מניות הביומד בחו"ל הקדימו תרופה והכו את המדדים

2013 הייתה מצוינת לתחום הביומד בחו"ל: מדדי הביוטק עלו בשיעורים דו-ספרתיים, גם היקף הגיוסים הפרטיים זינק, והחברות הגדולות יצרו שת"פים יצירתיים סביב מוצרים בשלבים מוקדמים ■ מה היו העסקאות הגדולות, אילו תחומים גייסו את רוב ההון ואילו אכזבו?

בשבוע שעבר סיכמנו במדור את השנה בביומד הישראלי ונתנו תחזיות עיקריות ל-2014. היום אנו מנצלים את ההזדמנות להפנות את תשומת הלב לחו"ל, שכן הדברים קשורים זה בזה באופן בלתי נפרד.

זו הייתה שנה מצוינת לתחום התרופות בחו"ל. כפי שציינו בשבוע שעבר, מדד הביוטק של נאסד"ק עלה ב-65% והכה בפער נרחב את כל המדדים הכלליים של שוקי ארה"ב. גם מדד הפארמה של AMEX, שמכיל רבות מחברות הפארמה המובילות, עלה ב-26%, בדומה למדדים הכלליים.

המנוע שמאחורי העליות במדדים הללו הוא הכסף הזמין להשקעות בבורסה, אבל גם הישגים אמיתיים של החברות הנסחרות בהם. 23 אישורי FDA (רשות המזון והתרופות בארה"ב) ניתנו ב-2013, אמנם פחות מב-2012, אז ניתנו 34 אישורים, אבל עדיין מספר מרשים. מדובר בבציר תרופות שאמור להגיע לשיא מכירות של כ-18 מיליארד דולר אחרי ההגעה לשוק, לעומת מכירות צפויות של כ-16 מיליארד דולר לבציר של 2012. זאת משום שהשנה אושרו תרופות פורצות דרך וחדשניות במיוחד. בצנרות המוצרים של חברות הפארמה הגדולות נמצאים מוצרים נוספים המהווים סיבה לאופטימיות.

מדוח בנושא הנפקות בתחום הביוטק והפארמה, שפרסמה חברת Bioassociate שבראשות ד"ר אופיר לוי, מצוין כי השנה גויסו 3.5 מיליארד דולר ב-46 הנפקות שונות בנאסד"ק בלבד, לא כולל הנפקות בבורסות אחרות. זהו שיא מאז שנת 2000, שבה הונפקו 63 חברות ביוטק ופארמה ב-6 מיליארד דולר. עד כה לא ניכרות תחושות רוויה או אכזבה מן ההנפקות הללו, ורוב החברות פתחו את יום המסחר הראשון שלהן בעליות שערים, עם תשואה ממוצעת של 46% (עד ה-12 בדצמבר, יום כתיבת הדוח).

לרוב המנפיקות היו מוצרים בשלב II ו-III של הניסויים, אך היו גם לא מעט חברות שהציגו רק תוצאות של שלב I - בטיחות בלבד - מה שמראה על נכונות של השוק לשוב ולהסתכן עם חברות חלום. כ-11% מהמנפיקות היו חברות דיאגנוסטיקה מתקדמות - טרנד חדש יחסית.

אגב, על פי דוח של חברת Burill &Co., היקף הגיוסים הפרטיים בתחום הביומד היה 11.5 מיליארד דולר - בערך כפול מהיקף ההנפקות, וגידול של 2.1% בלבד לעומת השנה שעברה. בתוך הסכום הזה, חלקן של קרנות תאגידיות (השייכות לחברות התרופות הגדולות) עלה, וחלקן של קרנות הון סיכון קלאסיות ירד. מגמה זו צפויה להימשך כל עוד חברות התרופות יוצרות שיתופי פעולה מגוונים ויצירתיים עם חברות בשלבי פיתוח מוקדמים.

גידול של 38% במיזוגים ורכישות

2013 הייתה גם שנה טובה לתחום המיזוגים והרכישות בעולם הפארמה, ובה נרשם גידול של 38% במספר העסקאות ושל כ-15% בהיקף העסקאות לעומת השנה שעברה - המחיר הממוצע לעסקה כזו היה 141 מיליון דולר. כך לפי דוח ביואסוסיאט. עם זאת, הפרמיות עבור העסקאות הללו נמוכות לעומת שנים עברו, ועל אף כמה עסקאות ענק, הרוב היו עסקאות מקודמות של חברות צעירות, שהרכיב המוביל בהיקפו בהן הוא תמלוגים מבוססי הצלחה.

עסקת השנה בפארמה היא הרכישה של חברת אוניקס מתחום הסרטן על ידי ענקית הביוטק אמג'ן ב-10.4 מיליארד דולר. עוד עסקה מובילה הייתה רכישת Elan האירית על ידי פריגו, הנסחרת גם בישראל, ב-8.6 מיליארד דולר. עסקה מעניינת נוספת היא רכישת חברת וורנר צ'יקולט, שמייצרת מוצרים לתחום בריאות האישה והדרמטולוגיה וכן משווקת מוצרים שהפטנט עליהם פג, על ידי חברת Actiavis שקנתה אותה תמורת החלפת מניות בהיקף של 8.5 מיליארד דולר.

מבין הרכישות הגדולות, סרטן הוא עדיין התחום המעניין ביותר, אך החברות משקיעות סכומים יפים גם בתחום המחלות הזיהומיות, במחלות מערכת העיכול ובמחלות היתום. תחום הקרדיולוגיה נותר על אש קטנה השנה, בעיקר בשל הניסויים הבלתי אפשריים שדורשים הרגולטורים בסקטור זה. תחום מחלות מערכת העצבים המרכזית (המוח וחוט השדרה), שהיה להיט בשנים האחרונות, לא כיכב השנה למרות הצורך האדיר במוצרים חדשים, לאחר שכמה ניסויים מתקדמים בתחום נכשלו באופן קולוסאלי.

רות אלון, שותפה בקרן פיטנגו, מעריכה כי ב-2014 יגיע גל מיזוגים ורכישות לחו"ל ולישראל. "החברות ביצעו קיצוצים נרחבים בהוצאות, עבדו קשה מאוד לצמצם עלויות, ובמקביל מחלקות המו"פ הפנימיות מוגבלות", היא אומרת, "לכן, כרגע, הן לא צומחות בקצב הרצוי, אף שהצנרות שלהן מלאות במוצרים מעניינים. המוצרים שבפיתוח, יחד עם סביבת ריבית חיובית, דוחפים את מחירי המניות מעלה, ולזה תורם גם הכסף הזול. כך, יש להן מזומן ומניות, והן יכולות להשתמש בכך לביצוע רכישות.

"השנה ביצעו חברות הפארמה (וגם המכשור הרפואי) רכישות מחוץ לארה"ב, כדי להשתמש במזומן שצברו ולשלם פחות מס, והתופעה הזו תימשך", היא מוסיפה. אם כך, האם הצמיחה העתידית תגיע מן המדינות המתפתחות? ייתכן, אך לא במידה שחברות הפארמה ציפו. "הרבה חברות בעולם חשבו שסין תהיה מקור צמיחה משמעותי", מוסיפה אלון, "אבל הממשלה שם קיבלה החלטה ללחוץ מחירים כלפי מטה, התערבה בפרקטיקות השיווק של החברות וגם תפסה חברות שמשלמות שוחד לרופאים והגבילה זאת. כעת ברור לתאגידים הגדולים כי לפחות בשנים הקרובות סין לא תמלא את מקומה של ארה"ב".

צמיחה מהמדינות המתפתחות

ומה לגבי הגנריקה? סבינה לוי, אנליסטית בלידר האחראית על תחום הבריאות, אומרת כי "הגנריקה מדשדשת. אמנם לחץ המחירים בשוקי חו"ל הוביל להעדפת הגנריקה, אך בשנים האחרונות היו פחות פקיעות פטנטים ולכן פחות השקות בלעדיות של מוצרים גנריים - מקור ההכנסות העיקרי של התחום". כעת, לדבריה, הצמיחה העיקרית של חברות אלה תגיע דווקא מן המדינות המתפתחות.

אם צנרת המוצרים של חברות התרופות מלאה כעת, אז בעתיד, כשהפטנטים על התרופות הללו יפוגו, מצב הגנריקה ישתפר.

"לא", אומרת לוי, "מדובר בתרופות ביולוגיות קשות לחיקוי. חברות שיצליחו לחקות אותן באופן משכנע, יוכלו ליהנות ממתח רווחים גבוה יותר ותחרותיות מופחתת לעומת הגנריקה של היום. אולם, לא בטוח שחברות הגנריקה יהיו גם אלה שישגשגו בפיתוח הביוסימילרז".

נאסדק
 נאסדק