצר והבריאות ובפרקליטות רואים בפעילות פרופ' ביאר וסגניתו ד"ר אסתי גולן ניגוד עניינים וטוענים שהם חתמו על הסכמים תחת כמה וכמה כובעים - כמנהלי בית החולים, כדירקטורים בחברה לתועלת הציבור וכדירקטורים בחברה בת עסקית שלה. שרת הבריאות אף דרשה מהם באחרונה להתפטר לאלתר מכל פעילות בחברות הפרטיות שהוקמו על-ידי אגודת הידידים של בית החולים. ביאר וגולן אכן התפטרו בעקבות הדרישה.

במקביל, על דעת השרה ובהנחיית החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו והמשנה לפרקליט המדינה אורית סון, מונה משרד רו"ח רוזנבלום הולצמן לביצוע בדיקה כללית של אופן הקמת החניון/בית החולים לשעת חירום החדש ברמב"ם - וזאת נוכח חשש שההסדרים הקרקעיים של הקמתו אינם עולים בקנה אחד עם ההסכמים בין בית החולים למדינה ועם כללי מינהל תקין.

הרוח החיה מאחורי פרויקט המגדל הוא איתן ורטהיימר, לשעבר מבעלי ישקר ותורם גדול לרמב"ם. בפרסומים רשמיים הוא הוגדר "יו"ר חבר הנאמנים של אגודה שהוקמה להפיכת בי"ח רמב"ם לבית החולים המתקדם ביותר במזרח התיכון". אפשר להניח שפעילותו נעשית מתוך כוונות טובות ולמטרות ציבוריות חשובות כמו מחקר ושיתופי פעולה מחקריים.

עמדת המדינה היא שאין לכרוך בבית חולים הממומן ע"י המדינה פעילות פרטית לא מפוקחת בסדר גודל כזה. יותר מזה, ההערכה היא שאם יאושר מודל כזה לביאר, ייפרץ הסכר והמודל הזה יתפשט לבתי חולים אחרים כבדי הון ואינטרסים כמו שיבא ואיכילוב. אם זה יקרה, יהיה קשה לשלוט בשיטפון העסקים הפרטיים - "לבנים", "שחורים" או "אפורים" - שיפעלו בלב לבה של המערכת הציבורית, דבר שעלול להרחיב עוד יותר את הפערים בין מרכז לפריפריה במערכת הבריאות ולדרדר עוד יותר את הרפואה הציבורית.

של מי החניון הזה?

גם העירוב בין כספי התרומות וכספי המדינה בהקמת החניון התת-קרקעי שישמש בי"ח לשעת חירום בשטח 7,500 מ"ר, גורר עימותים בין משרדי הממשלה להנהלת רמב"ם. קרוב ל-200 מיליון שקל מקצה המדינה לפרויקט הזה. חלק נכבד מהסכום כבר הועבר, וכרגע הדיונים הם על יתרה של 40 מיליון שקל.

יש לציין כי ביום חמישי האחרון, במסגרת חגיגות 75 שנה לפעילות בית החולים, הבטיחה שרת הבריאות יעל גרמן ש-40 המיליונים יועברו בהקדם. עם זאת, כלל לא ברור שיש לכך תמיכה ממשרד האוצר, שאמור להעביר את הכסף.

אחת הבעיות המרכזיות של משרדי האוצר, המשפטים והבריאות היא שבתוך מערכת טיוטות ההסכמים בין רמב"ם ואגודת הידידים והתורמים לבין ק.מ.ר, חברה שהקימה אגודת הידידים, וק.מ.ר 1 (חברה עסקית פרטית בשליטת ק.מ.ר האמורה לתפעל את החניון) מסתתר סעיף בעייתי במיוחד, הקובע שזכותה של ק.מ.ר 1 לדרוש "מגורמי הממשלה שיפוי בגין הנזקים שייגרמו לה בעתות חירום מדיני".

משמעות הסעיף, לפי עמדת המדינה, היא שבמקרה חירום, כאשר החניון התת-קרקעי יתפנה ויופעל כבית חולים חירום, תיאלץ המדינה לממן ולשפות את בעלי הנכס בגין הפסדי ההכנסות מחניה. עמדת משרדי הממשלה היא חד-משמעית: לא ייתכן שהמדינה המממנת בכסף ציבורי גדול את ההקמה, התפעול השוטף והתחזוקה היומיומית של המקום כדי שיהיה מוכן באופן מיידי בעת חירום, תצטרך לחתום על זכויות שיפוי במקרה של חירום.

לפי עמדת חוג הידידים-התורמים, המיוצגת על-ידי משרד הרצוג פוקס נאמן, "מדובר בזכות לשיפוי כמו כל אזרח או גורם אחר במדינת ישראל כתוצאה ממצב חירום ונזקי מלחמה". נכון לימים האחרונים מציעה הנהלת בית החולים ואגודת הידידים למדינה: קחו את הבעלות על הפרויקט, ובתנאי שתקבלו עליכם גם את ההלוואה שנלקחה מבנק הפועלים לצורך הקמתו, בסך 120 מיליון שקל.

ביום שלישי הקרוב אמור להתקיים בוועדה לביקורת המדינה דיון דחוף בנושא הזה, לבקשת יונה יהב ראש עיריית חיפה. הדיון הזה צפוי להיות עוד שלב במאבק, שצריך לעניין את כולנו.

עוד כתבות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; פאלו אלטו נופלת ב-6%, מחירי הנפט מזנקים

אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● מניית גלובל אי מזנקת בעקבות הדוחות, סולאראדג' נופלת ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור