אנשים רבים נוטלים היום באופן קבוע מולטי-ויטמין. מדוע? לא יודעים בדיוק. שיהיה. הרי זה לא מזיק. אנחנו מתבגרים, התזונה לא מושלמת, אז מדוע לא להוסיף עוד שכבת הגנה? אלא שלפני כשבוע פרסם כתב העת Annals of Internal Medicine שלושה מחקרים שהראו כי מולטי-ויטמינים אינם מועילים לטיפול בהתפתחות מחלות כמו סרטן, התקף לב ודמנציה בגיל מבוגר. במאמר המערכת של כתב העת נכתב: "הפסיקו לזרוק כסף על תוספי מזון".
האם צריך באמת להשליך אותם לפח? התשובה מורכבת, ותלויה בגורמים שונים: מי אתם, מה אתם אוכלים, אילו מחלות רקע יש לכם, מה בכוונתכם להשיג בצריכת הוויטמינים, איזה ויטמין (או מוצר מזון) נטלתם בדיוק ובאיזו כמות. על דבר אחד רוב המומחים מסכימים: חלוקה של מולטי-ויטמינים ביד רחבה וללא התוויה רפואית לכלל האוכלוסייה כנראה מועילה בעיקר למי שמשווק אותם.
יש מקרים שבהם כדאי לקחת ויטמין - למשל אם אותר חוסר ספציפי ואין אפשרות להשיגו ממזון - ויש חומרים מסוימים המועילים במחלות מסוימות, אבל כלל הגישה "לא יועיל לא יזיק" היא מוטעית. יש מחקרים המראים שהם בהחלט יכולים להזיק במקרים מסוימים. חוקרים מתחומים שונים מנסים להסביר.
תהליך החמצון: כמו ברזל שמחליד
הרעיון שמולטי-ויטמינים יכולים לסייע במניעת מחלות כמו סרטן, התקף לב ודמנציה בגיל מבוגר נולד מכך שכל המחלות האלה קשורות בין היתר בתהליך שנקרא "עקה חמצונית", ואילו הוויטמינים במולטי-ויטמין הם ברובם "נוגדי חמצון", כלומר נוגדים את התהליך הזה. המאמרים שפורסמו אינם שוללים את פעילות הוויטמינים כנוגדי חמצון, אבל טוענים שבפועל לא הייתה להם השפעה במניעת המחלות הללו.
בתהליך החמצון מעורבים גורמים הנקראים רדיקלים חופשיים, הנוצרים מתהליך הפקת האנרגיה על ידי תאים. אותם רדיקלים הם למעשה מולקולה כימית לא יציבה, כלומר מספר האלקטרונים שלה אינו זוגי. רדיקל חופשי שואף להפוך את האלקטרונים שלו לזוגיים, ולכן הוא ינסה להעניק או לקחת אלקטרונים ממולקולה אחרת, ובכך להפוך גם אותה ללא יציבה. מולקולה שקרה לה דבר כזה נקראת מולקולה "מחומצנת". תופעה דומה מתרחשת כאשר ברזל נמצא באוויר הפתוח והוא מחליד.
תהליך החמצון הזה יכול להתרחש גם באבני היסוד של הגוף - החלבונים ומולקולות השומן - וגם ב"ספר ההוראות" של הגוף, הדנ"א. לכן לא מפליא שחוקרים שיערו ואף הוכיחו כי תהליכי החמצון מעודדים מחלות רבות. אמירה קצת יותר נחרצת, שעדיין טעונה הוכחה, היא שהתהליך הזה הוא הוא ההזדקנות, ושאם נעצור אותו ניראה ונרגיש צעירים לאורך זמן רב יותר.
בכל מקרה, הגוף צריך שיהיה בו איזון מסוים בין נוגדי חמצון לבין רדיקלים חופשיים. באופן טבעי, הגוף שלנו אמור לייצר מספיק נוגדי חמצון שישתלטו על הרדיקלים החופשיים, אבל גורמים בסביבה המודרנית - קרינת שמש עזה, עישון, זיהום אוויר, ואולי גם קרינה ממכשירי חשמל שלנו - מובילים להיווצרות רדיקלים חופשיים בכמות מוגזמת ומפרים את האיזון.
טרשת עורקים: האם הכולסטרול שלכם מחומצן?
איך משיבים את האיזון הזה? פרופ' מיכאל אבירם, החוקר את רמות החמצון של כולסטרול, טוען שבאמצעות צריכה של פירות וירקות.
"לפני 25 שנה עלה בדעתנו שרמות כולסטרול לבדן, ואפילו החלוקה לכולסטרול 'טוב' ו'רע', אינן מסבירות את כל ההבדלים בסיכון של בני אדם ללקות בחסימת עורקים, ולכן החלטנו לבדוק גם את איכות הכולסטרול - כלומר עד כמה הוא מחומצן", מספר אבירם, "לאורך השנים מצאנו שכולסטרול מחומצן שוקע יותר, ושצריכת מזון עשיר בנוגדי חמצון, כמו תמצית של רימון, יכולה לחולל שינוי משמעותי במצב מחלת הלב".
בחולים שאבירם בדק נמצאה לא רק האטה, אלא נסיגה ממש של החסימה בעורק המוביל אל המוח, מתשעה חודשים לאחר תחילת הצריכה של הרימונים ועד שנתיים לאחר מכן. אז נבלמה הנסיגה. "מחלות לב נגרמות ממגוון סיבות. תיקנו חלק מהנזק שנבע מהעקה החמצונית, אבל לא יכולנו לתקן הכול עם רימונים בלבד", הוא אומר.
האם אבירם ממליץ לכולנו להרבות בצריכת נוגדי חמצון? כן, אבל עם סייגים. "תחום חקר נוגדי החמצון, כמו תחומים רבים במדע, רווי באי-הסכמות", הוא אומר. בכל זאת, מה פחות או יותר מוסכם? "שבני דודנו הצמחים הם בתחום הזה הרבה יותר יעילים מאיתנו בעלי החיים. יש להם הרבה יותר נוגדי חמצון, ולא כדי לעזור לנו, הם מגינים על עצמם. בגלל זה רוב נוגדי החמצון הם בתוך הקליפה או לידה".
לדברי אבירם, בכל פרי וירק יש נוגדי חמצון רבים, והסוד הוא בשילוב ביניהם. יש בעולם מגוון רדיקלים, מגוון מחמצנים, וכל אחד מהם עובד קצת אחרת, ולכן כל אחד מהם צריך להיות מטופל על ידי נוגד חמצון אחר. "הדברים מסתבכים משום שנוגדי החמצון, כשהם מבצעים את פעולתם לטיפול ברדיקל חופשי, הם בעצם 'מתאבדים' והופכים לרדיקל חופשי בעצמם, וכך הם צריכים נוגד חמצון אחר שיטפל בהם. לכן מחקרים מסוימים הראו שמנה גדולה מאוד של נוגד חמצון יחיד יכולה אפילו לעשות נזק.
"אני לא מעודד צריכת ויטמינים. כל אחד מהם הוא נוגד חמצון אחד בלבד, וגם מולטי-ויטמין מכיל נוגדי חמצון מעטים. אם מולטי-ויטמין היה מכיל בשלמותם תמצית רימון, יין אדום, שורש ליקריץ ושמן זית, הייתי ממליץ עליו. אלה נוגדי החמצון החזקים ביותר בתחום החמצון המוביל לטרשת עורקים. חומרים פעילים, כבודם במקומם מונח, אבל הכי טוב השילוב. החומרים שציינתי מתאימים למחלות לב, אבל כדי להתמודד עם כל המחלות יש לצרוך מגוון פירות וירקות".
- שוב פירות וירקות? ומה עם מי שלא אוכל פירות וירקות?
"שיאכל פירות וירקות".
- ואם הוא לא אוכל, אתה ממליץ לו לקחת מולטי-ויטמין?
"לא. אני ממליץ לו לאכול פירות וירקות".
- אתה בטח ממליץ גם להפסיק לעשן, להתעמל ולרזות.
"נכון. עישון, בכל רמה, הוא מחמצן נורא. התעמלות דווקא מעלה את רמות הרדיקלים החופשיים, אבל באופן שהגוף יכול לטפל בהם ולסלק אותם, ושומן גם הוא מחמצן. חוץ מזה אני ממליץ לאכול לאט, במנות קטנות ובחברותא, אבל לזה אין לי הוכחות".
- האם הבדיקה של רמת החמצון של הכולסטרול זמינה לציבור הרחב?
"עדיין לא, היא יקרה מדי, אבל אני מקווה שיום אחד היא תהיה זמינה ונפוצה".
סרטן: נוגדי חמצון לא תמיד רצויים
ד"ר שחר לב ארי, המוביל את המרפאה לחקר צמחי רפואה לטיפול ומניעת סרטן במרכז הרפואי ת"א על שם סורסקי (איכילוב), מסכים ש"עקה חמצונית ברמות גבוהות ולתקופות ממושכות אכן יכולה לגרום מחלות דלקתיות, תהליכי הזדקנות ואפילו סרטן", ועם זאת הוא אומר: "אחד החסמים המרכזיים של התחום הוא שלא הצלחנו עדיין להגדיר מהי בדיוק עקה חמצונית. יש שוני ברמה הנמדדת במדידות שונות. במעבדה שלנו גילינו שיש צמחים הידועים כמכילים נוגדי חמצון, והם באמת פעילים נגד תהליכים דלקתיים, אבל לא תמיד הפעילות שלהם היא בזכות זה שהם נוגדי חמצון.
"למשל הכורכומין, שאני חוקר לעומק, הוא נוגד חמצון חזק, משמעותי. הוא נמצא כבעל יכולת אמיתית לשיפור מצבם של חולי סרטן - לצד תרופות - אולם, לא בטוח שהוא עושה זאת בגלל היותו נוגד חמצון. יש לו כנראה מנגנוני פעולה אחרים. ייתכן שהדבר נכון גם לגבי החומר הפעיל ביין, רזרבטול. הוא נוגד חמצון, אבל לא בטוח שדווקא בגלל זה הוא יעיל במחלות לב".
האם הוא ממליץ לצרוך תוספי מזון? "היום ידוע שלפחות בישראל, ומדינות נוספות שבהן אוכלים פירות וירקות, מקבלים די והותר נוגדי חמצון מהמזון, ואין צורך בתוספת. אפילו מי שאוכל פירות וירקות רק לפעמים, בעיקר בישראל שבה יש כזה מגוון עשיר של פירות איכותיים, בדרך כלל לא יסבול מחוסרים", הוא אומר.
והנה הפתעה. "לפעמים אנחנו ממליצים לחולי סרטן דווקא להימנע מצריכת נוגדי חמצון, וזאת מדוע? כי תהליכים של הקרנה וכימותרפיה מבוססים דווקא על שחרור רדיקלים חופשיים שהורגים את התאים שאנחנו לא רוצים. לכן ראינו במחקרים מסוימים שקבוצת חולים שקיבלה קרינה וגם ויטמין E שרדה פחות מקבוצה שקיבלה את הקרינה לבד. אנחנו מבקשים מהמטופלים ליטול רק ויטמין D אם יש חוסר, או להימנע בכלל".
יש גם כמה נוגדי חמצון סינתטיים, חומרים בשם BHT ו-BHA, שמחקרים מסוימים מעידים שהם מעלים את הסיכון לסרטן באוכלוסייה הכללית. הממצא הזה שנוי במחלוקת אך הוא מעיד שתוספי מזון אינם בהכרח בטוחים לשימוש.
- ומה לגבי אנשים שנמצאים בעקה חמצונית מוגברת, למשל מעשנים?
"הם צריכים להפסיק לעשן, הרי זה מזיק הרבה מעבר לעניין החמצון. די תמוה לעשן ולחשוב שמונעים את הנזק על ידי נוגדי חמצון. אגב, במחקר אחד, דווקא מעשנים שנטלו בטא קרוטן, חלו יותר בסרטן ריאות ממי שלא נטלו את התוסף".
- ואם אתה רוצה לתת לחולה כורכומין כי יש לו תועלת בריפוי אבל הוא גם נוגד חמצון?
"אנחנו נותנים את החומר הפעיל, יחד עם הצמח השלם. רימון יחד עם זרעי רימון עשירים בהליצין. תפוז, יחד עם ויטמין C. כורכום, יחד עם כורכומין. אני מאמין שאם יש תועלת בשילוב בין מרכיבים בצמח, היא תבוא כך לידי ביטוי. אם יש ויטמין שנחקר לעומק ומתגלה בו חוסר, אני אתן אותו במרשם".
עור: זהירות מצריכת יתר
נוגדי החמצון נעשו פופולריים מאוד בתחום הקוסמטיקה, בקרמים לטיפול בעור הפנים, והמוביל בתחום הוא ויטמין E. האם יש לזה אחיזה במחקר? לדברי ד"ר לב ארי, הוספת ויטמין E על פני העור דווקא זכתה לתמיכה מסוימת. "יכול להיות שלאור רמות הקרינה שיש כאן בארץ, נקודתית על העור החומרים המופקים מן המזון אינם מספיקים".
"העור הוא האיבר שהכי חשוף לעולם, ולכן גם לנזקי הסביבה", מוסיפה ד"ר אולריק סטלר מהמחלקה המדעית של חברת הקוסמטיקה פייר-פארבה. "חלק מהקרינה חודרת לעומק העור ופוגעת בגורמים בשם כרומופורים, ואלה משחררים רדיקלים חופשיים".
שילוב בין רדיקלים חופשיים המתקיפים את העור מבחוץ בעקבות זיהום ורדיקלים חופשיים המגיעים מבפנים, בגלל השפעות הקרינה, גורם עם הזמן להזדקנות העור. אבל האם מריחת חומר מועשר בנוגד חמצון על גבי העור יכולה לעזור בתהליך כה מורכב?
"לא כל ויטמין הוא נוגד חמצון, ולא כל נוגד חמצון הוא אפקטיבי על גבי העור", מסבירה מיכל טבת, מנהלת צוותים והדרכות בחברת מדיליין, המשווקת של מוצרי פייר פברה בישראל. "אנחנו משתמשים בעיקר בוויטמינים C ו-E. האתגר לגבי ויטמין E הוא שהשמש מפרקת אותו, ולכן בעבר טענו שהוא מתאים לשימוש רק בקרם לילה. היום פיתחנו אצלנו במעבדה נגזרת שלו שעמידה בפני הבעיה הזאת".
עם זאת, יש להיזהר מפני אלרגיה לנוגדי חמצון, בעיקר אלה הסינתטיים, שמופיעה לעתים נדירות ואינה תמיד מאובחנת בהצלחה על ידי רופאי העור. במאמר סקירה שפורסם ב-2011 בכתב העת Skin Pharmacology and Physiology נטען שמינון יתר של החומר יכול להזיק, וגם במקרה של טיפול בעור, הדרך הכי טובה לקבל נוגדי חמצון היא, אחרי הכול, בצריכת פירות וירקות. מורחי מסיכות החציל כנראה ידעו מה הם עושים.
מילון מונחים
■ רדיקלים חופשיים
מולקולות לא יציבות, עם מספר אלקטרונים לא זוגי, שרוצות להתרכב עם מולקולות אחרות (וכך, לעתים, להרוס אותן)
■ נוגדי חמצון
חומרים שיכולים להתרכב עם הרדיקלים החופשיים וכך למנוע את פעילותם המזיקה
■ עקה חמצונית
מצב הנוצר כאשר שיעור הרדיקלים החופשיים מוגזם ונוגדי החמצון מתקשים להתמודד איתו
■ ויטמין
חומר שהגוף צריך אבל אינו מופק על ידיו באופן עצמאי אלא מגיע ממקורות חיצוניים (כמו מזון) או בעזרתם. ויטמינים רבים הם נוגדי חמצון
■ מולטי ויטמין
שילוב כמה סוגים של ויטמינים.