גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחקרים פורצי הדרך של שנת 2013

מטיפול בסרטן ועד מיגור מחלות תורשתיות - 4 מחקרים שעוררו התרגשות בקרב מדענים ועוד מחקר אחד שהסעיר בעיקר את גולשי האינטרנט

אימונותרפיה: התקווה של חולי סרטן

אחרי שנים רבות שבהן נשפך הון רב על חקר הסרטן והתגליות המדעיות הובילו להארכת חיים בחודשים ספורים בממוצע, ב-2013 סוף סוף ייתכן שנעשתה פריצת דרך משמעותית בטיפול במחלה. כתב העת Science בחר באימונותרפיה כפריצת הדרך המובילה של 2013. בכתב העת אמנם סייגו וכתבו שמדובר בהכתרה של טיפול שעדיין נחקר וייתכן שהתקוות יתבררו כמוגזמות (השינוי יהיה רלוונטי לחולים בסוגים מעטים של סרטן וגם אז רק לחלקם), אבל אותם חולים שכבר זכו להאריך את חייהם בכמה שנים על אף שלבי מחלה מתקדמים הם שהכריעו לבסוף את הכף. התוצאות של התרופות האימונותרפיות בסרטן בניסויים בבני אדם אינן מזכירות שום התפתחות שנעשתה בתחום הזה בשנים האחרונות.

מה זה אימונותרפיה: הרעיון הוא לגייס את המערכת החיסונית של הגוף לצורך תקיפה עוצמתית יותר וממוקדת יותר של הגידול הסרטני. בגוף בריא, ככל הנראה גידולים סרטניים צומחים ומחוסלים כל הזמן על ידי מערכת החיסון. מחלת הסרטן מתרחשת כאשר הגידול מצליח לצמוח לממדים שמערכת החיסון מתקשה להתמודד איתם. אז הגידול גם מתחיל להפעיל מנגנונים מתוחכמים של הסתתרות מפני מערכת החיסון ועמידות להתקפותיה. באימונותרפיה מתערבים במנגנונים האלה ומשפרים את יכולתה של מערכת החיסון להילחם. מאחר שמערכת החיסון היא מטבעה גם סיסטמית (פועלת בכל הגוף) וגם ממוקדת בגידול הסרטני, היא מתאימה במיוחד לאיתור גרורות קטנות וחיסולן - דבר שקשה לבצע בטיפולים בלתי-מדויקים כמו ימותרפיה, ניתוחים או הקרנות.

הדרך לפריצה: בכתב העת Science מייחסים את תחילת המחקר בתחום לאימונולוג פרופ' ג'יימס לאיסון, הפועל כיום במכון MD Andersen, שהחל לעסוק בנושא כבר בשנות ה-80 של המאה הקודמת, בלי לחשוב על סרטן או על תרופות, אלא רק על מבנה תאים במערכת החיסון. הוא גילה שחומרים מסוימים שמים "ברקס" למערכת החיסון ולא מאפשרים לה לפעול בשיא כוחה. מאוחר יותר התברר שהחומרים האלה מופרשים גם על ידי גידולים סרטניים. בתחילת הדרך, המחשבה הזאת הייתה מהפכנית מדי לחברות התרופות הגדולות. החלוצה בתחום הייתה חברת ביוטק בשם מדרקס. התרופה הראשונה שלה הגיעה לניסויים קליניים ב-2010, ולבסוף מדרקס נרכשה על ידי BMS ב-2 מיליארד דולר.

שוק התרופות: יש היום רק תרופה אחת בשוק התרופות לסרטן המבוססת ממש על אימונותרפיה, וגם היא אינה ממצה לדעת המומחים את מלוא הפוטנציאל בתחום זה. מדובר בתרופה של חברת BMS למלנומה. עם זאת, לכל החברות המובילות בתחום יש תרופות הנמצאות בניסויים קליניים והמרוץ להגיע לשוק הוא בשיאו. סביר להניח שבעתיד, אם פריצת הדרך אכן תתגלה כגדולה כפי שזה נראה כעת, לכל אחת מהחברות יהיו כמה תרופות כאלו, שיותאמו לסוגים ספציפיים מאוד של סרטן, לשלבי המחלה ולגנטיקה של החולה ושל הגידול, כך שייתכן שמדובר בתעשייה חדשה.

הזווית הישראלית: בתחום המלהיב הזה פועלת גם חברת קומפיוג'ן הישראלית, הנמצאת בתחום פיתוח תרופות כבר מאמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת, אך עד היום לא הציגה מוצר מעבר לשלב הניסויים בחיות. השנה חתמה החברה על הסכם פיתוח משותף בהיקף של עד חצי מיליארד דולר עם תאגיד בייר הגרמני, שרכש את הזיכיון להמשך פיתוח ושיווק של חמש מולקולות של החברה, אף שהן בשלב הניסויים בחיות בלבד, בזכות העובדה שהן פועלות במנגנון החדש הזה.

גם חברת קיורטק מקבוצת כת"ב מפתחת מולקולה לתחום הזה. המוצר שלה נמצא כבר בשלב ניסויי היעילות בבני אדם. בהתחשב בכך שהתחום כה לוהט, המוצר של קיורטק אמור להניב עסקה נאה, כנראה בתוך זמן לא רב.

סרטן, תאי גזע, ביומד / צילום: thinkstock

תיקון הדנ"א: הסוף למחלות תורשתיות?

תשננו את ראשי התיבות CRISPR, המייצגים טכנולוגיה שחוקרים מתחום המחלות התורשתיות מתארים כ"שומטת לסתות" ממש. מדובר בטכנולוגיה המאפשרת "לחתוך" דנ"א באופן מדויק במטרה להנדס כל חלק של הגנום האנושי. אפשר להמשיל זאת לתיקון טעויות איות בטקסט בלי שהדבר ישפיע על הטקסט בכללותו ובלי להכניס בו טעויות חדשות. חוקרים סבורים שממש בקרוב ניתן יהיה להשתמש בטכנולוגיה הזאת כדי לבצע שינויים בגנים של בני אדם חיים, ואולי אפילו לפני כן - בעוברים הנושאים מחלות תורשתיות. הטכנולוגיה הזאת מנצלת למעשה תהליך טבעי שבו חיידקים מגינים על עצמם מפני וירוסים. בתהליך הזה החיידקים משתמשים באנזים בשם CAS9 כדי לחתוך באופן נקודתי את הדנ"א של הווירוסים. התברר שניתן ליישם את החיתוך הזה במגוון רחב של צורות חיים, ובהן תאי גזע עובריים.

הדרך לפריצה: הרעיון של תרפיה גנטית קיים כבר לא מעט שנים ויושם במיני צמחים וחיות, אך עד כה התהליך היה כל כך בלתי צפוי ולא מדויק, עד שנחשב מסוכן מדי עבור רוב החולים. כעת הטכנולוגיה אינה רק מדויקת, היא גם פשוטה יחסית, ולכן כנראה תהיה בשנים הקרובות התפוצצות של מחקר בתחום.

השלכות התגלית: היישום הראשון של הטכנולוגיה יהיה כנראה מיגור מחלות תורשתיות קשות באמצעות מניפולציות גנטיות בעוברים שנוצרו בהפריית מבחנה. כך, גם הצאצאים של אותם עוברים לא יצטרכו לדאוג ממחלות שעוברות במשפחה. החשש הוא מיצירת "תינוקות בהזמנה", שישולבו בהם גנים של יופי, כישורים ספציפיים או כל תכונה אחרת. למרבה המזל, עדיין איננו יודעים מהם בדיוק הגנים האחראיים לאותן תכונות. לעומת זאת, הגנים האחראים לחלק מהמחלות התורשתיות מוכרים, ונראה שיקבלו תקציבי מחקר בקלות רבה יותר.

דנ

שיבוט עוברים: חלקי חילוף לגוף

אחרי שנים של כישלונות, וגם של הצלחות שהתגלו לבסוף כזיופים, הצליחו ב-2013 חוקרים להפיק תאי גזע מעוברים משובטים. עד היום הצליחו מדענים לשבט כמה סוגי חיות: כבשים, עכברים, כלבים ואפילו חזירים, אך שיבוט של בני אנוש התגלה כמשימה קשה יותר.

הדרך לפריצה: מטרת החוקרים לא הייתה לשכפל עוברים (אם כי יכולות להיות לכך השלכות מעניינות ומרחיקות לכת בתחום טיפולי הפוריות), אלא לספק תאים מפרישי חומרים תרופתיים, תאים למחקר ואולי גם תאים חלופיים לתיקון גוף האדם. לצורך השיבוט, מפיקים גרעין של תא בשם פיברובלסט, למשל מעור של אדם, ומחדירים אותו לביצית בלתי מופרית. כאשר הביצית חשה עצמה מופרית היא מתחילה להתפתח. אלא שעד לפריצת הדרך, הביצית התפתחה רק עד שלב של 8-16 תאים. כעת הרף הזה נפרץ והיא יכולה להתפתח למאסה של כמה מאות תאים.

הדבר שאפשר את השינוי הוא שחלק מהחומרים המקיפים את גרעין הביצית המקורית נשמרו פעילים אאף שהוכנס גרעין חדש. באמצעות זרם חשמלי חלש עודדו החוקרים את שני הגרעינים להתאחות. החוקרים תוהים אם הזרם הזה הוא ש"אתחל" את פעילות העובר. עוד אלמנט מנצח היה הקפאין, שתרם איך שהוא - עדיין לא ברור בדיוק איך, להצלחת התהליך.

השלכות התגלית: גידול התאים הללו עדיין מוגבל והביצית עדיין אינה מתפתחת מעבר לצבר של כמה מאות תאים, אבל פריצת הדרך הזאת עשויה לעורר שוב את הדילמה לגבי שיבוט בני אדם - האם זה אתי? מהן זכויותיו של עובר בן אנוש ששובט במעבדה במטרה לספק חלקי חילוף לבני משפחתו? בינתיים, החוקרים משתדלים שלא להתייחס לכך, מאחר שיציר כפיהם עדיין לא מתקרב ליצור אנושי של ממש.

שיבוט עוברים / צילום: thinkstock

חתולים: האם הם מחזירים אהבה לבעליהם?

יש פריצות דרך מדעיות שעשויות להשפיע על חיינו בעתיד אך רוב הציבור אינו מודע להן, ולעומת זאת יש מחקרים מדעיים בעלי חשיבות פחותה שזוכים לתהודה רבה, כמו מחקר על כך שבני אדם הולכים ונעשים טיפשים יותר מאז התקופה הוויקטוריאנית או על כך שנשים מעדיפות גברים עם קצת שיער פנים. אחד המחקרים שזכה לשיתופים רבים מאוד ברשת ב-2013 טען שחתולים אינם מגלים חיבה של ממש לבני אדם. חשוב לסייג: המחקר קצת פחות חד-משמעי ונחרץ מהכותרות שקיבל בתקשורת.

המחקר: חוקרים מאוניברסיטת טוקיו ביפן בדקו אם חתולים מזהים את הקול של בעליהם מבין ארבעה קולות דומים. לחתולים הושמעו הקולות מתוך טייפ, בלי שהבעלים היה נוכח בחדר. הם גילו שהחתולים אכן מזהים את הקול (לפי תנועות העיניים, הזנב, הראש והאוזניים) ונראה היה שמעניין אותם מהיכן מגיע הקול, אך הם לא עשו שום תנועה שהעידה על כוונה להתקרב לעבר הקול ולא הגיבו בתגובות הנחשבות לתגובות חיבה או תקשורת של חתולים כמו השמעת קולות מיאו או גרגור.

החוקרים התבססו על הממצאים האלה כדי לשרטט תיאוריה אבולוציונית מקיפה המבדילה בין כלבים לחתולים ביחס שלהם לבני אדם. כלבים בויתו על ידי בני אדם לפני 15 אלף שנה בערך וחונכו לעשות מה שנאמר להם, ואכן בני אדם מעדיפים לגדל כלבים ממושמעים ומרעיפי חיבה. חתולים "בייתו את עצמם" לפני 9,500 שנים לכל היותר. בהתחלה בני האדם קיבלו אותם כציידי עכברים, אבל רק בשנים האחרונות, במונחים אבולוציוניים, מנסים בני האדם לאלף את החתול להיות בן לוויה ולהישמע לפקודות. אולי זה עוד יצליח. לטענת החוקרים, בעוד כמה עשרות אלפי שנות ביות, חתולים יבינו אולי שכדאי להם להתנהג ליד בני אנוש כאילו הם גורים. * הרעש ברשת: בעקבות פרסום המחקר, האינטרנט הוצף בתגובות נגד של חובבי חתולים שתיארו מקרים די משכנעים של חתולים שכן מגיבים לקול, למגע או אפילו לקול הצעדים של בעליהם, וכן בסיפורים על חתולים שהצילו בני אדם ואיבדו עניין בחיים לאחר שבעליהם נפטר. לא נותר אלא לשאול: אם החתולים אמנם לא אוהבים אותנו, מדוע אנחנו אוהבים אותם עד עיוורון?

השתלת זיכרונות: שבבים שמתקשרים עם נוירונים

כן, קראתם נכון: השתלת זיכרונות. פרופ' תיאודור ברגר מאוניברסיטת דרופ שבלוס אנג'לס, קליפורניה, נחשב אולי מטורף והוזה בעיני חלק מהקולגות שלו, אבל הוא הולך ואוסף מידע התומך בטענתו שניתן להשתיל זיכרון באמצעות שבבים חוץ-מוחיים. ברגר מאמין שיזכה לראות עוד בחייו השתלה של שבב המשפר זיכרון במוח האנושי. הטכנולוגיה שהוא מפתח נבחרה לאחת הטכנולוגיות פורצות הדרך של 2013 על ידי כתב העת MIT Technology Review.

הדרך לפריצה: ברגר חוקר את האופן שבו זיכרונות מסוימים יוצרים דפוסים של הידלקות והיכבות של נוירונים במוח במרחב ובזמן. הטכנולוגיה שהוא מפתח היא יצירת דפוסים דומים בשבבים האלקטרוניים שלו. אף שמדובר בחומרים שונים לחלוטין (נוירונים הם חומר ביולוגי ואילו השבבים עשויים מסיליקון), האופן שבו עוברים בהם אותות חשמליים הוא דומה. לדברי ברגר, הוא אמנם לא יודע לבנות מוח, אך הוא יכול לעשות שני דברים חשובים: לחקות חלק ממה שהמוח עושה וגם לאפשר תקשורת בין השבב שלו למוח החי.

הטכנולוגיה הזאת עדיין לא נוסתה בבני אדם, אבל ניסויים בחיות הראו שהתקשורת הזאת מתאפשרת לפחות ברמה ראשונית מאוד: שבבים חוץ-מוחיים חוברו באלקטרודות למוח של חיות מעבדה. כשהחיות למדו משהו חדש, השאיר הדבר רישום על גבי השבב. כאשר נעשתה מניפולציה חשמלית בשבב, שינה הדבר את ההתנהגות של החיות. כעת ברגר מתמקד ביצירת זיכרונות לטווח רחוק.

הרעיון של פרוטזות חשמליות המתקשרות עם נוירונים במוח אינו חדש וכבר יש לו יישומים. למשל, יש מכשירים המושתלים בחירשים המעבדים קולות ומתרגמים אותם לאותות חשמליים הנשלחים ישירות אל הנוירונים במוח. השתלים הללו מסייעים ליותר מ-200 אלף חירשים ברחבי העולם לשמוע באופן חלקי. בתחום הראייה נמצאים בניסויים מתקדמים מכשירים המתרגמים תמונה ממצלמה לאותות חשמליים ומשדרים אותה למוח, במטרה להשיב לעיוורים את מאור עיניהם (בין החברות המפתחות מוצרים בתחום זה נמצאת גם חברת ננורטינה הישראלית). יצירת זיכרונות היא תהליך הרבה יותר מורכב ופחות מובן עדיין, אבל ברגר מקווה לפצח אותו בשנים הקרובות.

השאלה העיקרית שתקבע אם הוא אכן יצליח במשימה היא זו: האם יש חוקיות פשוטה יחסית באופן שבו זיכרונות מקודדים במוח? עד היום הצליח הצוות לחקות זיכרונות פשוטים מאוד, אבל המוצר יהיה לא יעיל אם צוות של אלגוריתמיקאים יצטרך לקודד כל זיכרון וזיכרון.

שבב / צילום: thinkstock

עוד כתבות

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

היקב עם המיתוג המוזר שמוכר 10,000 בקבוקים בשנה

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

כרזת הסרט ''בחזרה לעתיד'' בעברית. אופטימיזציה של ההווה / צילום: גולן גלובוס - קנון ישראל / יוניברסל

40 שנה ל"בחזרה לעתיד": שובר הקופות שלימד אותנו מה עושים עם טיימליין ואיך לספר מחדש את חיינו

הסרט האייקוני היה הרבה יותר מבידור - הוא עיצב את ההיגיון הפנימי של תרבות הפופ ● בסרט מרטי מק'פליי חוזר בזמן עם הדלוריאן כדי ליצור גרסה משופרת של החיים שלו. היום צריך בשביל זה רק להעלות פוסט

חדשות ההייטק / צילום: ap, Michael Perez

החברה הישראלית שתספק נחילי רחפנים חמושים לארה"ב

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק • והפעם: Base44 של היזם מאור שלמה נמכרה לוויקס ב-80 מיליון דולר בעסקה יוצאת דופן, ענקית המחשוב שמאמינה בחברת הקוונטום הישראלית, חברת הרחפנים הישראלית, אקסטנד, זכתה במכרז לאספקת נחילי רחפנים חמושים משוטטים שפרסם משרד ההגנה האמריקאי בהיקף של 10 מיליון דולר, וגם סערה סביב מתכנת הודי שמואשם בהונאה סדרתית ● חדשות ההייטק

אנה וינטור בשבוע האופנה בפריז. תובענית / צילום: Reuters, Benoit Tessier

על המלכה הבלתי מעורערת של עולם האופנה שפרשה השבוע מווג

אחרי יותר משלושה עשורים הכוהנת הגדולה של עולם האופנה פורשת מעריכת ווג ● אבל לא צריך להספיד כל כך מהר את האישה שעל פיה יישק דבר, אנה וינטור מקבלת קידום ותמשיך להיות האורים והתומים של המסלול ● עכשיו נותרת השאלה מי יצליח להכנס לנעלי המנולו שלה?

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

נתב''ג / צילום: Shutterstock

חברות הלואו קוסט יחזרו? טרמינל 1 ייפתח באוגוסט

טרמינל 1 צפוי להיפתח מחדש בתחילת החודש הבא - מה שמעלה את הסיכוי שחברות הלואו קוסט יקדימו את חזרתן לארץ ● חזרתן של החברות עשויה לתרום משמעותית להגדלת היצע המושבים ולהורדת מחירי הטיסות, שהתייקרו מאוד מאז תחילת המלחמה

השבוע בעולם / צילום: רויטרס - PA Images

האם ארה"ב נוטשת את אוקראינה והאם חייזרים מתקרבים על גבו של אסטרואיד

אוקראינה חוששת שהפעם ארה"ב מתכוונת ברצינות לנטוש אותה ● פצצת המכסים מתקתקת - וטראמפ עושה עסקים עם קומוניסטים מכובדים מאוד ● שרת האוצר הבריטית מוחה דמעות ● ביבשת אמריקה הבוחרים מחפשים שמאל קיצוני ● עצם בין כוכבי סר לביקור ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

התאוששות נדירה: כך הפכה רובינהוד מחברה על סף פשיטת רגל לאחת המניות הלוהטות בשוק

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית

שטפון בטקסס / צילום: ap, Eric Gay

יותר מ-20 הרוגים בשיטפונות בטקסס, עשרות ילדות נעדרות

כ-20 ילדות ממחנה קיץ על גדות נהר הגוואדלופה נעדרות בשל הצפה של הנהר • הרשויות במדינה ציינו כי "אנחנו לא יודעים מתי הגשם ייפסק" • מושל טקסס פרסם סרטון של חילוץ באמצעות מסוק: "מחלצים מסביב לשעון"

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית פוסט ברשת Truth, 26.6.25 / צילום: ap, Michael Perez

חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?

הקריאה של הנשיא האמריקאי להפסיק את משפט נתניהו העלתה לשיח את האפשרות שהנשיא הרצוג יעניק לו חנינה ● אלא שנתניהו טרם הורשע בדבר, מה שמקשה על כניסה למסלול הזה ● וגם: מה חשב בזמן אמת אהרן ברק על הרעיון?

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"