מה קרה לדחיפות שהעניק האוצר לטיפול בתחום הפנסיוני?

ב-1 בספטמבר השנה אושר מינויה של דורית סלינגר בממשלה, והיא הפכה לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר. מאז ועד עתה עברו כארבעה חודשים (כולל החגים), ונראה שלא הרבה קורה בכמה מנושאי הדגל של האגף ברשותה. נושאים אלה דורשים למידה רבה, בוודאי מצדו של גורם חיצוני שמגיע כלוח חלק בנושאים אלה, כפי שקרה עם מינויה של סלינגר, שלזכותה ייאמר כי זה מה שהיא עושה עתה - לומדת לעומק.

על מה מדובר? קודם לכניסתה של סלינגר לתפקיד עמדו בראש סדר יומו של האגף שתי רפורמות גדולות - ושיצאו ביוזמת משרד האוצר - הראשונה על-ידי קודמה בתפקיד ובידיעת השר, והשנייה ביוזמה חוצת-משרד.

בחודש אוגוסט האחרון פרסם הפיקוח על הביטוח את תוכניתו לשנות את הנחות התשואה המשמשות לקביעת קצבאות הזקנה בפנסיה הצוברת. אנשי אגף שוק ההון נקטו צעד זה לאחר שפסלו אפשרויות אחרות לטיפול בסוגיית הריבית התחשיבית, למשל באמצעות שינוי אופן הנפקת האג"ח המיועדות. כל אנשי האגף הרלבנטיים הסבירו אז, כי מדובר בצעד הכרחי, שנועד להביא לסיום (מאוחר למדי) למציאות של סבסוד לא צודק של היוצאים לפנסיה על חשבון כל החוסכים.

או אז יצא משרד האוצר במתקפת הסברה שנועדה "למכור" לציבור את הצעדים ההכרחיים "לטובת הציבור", שעליהם הודיע. כך למשל, סגן הממונה והאחראי אז והיום על תחום החיסכון לטווח ארוך, רג'ואן גרייב, אמר כי "התיקון שאנחנו יוזמים נועד לתקן עיוות שקיים בקרנות הפנסיה החדשות. העיוות גורם לכך שקרנות הפנסיה מבצעות חישוב לא נכון, ומאפשרות לפורשים לקבל קצבה גבוהה מהסכום שאותו חסכו. את הקצבאות המוגדלות מממנים שאר החוסכים בקרנות. למעשה, החוסכים הצעירים מממנים את הפורשים העתידיים".

ואולם, למרות העובדה שישנה בעיה אמיתית בקרנות הפנסיה כיום, המהלך זכה לביקורת ציבורית אדירה, והיו שהגדירו זאת סערה ציבורית. זמן קצר לאחר מכן פרסם דובר משרד האוצר הודעת הסתייגות חריגה, שלפיה: "...המסמך שיצא על-ידי אגף שוק ההון הוא מסמך ראשוני להערות הגופים המוסדיים, ואין לראות בו הודעה על הפחתה מיידית כלשהי של הפנסיה...".

בכל אופן, תקופת הבחינה שעליה דיברו באוצר כללה מועד לקבלת הצעות מהשוק לטיפול בסבסוד הלא צודק לדבריו (המועד לקבלת ההערות כבר חלף), אך עד כה לא נשמע דבר. כך כעת, חודשים לאחר מכן, נראה על פניו כאילו מבחינת האוצר כבר אין כל בעייתיות בהמשך הסבסוד הבין-דורי שקיים בקרנות הפנסיה (סבסוד שקיים לדברי אותו אגף שוק ההון), והסוגיה אינה בוערת.

האם זה נכון, כל עוד סוגיה זו לא בכותרות? המציאות כמובן אחרת, והצורך לקבל החלטות, גם אם הן אמיצות ובעייתיות (כלומר, כאלו שפוגעות בציבור זה או אחר וגוררות כותרות קשות בעיתונות), לא השתנה, ועדיין קיים.

אך לא רק זאת, זמן קצר קודם לכן, בחודש מאי האחרון, כלל משרד האוצר בתוכנית הכלכלית פרק שעוסק בשינוי הטבות המס. או אז הגדיר האוצר את הפרק כ"שינוי ופישוט מודל הטבות המס לחיסכון הפנסיוני", בעת שהסביר את נחיצותו הרבה. פרק זה היה אמור להיכנס לתוקף משנת המס 2014.

דובר אז על ביטול מבנה הטבות המס לעובד הקיים כיום, תוך ביטול ההפרדה להטבת ניכוי והטבת זיכוי, ושמירה על הטבת הזיכוי בלבד תוך הנמכת התקרה לזכאות להטבות המס.

כך או אחרת, במהלך הדיונים בכנסת הוצא פרק זה מחוק ההסדרים, ועבר לטיפול במסגרת נפרדת מחוץ לחוק ההסדרים. לפי שעה, כך גורסים גורמים שעמם שוחחנו, נראה כאילו הדחיפות של הנושא הזה גם "פחתה" משמעותית.

לקראת טיפול כולל בסוגיה?

ואולם, מבלי להתייחס לדיונים המשמעותיים ולשינויים הנדרשים, ושמתרחשים בתחומים הרלבנטיים לביטוחי הבריאות והסיעוד, ברור שהחשיבות של תחום החיסכון הפנסיוני - החיסכון לטווח ארוך - והבעיות הקיימות בו לא נעלמו לגמרי מכוונות האוצר, אלא "רק" הוקפאו.

בקיץ, בימיו האחרונים בתפקיד של הממונה הקודם, פרופ' עודד שריג, הייתה בהילות פומבית רבה מצד האוצר בנושאים אלה, שנעלמה. ואולם ל"גלובס" נודע, כי בימים אלה מתכוונים באוצר לגשת שוב לטיפול בנושא הפנסיוני, והפעם מזווית אחרת.

ל"גלובס" נודע כי באוצר דנים בימים אלה בעניין הקמת ועדה ייעודית לטיפול בתחום החיסכון הפנסיוני, בראשותה של מנכ"לית המשרד יעל אנדורן, שקודם לתפקידה הנוכחי ניהלה, בין היתר, את קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר - עמיתים.

ככל הידוע תידרש ועדה ייעודית לנושא הפנסיוני בראשות אנדורן לכמה שינויים בתחום, שדורשים מלכתחילה את המעורבות של כמה מאגפי האוצר, ולא רק את זו של אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון.

כך למשל, סוגיית הטבות המס לחיסכון הפנסיוני היא סוגיה שבאחריות רשות המסים; האג"ח המיועדות, ושינוי היקפן ואופן הנפקתן, דורשים את מעורבות אגף תקציבים ואגף החשכ"ל; ואילו התחום הפנסיוני מוסדר מקצועית על-ידי אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון.

אגב, לנו נראה שוועדה שכזו, אם וכאשר תחל לפעול, צריכה לשנות מנוהגי העבר באוצר, ולראות כיצד פותרים את בעיות החיסכון הפנסיוני - לא רק עבור עובדי מדינה, אלא גם עבור עובדי הסקטור הפרטי.

עובדים בני 40 ו-50, אשר נפלטים לעתים משוק העבודה וכבר אז מתחילים "לאכול חסכונות", זוכים לשכר תנודתי - שאף יורד במהלך תקופת העבודה, וחווים עוד שורה ארוכה של אתגרים קשים, שיחדיו מביאים לפגיעה של ממש בחיסכון הפנסיוני שלהם. נראה שהגיע הזמן לדון בחיסכון הפנסיוני בראייה כוללת, שרואה את כל קריירת העבודה, ולא רק בראייה שנתית, שמותאמת בעיקר לעובדי המדינה והגופים הסמי-ציבוריים, כפי שקיימת כיום.

שאלנו את האוצר על השיהוי בטיפול בנקודות שהזכרנו, והאם בכוונתו להוציא הנחיות בהקשר זה. באוצר בחרו שלא לענות על השאלות ששלחנו, וציינו בכלליות ש"נושא הפנסיה נמצא בראש סדר העדיפויות של משרד האוצר, ונכלל בתוכנית האסטרטגית של המשרד לשנת 2014".