גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחקרים פורצי הדרך של שנת 2013

מטיפול בסרטן ועד מיגור מחלות תורשתיות - 4 מחקרים שעוררו התרגשות בקרב מדענים ועוד מחקר אחד שהסעיר בעיקר את גולשי האינטרנט

אימונותרפיה: התקווה של חולי סרטן

אחרי שנים רבות שבהן נשפך הון רב על חקר הסרטן והתגליות המדעיות הובילו להארכת חיים בחודשים ספורים בממוצע, ב-2013 סוף סוף ייתכן שנעשתה פריצת דרך משמעותית בטיפול במחלה. כתב העת Science בחר באימונותרפיה כפריצת הדרך המובילה של 2013. בכתב העת אמנם סייגו וכתבו שמדובר בהכתרה של טיפול שעדיין נחקר וייתכן שהתקוות יתבררו כמוגזמות (השינוי יהיה רלוונטי לחולים בסוגים מעטים של סרטן וגם אז רק לחלקם), אבל אותם חולים שכבר זכו להאריך את חייהם בכמה שנים על אף שלבי מחלה מתקדמים הם שהכריעו לבסוף את הכף. התוצאות של התרופות האימונותרפיות בסרטן בניסויים בבני אדם אינן מזכירות שום התפתחות שנעשתה בתחום הזה בשנים האחרונות.

מה זה אימונותרפיה: הרעיון הוא לגייס את המערכת החיסונית של הגוף לצורך תקיפה עוצמתית יותר וממוקדת יותר של הגידול הסרטני. בגוף בריא, ככל הנראה גידולים סרטניים צומחים ומחוסלים כל הזמן על ידי מערכת החיסון. מחלת הסרטן מתרחשת כאשר הגידול מצליח לצמוח לממדים שמערכת החיסון מתקשה להתמודד איתם. אז הגידול גם מתחיל להפעיל מנגנונים מתוחכמים של הסתתרות מפני מערכת החיסון ועמידות להתקפותיה. באימונותרפיה מתערבים במנגנונים האלה ומשפרים את יכולתה של מערכת החיסון להילחם. מאחר שמערכת החיסון היא מטבעה גם סיסטמית (פועלת בכל הגוף) וגם ממוקדת בגידול הסרטני, היא מתאימה במיוחד לאיתור גרורות קטנות וחיסולן - דבר שקשה לבצע בטיפולים בלתי-מדויקים כמו ימותרפיה, ניתוחים או הקרנות.

הדרך לפריצה: בכתב העת Science מייחסים את תחילת המחקר בתחום לאימונולוג פרופ' ג'יימס לאיסון, הפועל כיום במכון MD Andersen, שהחל לעסוק בנושא כבר בשנות ה-80 של המאה הקודמת, בלי לחשוב על סרטן או על תרופות, אלא רק על מבנה תאים במערכת החיסון. הוא גילה שחומרים מסוימים שמים "ברקס" למערכת החיסון ולא מאפשרים לה לפעול בשיא כוחה. מאוחר יותר התברר שהחומרים האלה מופרשים גם על ידי גידולים סרטניים. בתחילת הדרך, המחשבה הזאת הייתה מהפכנית מדי לחברות התרופות הגדולות. החלוצה בתחום הייתה חברת ביוטק בשם מדרקס. התרופה הראשונה שלה הגיעה לניסויים קליניים ב-2010, ולבסוף מדרקס נרכשה על ידי BMS ב-2 מיליארד דולר.

שוק התרופות: יש היום רק תרופה אחת בשוק התרופות לסרטן המבוססת ממש על אימונותרפיה, וגם היא אינה ממצה לדעת המומחים את מלוא הפוטנציאל בתחום זה. מדובר בתרופה של חברת BMS למלנומה. עם זאת, לכל החברות המובילות בתחום יש תרופות הנמצאות בניסויים קליניים והמרוץ להגיע לשוק הוא בשיאו. סביר להניח שבעתיד, אם פריצת הדרך אכן תתגלה כגדולה כפי שזה נראה כעת, לכל אחת מהחברות יהיו כמה תרופות כאלו, שיותאמו לסוגים ספציפיים מאוד של סרטן, לשלבי המחלה ולגנטיקה של החולה ושל הגידול, כך שייתכן שמדובר בתעשייה חדשה.

הזווית הישראלית: בתחום המלהיב הזה פועלת גם חברת קומפיוג'ן הישראלית, הנמצאת בתחום פיתוח תרופות כבר מאמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת, אך עד היום לא הציגה מוצר מעבר לשלב הניסויים בחיות. השנה חתמה החברה על הסכם פיתוח משותף בהיקף של עד חצי מיליארד דולר עם תאגיד בייר הגרמני, שרכש את הזיכיון להמשך פיתוח ושיווק של חמש מולקולות של החברה, אף שהן בשלב הניסויים בחיות בלבד, בזכות העובדה שהן פועלות במנגנון החדש הזה.

גם חברת קיורטק מקבוצת כת"ב מפתחת מולקולה לתחום הזה. המוצר שלה נמצא כבר בשלב ניסויי היעילות בבני אדם. בהתחשב בכך שהתחום כה לוהט, המוצר של קיורטק אמור להניב עסקה נאה, כנראה בתוך זמן לא רב.

סרטן, תאי גזע, ביומד / צילום: thinkstock

תיקון הדנ"א: הסוף למחלות תורשתיות?

תשננו את ראשי התיבות CRISPR, המייצגים טכנולוגיה שחוקרים מתחום המחלות התורשתיות מתארים כ"שומטת לסתות" ממש. מדובר בטכנולוגיה המאפשרת "לחתוך" דנ"א באופן מדויק במטרה להנדס כל חלק של הגנום האנושי. אפשר להמשיל זאת לתיקון טעויות איות בטקסט בלי שהדבר ישפיע על הטקסט בכללותו ובלי להכניס בו טעויות חדשות. חוקרים סבורים שממש בקרוב ניתן יהיה להשתמש בטכנולוגיה הזאת כדי לבצע שינויים בגנים של בני אדם חיים, ואולי אפילו לפני כן - בעוברים הנושאים מחלות תורשתיות. הטכנולוגיה הזאת מנצלת למעשה תהליך טבעי שבו חיידקים מגינים על עצמם מפני וירוסים. בתהליך הזה החיידקים משתמשים באנזים בשם CAS9 כדי לחתוך באופן נקודתי את הדנ"א של הווירוסים. התברר שניתן ליישם את החיתוך הזה במגוון רחב של צורות חיים, ובהן תאי גזע עובריים.

הדרך לפריצה: הרעיון של תרפיה גנטית קיים כבר לא מעט שנים ויושם במיני צמחים וחיות, אך עד כה התהליך היה כל כך בלתי צפוי ולא מדויק, עד שנחשב מסוכן מדי עבור רוב החולים. כעת הטכנולוגיה אינה רק מדויקת, היא גם פשוטה יחסית, ולכן כנראה תהיה בשנים הקרובות התפוצצות של מחקר בתחום.

השלכות התגלית: היישום הראשון של הטכנולוגיה יהיה כנראה מיגור מחלות תורשתיות קשות באמצעות מניפולציות גנטיות בעוברים שנוצרו בהפריית מבחנה. כך, גם הצאצאים של אותם עוברים לא יצטרכו לדאוג ממחלות שעוברות במשפחה. החשש הוא מיצירת "תינוקות בהזמנה", שישולבו בהם גנים של יופי, כישורים ספציפיים או כל תכונה אחרת. למרבה המזל, עדיין איננו יודעים מהם בדיוק הגנים האחראיים לאותן תכונות. לעומת זאת, הגנים האחראים לחלק מהמחלות התורשתיות מוכרים, ונראה שיקבלו תקציבי מחקר בקלות רבה יותר.

דנ

שיבוט עוברים: חלקי חילוף לגוף

אחרי שנים של כישלונות, וגם של הצלחות שהתגלו לבסוף כזיופים, הצליחו ב-2013 חוקרים להפיק תאי גזע מעוברים משובטים. עד היום הצליחו מדענים לשבט כמה סוגי חיות: כבשים, עכברים, כלבים ואפילו חזירים, אך שיבוט של בני אנוש התגלה כמשימה קשה יותר.

הדרך לפריצה: מטרת החוקרים לא הייתה לשכפל עוברים (אם כי יכולות להיות לכך השלכות מעניינות ומרחיקות לכת בתחום טיפולי הפוריות), אלא לספק תאים מפרישי חומרים תרופתיים, תאים למחקר ואולי גם תאים חלופיים לתיקון גוף האדם. לצורך השיבוט, מפיקים גרעין של תא בשם פיברובלסט, למשל מעור של אדם, ומחדירים אותו לביצית בלתי מופרית. כאשר הביצית חשה עצמה מופרית היא מתחילה להתפתח. אלא שעד לפריצת הדרך, הביצית התפתחה רק עד שלב של 8-16 תאים. כעת הרף הזה נפרץ והיא יכולה להתפתח למאסה של כמה מאות תאים.

הדבר שאפשר את השינוי הוא שחלק מהחומרים המקיפים את גרעין הביצית המקורית נשמרו פעילים אאף שהוכנס גרעין חדש. באמצעות זרם חשמלי חלש עודדו החוקרים את שני הגרעינים להתאחות. החוקרים תוהים אם הזרם הזה הוא ש"אתחל" את פעילות העובר. עוד אלמנט מנצח היה הקפאין, שתרם איך שהוא - עדיין לא ברור בדיוק איך, להצלחת התהליך.

השלכות התגלית: גידול התאים הללו עדיין מוגבל והביצית עדיין אינה מתפתחת מעבר לצבר של כמה מאות תאים, אבל פריצת הדרך הזאת עשויה לעורר שוב את הדילמה לגבי שיבוט בני אדם - האם זה אתי? מהן זכויותיו של עובר בן אנוש ששובט במעבדה במטרה לספק חלקי חילוף לבני משפחתו? בינתיים, החוקרים משתדלים שלא להתייחס לכך, מאחר שיציר כפיהם עדיין לא מתקרב ליצור אנושי של ממש.

שיבוט עוברים / צילום: thinkstock

חתולים: האם הם מחזירים אהבה לבעליהם?

יש פריצות דרך מדעיות שעשויות להשפיע על חיינו בעתיד אך רוב הציבור אינו מודע להן, ולעומת זאת יש מחקרים מדעיים בעלי חשיבות פחותה שזוכים לתהודה רבה, כמו מחקר על כך שבני אדם הולכים ונעשים טיפשים יותר מאז התקופה הוויקטוריאנית או על כך שנשים מעדיפות גברים עם קצת שיער פנים. אחד המחקרים שזכה לשיתופים רבים מאוד ברשת ב-2013 טען שחתולים אינם מגלים חיבה של ממש לבני אדם. חשוב לסייג: המחקר קצת פחות חד-משמעי ונחרץ מהכותרות שקיבל בתקשורת.

המחקר: חוקרים מאוניברסיטת טוקיו ביפן בדקו אם חתולים מזהים את הקול של בעליהם מבין ארבעה קולות דומים. לחתולים הושמעו הקולות מתוך טייפ, בלי שהבעלים היה נוכח בחדר. הם גילו שהחתולים אכן מזהים את הקול (לפי תנועות העיניים, הזנב, הראש והאוזניים) ונראה היה שמעניין אותם מהיכן מגיע הקול, אך הם לא עשו שום תנועה שהעידה על כוונה להתקרב לעבר הקול ולא הגיבו בתגובות הנחשבות לתגובות חיבה או תקשורת של חתולים כמו השמעת קולות מיאו או גרגור.

החוקרים התבססו על הממצאים האלה כדי לשרטט תיאוריה אבולוציונית מקיפה המבדילה בין כלבים לחתולים ביחס שלהם לבני אדם. כלבים בויתו על ידי בני אדם לפני 15 אלף שנה בערך וחונכו לעשות מה שנאמר להם, ואכן בני אדם מעדיפים לגדל כלבים ממושמעים ומרעיפי חיבה. חתולים "בייתו את עצמם" לפני 9,500 שנים לכל היותר. בהתחלה בני האדם קיבלו אותם כציידי עכברים, אבל רק בשנים האחרונות, במונחים אבולוציוניים, מנסים בני האדם לאלף את החתול להיות בן לוויה ולהישמע לפקודות. אולי זה עוד יצליח. לטענת החוקרים, בעוד כמה עשרות אלפי שנות ביות, חתולים יבינו אולי שכדאי להם להתנהג ליד בני אנוש כאילו הם גורים. * הרעש ברשת: בעקבות פרסום המחקר, האינטרנט הוצף בתגובות נגד של חובבי חתולים שתיארו מקרים די משכנעים של חתולים שכן מגיבים לקול, למגע או אפילו לקול הצעדים של בעליהם, וכן בסיפורים על חתולים שהצילו בני אדם ואיבדו עניין בחיים לאחר שבעליהם נפטר. לא נותר אלא לשאול: אם החתולים אמנם לא אוהבים אותנו, מדוע אנחנו אוהבים אותם עד עיוורון?

השתלת זיכרונות: שבבים שמתקשרים עם נוירונים

כן, קראתם נכון: השתלת זיכרונות. פרופ' תיאודור ברגר מאוניברסיטת דרופ שבלוס אנג'לס, קליפורניה, נחשב אולי מטורף והוזה בעיני חלק מהקולגות שלו, אבל הוא הולך ואוסף מידע התומך בטענתו שניתן להשתיל זיכרון באמצעות שבבים חוץ-מוחיים. ברגר מאמין שיזכה לראות עוד בחייו השתלה של שבב המשפר זיכרון במוח האנושי. הטכנולוגיה שהוא מפתח נבחרה לאחת הטכנולוגיות פורצות הדרך של 2013 על ידי כתב העת MIT Technology Review.

הדרך לפריצה: ברגר חוקר את האופן שבו זיכרונות מסוימים יוצרים דפוסים של הידלקות והיכבות של נוירונים במוח במרחב ובזמן. הטכנולוגיה שהוא מפתח היא יצירת דפוסים דומים בשבבים האלקטרוניים שלו. אף שמדובר בחומרים שונים לחלוטין (נוירונים הם חומר ביולוגי ואילו השבבים עשויים מסיליקון), האופן שבו עוברים בהם אותות חשמליים הוא דומה. לדברי ברגר, הוא אמנם לא יודע לבנות מוח, אך הוא יכול לעשות שני דברים חשובים: לחקות חלק ממה שהמוח עושה וגם לאפשר תקשורת בין השבב שלו למוח החי.

הטכנולוגיה הזאת עדיין לא נוסתה בבני אדם, אבל ניסויים בחיות הראו שהתקשורת הזאת מתאפשרת לפחות ברמה ראשונית מאוד: שבבים חוץ-מוחיים חוברו באלקטרודות למוח של חיות מעבדה. כשהחיות למדו משהו חדש, השאיר הדבר רישום על גבי השבב. כאשר נעשתה מניפולציה חשמלית בשבב, שינה הדבר את ההתנהגות של החיות. כעת ברגר מתמקד ביצירת זיכרונות לטווח רחוק.

הרעיון של פרוטזות חשמליות המתקשרות עם נוירונים במוח אינו חדש וכבר יש לו יישומים. למשל, יש מכשירים המושתלים בחירשים המעבדים קולות ומתרגמים אותם לאותות חשמליים הנשלחים ישירות אל הנוירונים במוח. השתלים הללו מסייעים ליותר מ-200 אלף חירשים ברחבי העולם לשמוע באופן חלקי. בתחום הראייה נמצאים בניסויים מתקדמים מכשירים המתרגמים תמונה ממצלמה לאותות חשמליים ומשדרים אותה למוח, במטרה להשיב לעיוורים את מאור עיניהם (בין החברות המפתחות מוצרים בתחום זה נמצאת גם חברת ננורטינה הישראלית). יצירת זיכרונות היא תהליך הרבה יותר מורכב ופחות מובן עדיין, אבל ברגר מקווה לפצח אותו בשנים הקרובות.

השאלה העיקרית שתקבע אם הוא אכן יצליח במשימה היא זו: האם יש חוקיות פשוטה יחסית באופן שבו זיכרונות מקודדים במוח? עד היום הצליח הצוות לחקות זיכרונות פשוטים מאוד, אבל המוצר יהיה לא יעיל אם צוות של אלגוריתמיקאים יצטרך לקודד כל זיכרון וזיכרון.

שבב / צילום: thinkstock

עוד כתבות

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

מל''ט אנקה 3 / צילום: צילום מסך יוטיוב

המל"ט הטורקי שהתרסק והביך את ארדואן

אנקה 3, המל"ט המתקדם ביותר של טורקיה, התרסק במהלך טיסת ניסוי ● קוריאה הצפונית תקבל הדרכה שתאפשר לה לייצר כטב"מים איראניים מסוג שאהד 136, תמורת העברת 25 אלף עובדים למפעל כטב"מים ברוסיה ● אוקראינה מייצרת מוקשים במדפסות תלת־ממד ● והודו חושפת כטב"ם מתאבד חדש ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הבכיר הבינלאומי שאיראן הגדירה כ"סוכן מוסד"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: באיראן טוענים כי ראש ארגון סבא"א הוא סוכן מוסד, באיראן גם מאשימים זוג צרפתי בריגול בשביל המוסד, וכך פגעה המלחמה באיחוד האמירויות • כותרות העיתונים בעולם

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בבורסת ת"א בהובלת מניות השבבים; השקל בשיא חדש

מדד ת"א 35 עולה ב-0.7% ● השקל לא עוצר: הדולר עומד על 3.36 שקלים ● לומברד אודייר: ממליצים על חשיפה עודפת לאג"ח בדירוג גבוה בארה"ב ● "צלב מוזהב" ב־S&P 500: האם זה סימן לתשואה גבוהה יותר בעתיד? ● היום יתקיים מסחר מקוצר בוול סטריט - עד השעה 20:00 שעון ישראל ● וגם: המשקיעים מחכים לדוח התעסוקה בארה"ב שישפוך אור על כיוון הריבית

מטוס של אייר אינדיה / צילום: Shutterstock

זו חברת התעופה שלא תשוב לפעול בישראל בחודשי הקיץ

אייר אינדיה, חברת התעופה היחידה שמפעילה טיסות ישירות להודו, האריכה את השהיית הטיסות לישראל ● החברה מוותרת על הקיץ בישראל - אלה היעדים דרכם תוכלו לטוס להודו

כרזת הסרט ''בחזרה לעתיד'' בעברית. אופטימיזציה של ההווה / צילום: גולן גלובוס - קנון ישראל / יוניברסל

40 שנה ל"בחזרה לעתיד": שובר הקופות שלימד אותנו מה עושים עם טיימליין ואיך לספר מחדש את חיינו

הסרט האייקוני היה הרבה יותר מבידור - הוא עיצב את ההיגיון הפנימי של תרבות הפופ ● בסרט מרטי מק'פליי חוזר בזמן עם הדלוריאן כדי ליצור גרסה משופרת של החיים שלו. היום צריך בשביל זה רק להעלות פוסט

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם אור רז / צילום: לירון ויסמן

רוצים לקדם את האינטרסים שלכם במקום העבודה? הטיפ שאסור לכם לדלג עליו

הפודקאסט הפופולרי פופקורן מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה • "אתם לא מבינים כמה בכירים עובדים בפוליטיקה ארגונית", אומר אור רז, מנכ"ל ובעלים של קבוצת לדעת, מלווה ומפתח מנהלים בחברות הייטק ופיננסים • בשיחה עם ליאור פרנקל הוא מסביר איך תצליחו להעביר את הקולגות שלכם צד בשולחן הדיונים ● פופקורן

טלי גוטליב, מהרן פרוזנפר / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות, תמר מצפי

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים. איך יגיבו העובדים?

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים ● הדיון בבג"ץ שלא היה אמור להתקיים ● ומחיר ההתחייבויות שמשרד החינוך שכח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

התחדשות עירונית בת''א. התחום תופס יותר משליש מהתחלות הבנייה / צילום: דיויד לוין

אופטימיות על סטרואידים: 13 חברות נדל"ן חדשות הגיעו לבורסה מאז ינואר

13 חברות נדל"ן הצטרפו לבורסת תל אביב במחצית הראשונה של השנה, חלקן אפילו לא מסרו פרויקט עדיין ● במקום שהריבית הגבוהה תנקה את השוק, רק צצים עוד ועוד יזמים - וההוצאות שלהם דווקא גדלות

יונדאי טוסון הייבריד 4X4 / צילום: יח''צ

מלחמת הסחר שולחת אלינו רכב חדש מאמריקה. האם הוא גם משתלם?

הגרסה האמריקאית של הטוסון, שהגיעה לישראל באדיבות מכסי טראמפ, מציעה תוספת מקום ומערכת הנעה היברידית חסכונית ● המחיר מציב לה אתגר שיווקי ● מבחן דרכים

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

נתב''ג. הישראלים חזרו להזמין חופשות / צילום: ap, Matias Delacroix

רוב החברות הזרות לא יחזרו לנתב"ג בקיץ. לאן בכל זאת תמצאו טיסה בפחות מ-200 דולר

על אף המספר המצומצם של חברות התעופה שפועלות כיום מנתב"ג, עדיין ניתן למצוא כרטיסי טיסה ברגע האחרון במחירים יחסית זולים, בעיקר ליעדים קרובים כמו קפריסין ויוון ● ייתכן שפתיחתו מחדש של טרמינל 1 באוגוסט יזרז את חזרתן של חברות הלואו קוסט, מה שיגדיל את היצע הטיסות

ספגטי ארבייטה / צילום: בנצי ארבל

בלי פוזה ובמחיר משתלם: מסעדה איטלקית תל אביבית ששווה ביקור

ב"טברנה רומאנה" אף אחד לא בא להמציא את הגלגל, רק להציע אוכל טעים ומספק שלפעמים אף עולה על הציפיות ● המחירים הם חלק מהפאן

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו / צילום: ap, Eric Risberg

הבניין בסן פרנסיסקו התנדנד ועבר שיפוץ. מה קרה למחירים?

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו עבר שיפוץ יסודי בשווי 100 מיליון דולר, לאחר שהחל לשקוע זמן קצר לאחר שהושק • אלא שלמרות הצלחת השיפוץ, מחיר הדירות בו ירדו ביותר מ־20%

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

ארבעה סוגי ירקות מכילים ניקוטין. באיזה מהם הכמות הגדולה ביותר?

מה מקור המילה ונדליזם, איך נקרא המטבע בגמביה ובאיזו קבוצת NBA ישחקו הישראלים בן שרף ודני וולף? ● הטריוויה השבועית

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

נעילה אדומה באירופה; טראמפ: מדינות יתחילו לשלם מכסים ב-1 באוגוסט

טראמפ הודיע כי 10 עד 12 מדינות יקבלו הודעה היום בנוגע לשיעור המכס שיוטל עליהן, וכי מכסים בטווח שנע בין 10% ל-70% ייכנסו לתוקף בתחילת אוגוסט ● דאקס מאבד 0.7%, קאק נסוג ב-0.9% והפוטסי נחלש ב-0.2% ● הביטקוין ירד ביממה האחרונה ב-0.6%, וכעת ערכו של מטבע אחד עומד על כ-108,870 דולר ● היום יום העצמאות בארה"ב - לא יערך מסחר בוול סטריט

צילום: Shutterstock

מדד ה-S&P 500 הציג "צלב מוזהב" לראשונה מאז 2023 - אלו המשמעויות

בזמן שמדד ה-S&P 500 נסחר ברמות שיא, ביום שלישי האחרון, הממוצע הנע של המדד ל-50 יום חצה את הממוצע הנע שלו ל-200 יום כלפי מעלה - מה שיצר חיתוך המכונה "צלב מוזהב" ● ניתוח היסטורי שבוצע במרקטוואץ' העלה כי ברוב המקרים, בשנה שבאה לאחר "צלב מוזהב", התשואה גדולה יותר מאשר בתקופות אחרות