גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"המקום", "אלכסון", "פה-שם": מגזיני הרשת החדשים

3 כתבי עת בפורמט מגזיני רשת שנוסדו השנה מהווים אלטרנטיבה איכותית ומעמיקה לחלקים נרחבים בעיתונות המודפסת והמקוונת ■ המודל העסקי עוד לא מגובש לגמרי, אך המטרה ברורה: "יציאה מעיתונות המיינסטרים לדרך חדשה"

3 כתבי עת בפורמט מגזיני רשת נוסדו השנה: "המקום", "אלכסון" ו"פה-שם", המתמחים בתחומי רוח, תרבות, חברה, תקשורת ואקטואליה, ומהווים אלטרנטיבה איכותית לעיתונות המודפסת ולעיתונות הקיימת ברשת.

מודל כלכלי לעיתונות כזו אמנם טרם פוצח, אך מבחינת התוכן, ניכר כי בכל אחד מן האתרים קיים מודל הנשען על איכות כתיבה ומקצועיות עיתונאית, כזה אשר מתיישב עם תפיסת העולם ועם טביעת העין של העיתונאים שהם מייסדיו.

נוסף על כך, למגזינים הללו משותפת גישת הקשר הבלתי אמצעי עם הקורא. העורכים משדרים כי הם זמינים ונגישים לכל קול, ודגש מיוחד ניתן לזמינות זו.

השלושה, שמצטרפים לשני מגזיני הרשת הוותיקים "העין השביעית" (העוסק בביקורת התקשורת) ו"מגאפון" (קואופרטיב חדשותי עצמאי), מסמנים את הכיוון שאליו נושבת הרוח. אם עד כה נוסחו תיאוריות באשר לדרך שבה תתקיים ליבת העיתונות בעת שאחרי עידן הדפוס, הרי שכתבי עת ברשת - בין אם מגזינים בנושאי תרבות, אקטואליה, הגות ורוח, ובין אם אתרי נישה, מהווים כבר כיום תקווה לחלופה הולמת, ואף למעלה מכך.

חשוב לציין כי סוגה זו של מגזינאות נבדלת מסוגות תקשורת אחרות הנפוצות ברשת, כגון בלוגים או מגזינים שתכליתם לשמש אכסניות של בלוגים. על כן, התמקדנו אך ורק במגזינים הפועלים כמערכת היררכית בעלת קו מנחה אחד (יש אשר יאמרו כי מדובר בקו אידיאולוגי אחיד).

"המקום": "אנחנו לא שומרים על אובייקטיביות מזויפת"

* על האתר: מגזין אשר חרט על דגלו עיתונות אקטיביסטית, שליחותית ומעורבת, לטובת החלש. נהנה מכתיבה משובחת ומעיצוב מושקע. בעתיד הקרוב יורחב תחום הווידיאו.

* תאריך הקמה: ספטמבר 2013 (עד לפני כשבוע היה בהרצה).

* בעלים: עינת פישביין.

* עורכים: אירית דולב, עורכת ראשית. שגיא גרין, עורך הכתבות.

* כותבים בולטים: עינת פישביין, עופר מתן, איתי זיו, ליאת שלזינגר, ניב חכלילי.

* תחומי סיקור עיקריים: נושאים חברתיים.

* עדכון: יומי.

* עלות הקמה, עלות תחזוקה: לא נמסר.

* מספר כניסות: לא נמסר. על-פי הערכות, מדובר באלפי כניסות בחודש.

* מימון: עצמי (פישביין).

* חזון: "במגזין זה אנו מבקשים לעשות עיתונות שדבקה בעקרונות של דמוקרטיה, שיוויון וצדק חברתי. עיתונות שלא מפחדת" (מתוך האתר). שם המגזין המלא, "המקום הכי חם בגיהינום", לקוח מתוך נאום שנשא מרטין לותר קינג ב-1967, בגנות מלחמת ווייטנאם. לותר קינג שאל את הביטוי מהסופר האיטלקי דנטה ("התופת"), בעת שהכריז כי מול עוול יש לקרוא תיגר. נישאת על כנפי מילותיו, פישביין מבקשת לדגול בעיתונות מעורבת: "אנחנו לא שומרים על נייטרליות ולא על אובייקטיביות מזויפת. יש לנו סדר יום, הוא מוצהר ב'אודות' של המגזין. ובגלל סוג החומרים שאנחנו מתעסקים איתם, אני כל פעם יוצאת לשטח וחוזרת ואומרת 'זהו, עכשיו הגעתי למקום הכי חם בגיהינום', ובפעם הבאה זה נהיה עוד יותר גרוע".

* תעריף/תשלום לכתבים: פישביין: "אנחנו בונים עכשיו מודל עסקי. יש לנו תקציב לשנה הראשונה שאני הבאתי, מימון עצמי. כל כתב אצלנו מקבל כסף, כעצמאים. הסכומים לא גבוהים בשלב זה, אבל אנחנו משלמים לכולם - כותבי הטורים, מאיירים, צלמים".

* תוכנית עסקית: בבנייה בימים אלה. המימון העצמי הוא לשנה אחת בלבד, הכוונה היא לגייס משקיעים בזמן הקרוב.

- עינת פישביין, אתם תהיו סלקטיביים בבחירת נותני החסויות? אם תאגיד כמו אי.די.בי ירצה לתת חסות, תסרבו?

"אני לא רואה גוף חיצוני אחד שנותן חסות. אני מעדיפה מספר נותני חסות, תורמים, או משקיעים שלא למטרות רווח. אני גם לא מאמינה שגוף עסקי ישקיע, כי לא מדובר בעסק שהולך להיות רווחי. זו לא המטרה. במקרה הכי טוב, ברבות הימים הוא יחזיק את עצמו. לדעתי עיתונות לא תחזור להיות עסק רווחי, ואין לי שום בעיה שתתקיים על פילנטרופיה - כל עוד אין השפעה על התוכן ועל המערכת.

"אני מאמינה שזה העתיד שלנו. יציאה מעיתונות המיינסטרים אל דרך חדשה, משנה חיים. אני רוצה שיקראו אותנו, הרבה אנשים, שהדבר הזה יתקיים, יגדל, הלוואי שיספק עבודה לאנשים במצב המחורבן הזה שהעיתונות נמצאת בו.

"אנחנו לומדים מיום ליום איך לעבוד במדיום הזה, להפיץ במו-ידינו, להיות בקשר עם הגולשים. למען האמת, זה מרומם נפש. כשכתבתי ב'ידיעות אחרונות' לא הייתי מקבלת תגובות כמעט, ולא ידעתי מה האימפקט של כתבות. עכשיו אחרי יום של 600 לייקים של אנשים שטרחו לקרוא, ויותר מזה נכנסו, וחלק הגיבו, בתגובות או בפרטי. יש התרחשות, משהו קורה".

- הנגישות ברשת החברתית מביא מקורות מידע חדשים?

"כל הזמן. מגיעות כמויות של חומרים, בפייסבוק ובמיילים. יש לנו גם את שטח פתוח - הרעיון הוא להעלות סיפורים שאנחנו לא יכולים לטפל בהם בעצמנו, ולהציע אותם לעיתונאים ולכל מי שרוצה לטפל בהם. לחלק את הסיפורים, לא לשמור אותם בחרדתיות הזו של הבלעדיות. יש כל-כך הרבה סיפורים בתחום הזה, רק צריך שיהיה מקום להציג אותם. מגיעים אליי עכשיו חומרים שכל החיים חיפשתי אותם. זה הכלי הכי טוב להשגת מידע שהיה לי בחיים, ויש לזה עוד כל-כך הרבה לאן להתפתח".

* קישור: ha-makom.co.il

"אלכסון": "קריטריונים המושתתים על הומניזם דיגיטלי"

* על האתר: אתר חדשני בעיצובו ומעמיק בהתייחסותו לתחומים שבהם הוא עוסק: הגות, רוח, אמנות ותרבות.

* תאריך הקמה: פברואר 2013.

* בעלים: עמותת "מגדלור".

* עורך ראשי: דב אלפון, לשעבר עורך ראשי של עיתון "הארץ" ושל הוצאת הספרים "כנרת, זמורה, ביתן, דביר".

* כותבים בולטים: יאיר אסולין, עפרי אילני, הילית בר, מעין גולדמן, אתגר קרת, חיים באר.

* תחומי סיקור עיקריים: פילוסופיה, מדע, תרבות, אמנות.

* אלפון, על העיצוב: "מגזין רשת הוא חיה שאין בה כללים. ברגע שהחלטתי שתהיה תמונה אחת גדולה למאמר - ולא כמה תמונות 'בול' - זוהי החלטה שפירושה המון זמן. וכמובן, השיחות האישיות עם הקוראים לוקחות הרבה מאוד זמן".

* עלות הקמה, עלות תחזוקה: לא נמסר.

* מספר כניסות: כ-250 אלף כניסות יחידניות עד כה.

* מימון: יעקב בורק, עמותת "מגדלור", ממייסדי קרן ההון סיכון אוורגרין.

* חזון: כתב העת נוסד במטרה לעודד יצירת תכנים מקוריים בעברית ולעורר סקרנות והשראה.

* תעריף/תשלום לכותבים: לא נמסר. על-פי הערכות: 800 שקל לכתבה בת 2,000 מילה.

* תוכנית עסקית: בבנייה. אלפון: "השבוע מינינו מנהלת פיתוח עסקי (טל פלוסקר, לשעבר בתפקיד זהה ברשת צומת ספרים, מ"ש). פרסום איננו מתאים לאלכסון. בכלל, פרסום באינטרנט הוא מאוד טורדני. הקריטריונים של 'אלכסון' מושתתים על הומניזם דיגיטלי. המגזין לא רק שהוא נקי מפרסומות, הוא גם נקי מטוקבקים אלימים. בכנס שערכנו לאחרונה, כנס אלכסון הראשון, שיתפנו את הקהל בסוגיית המימון. השאלות האלה עלו. יש קוראים שאמרו שהם מוכנים לשלם. אנחנו רוצים לחשוב על מודלים נוספים למימון. זה בפירוש משהו שהקוראים צריכים להחליט עליו יחד איתנו".

* אפיון קהל: אלפון: "יש הרבה קוראים צעירים, בני 20, סטודנטים, והרבה מבוגרים, מעל גיל 60. באופן פרופורציונלי לחלקים באוכלוסייה, יש היעדרות של בני 40 ו-50. הקהל ברובו עירוני, ומתחלק שווה בשווה בין נשים לגברים".

* עוד משהו: כרגע המערכת של "אלכסון" ממוקמת ב"קפה נואר" בתל-אביב. אלפון: "אבל לא מרשים לנו יותר לשבת שם בבקרים, אז אנחנו שוקלים לעבור לקפה 'אחת העם'. עדיף לשלם יפה לכתבים ולא למשרדים".

- אלפון, עבודה בעיתון מודפס לא חסרה לך? "אין בי געגוע ל-90% ממה שהיה מנת חלקי. תמיד הצטערתי על נייר לא איכותי, דפוס שזז מהמקום. עכשיו לראשונה הקורא רואה את החיבור בין הכותרת והתמונה בדיוק כפי שהוא במקור".

* קישור: alaxon.co.il

"פה-שם": "למען דיון ציבורי יעיל"

* על האתר: אתר מעוצב נעים וידידותי, המהווה במה לידיעות מעניינות ולמאמרי דעות אינטלקטואליים. חוזקו של האתר בדמויות המוכרות שהוא מארח, ודמויות שעליהן הוא מצהיר כי יתארחו בו בעתיד, ביניהם ארי שביט, ירון לונדון, א.ב. יהושע, מיכאל הנדלזלץ, עמוס ידלין, יאיר רוה, מאיר ויזלטיר, פרופ' עדה יונת, וכן מאמרים של אנשי רוח שהלכו לעולמם, כמו יורם קניוק ויעקב טלמון. האתר שמאלני באופיו ובמדיניותו המוצהרת. האתר ידידותי לשימוש ונוח לקריאה.

* תאריך הקמה: 1 בינואר 2013.

* בעלים ועורך ראשי: גדעון סאמט, לשעבר עורך "הארץ" ובעל טור בעיתון.

* עורכים: גדעון סאמט, עדי רותם, דיה טולקציר.

* כותבים בולטים: סאמט (גם כ"מערכת פה-שם"), ירון לונדון, דן מירון, אורי אבנרי, עדה יונת, עמוס ידלין.

* תחומי סיקור עיקריים: אקטואליה, תרבות, כלכלה, טכנולוגיה, מדע, הגות, פוליטיקה.

* עלות הקמה, עלות תחזוקה: לא ידוע.

* מספר כניסות: 45 אלף בממוצע שבועי.

* מימון: עצמי.

* תשלום: חלק כותבים בחינם.

* תוכנית עסקית: אין עדיין.

* אפיון קהל: קוראי "הארץ".

תדירות עדכון: יומית.

* סיבת הקמה וחזון: "בזמנים של שינוי מהפכני בתקשורת הכתובה, פה-שם ימשיך לכבד את העקרונות והסגנון של עיתונות משובחת", כותב סאמט באתר של "פה-שם". "מהימנות בעובדות ובעריכה, רמה שאינה משתופפת אל אמצעי משיכה נמוכים. ויחד עם אלה, שירות ידידותי למשתמשות/ים למען דיון ציבורי יעיל.

"אנחנו מצויים בעידן של תפניות עזות בארץ - מתרחשות וצפויות בטווח ראייתנו, שרובן לא מבשרות טוב. העתיד כבר כאן גם מבחינה זו. אבל את התנהגות העיתון ברשת (חידשנו כאן שם לז'אנר: כתבנט), אנו מבינים כתרכובת נכונה של חומרי עבר ועתיד. יש בהם טכנולוגיה עדכנית לגמרי יחד עם דרכי ביטוי, סגנון, תרבות שיח, וערכים שאיכותם אמורה להישמר במידה רבה כשהייתה.

"וגם את זאת נשמר כבמיטב עיתוני העבר הדועכים לעינינו: פה-שם אינו מייצג אף אחד, אלא את תפיסת העריכה שלו ואת מגוון הדעות של משתתפי רב-שיח ראוי לשמו".

* קישור: posham.co.il

מגזיני נישה ראויים במיוחד בתחום התרבות

שם האתר: סריטה

מגזין רשת העוסק בקולנוע. הוקם על-ידי העיתונאי אורון שמיר ב-2010 ובמימונו, ובהמשך הצטרף אליו העיתונאי והקולנוען אור סיגולי. עוד כותבים בו: עופר ליברגל ופבלו אוטין. לפי שמיר, באתר מבקרים בממוצע 1,000-2,000 גולשים מדי יום, וכ-50,000 בממוצע בחודש. מספר מנויים: 2,000 (כ-1,000 בפייסבוק, ועוד כ-1,000 אלף במייל).

שמיר: "סיבת ההקמה היא מחסור בתוכן איכותי על קולנוע בשפה העברית, תיקון עוולות יומיות שעושים האתרים הגדולים. המטרה היא להעלות פוסט חדש בכל יום, בלי להתפשר על איכות התוכן, ולספק לקהל שוחרי הקולנוע האמיתיים בארץ מקום לקרוא ולהגיב בו".

* קישור: srita.net

שם האתר: מרתה יודעת

מגזין תיאטרון ברשת. נוסד בפברואר 2012 על-ידי אירית ראב, המשמשת כעורכת המגזין, שהוקם על-ידה משום שהתיאטרון (בעיקר תיאטרון הפרינג' ותיאטראות לא ממוסדים) לא זוכה לשיח שלו הוא ראוי, הן בעיתונות המודפסת והן ברשת. המטרה של ראב היא לתקן זאת.

כותבות המגזין הן נשים, רובן ככולן מחזאיות ובימאיות תיאטרון, ביניהן נועה בן-ארי-קדר, אנה מינייב ומיה אופיר מגנט. המגזין מגייס כספים מקוראיו, וכן מקיים מדי עת ערבי תיאטרון תחת השם "במרתה", שבו מועלות הצגות קצרות, ניסיוניות, לצד כיבוד קל.

בערבים אלה מגייס המגזין תרומות, כמו גם באמצעות האתר.

* קישור: marthayodaat.com

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

מטוס קרב מדגם סוחוי 35 ממריא מבסיס חיל האוויר הרוסי חמיימים בסוריה / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

שינוי במאזן הכוחות: איראן תקבל השבוע מטוסי קרב מדגם סוחוי 35

לפי סוכנות הידיעות האיראנית הממלכתית, איראן תקבל כבר בשבוע הבא אספקת מטוסי קרב מדגם סוחוי 35 ● כיום חיל האוויר של משטר האייתוללות מתבסס על מטוסים מיושנים מאוד כמו פנטום - כך שמאזן הכוחות האווירי הנוכחי צפוי להשתנות, אך ישראל עדיין מתקדמת יותר

שכונה ד' בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

מתל אביב עד באר שבע: השכונות עם הכי הרבה שוכרים בארץ

אמנם שיעור הבעלות על דירות בישראל גבוה, אולם יש אזורים שבהם שיעור השוכרים עולה כבר על 50% ● נתוני הלמ"ס מגלים איפה השכונות המבוקשות וכמה זה עולה למשקיעים ● כתבה שנייה בסדרה

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

שי-לי עטרי וינר / צילום: צילום: עוז שמש | איפור ושיער: שלומית פדידה | סטיילינג: בר פרידמן

שי-לי עטרי וינר: "שייה לא ילדה עצובה. היא בערך הדבר הכי מצחיק שיש"

בפסח שעבר שי-לי עטרי ויהב וינר היו אם ואב הסדר של קיבוץ כפר עזה. השנה היא מסרבת לחגוג ● אבל בדבר אחד היא מצליחה להיאחז ● פרויקט מיוחד

עגלת קפה הקבינה בכפר הס / צילום: שני בריל

ארבע הצעות לטיולי יום שרק המקומיים מכירים - ומשהו טעים ליד: מדור מיוחד לפסח

תצפית מרהיבה אל המדבר בשקיעה, פארק שמרגיש כמו ההיי ליין בניו יורק, האחות הקטנה של מקדש הבשרים משוק הכרמל וקרם לימון ומסקרפונה לקינוח ● יצאנו לארבעה מקומות שונים בארץ כדי לשמוע מהתושבים מהי פינת החמד שרק הם מכירים ומה יש לאכול שם, שגם כשר לפסח

דיקלה כהן שיינפלד, ראשת הסגל של נשיא המדינה / צילום: קובי גדעון, לע''מ

מהילדות בבית שמש והלימודים בפנימייה דתית, לפגישות עם הנשיא ביידן

אחרי אחד הנאומים של יצחק הרצוג, אי שם ב־2010, ניגשה אליו דיקלה כהן שיינפלד  וביקשה להתנדב אצלו ● גם היא לא האמינה ששנים אחר כך היא תקבל שיחת טלפון שתהפוך אותה לראשת הסגל של נשיא המדינה:"ברגעים היסטוריים, אני שואלת את עצמי איך הצלחתי להגיע לזה. בפעם הראשונה שלי בבית הלבן, הייתי צריכה לסגור פה פעור"

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

איך לשמור על תחושת הפליאה שהרגשנו בטיול בחו''ל / צילום: Shutterstock

איך לשמור על תחושת הפליאה שהרגשנו בטיול בחו"ל

אנו עומדים בקצה מכתש, צופים בשמש זורחת מעל הר, מבקרים ביערות הגשם, צופים בגלים המתנפצים - ומשהו עמוק מתרחש בקרבנו ● ואז אנחנו חוזרים הביתה, לשגרה, והכול מתפוגג ● אבל זה לא חייב להיות ככה ● ארבעה דברים שאפשר לעשות כדי לשמור על הניצוץ

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המשקיעים חוזרים לטרנד שמרוויח מהריבית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם ● המתיחות שהביאה את מדד הפחד לשיא של חמישה חודשים והאפשרות להרוויח ממנו ● הסימנים שמעידים כי תרחיש הבלהות של המשק עשוי להתממש ● וגם: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דיווח: ביידן שוקל לספק לישראל נשק ביותר ממיליארד דולר

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ממשל ביידן שוקל לספק פגזי טנקים, מרגמות וכלי רכב צבאיים ● מדובר באחד ממשלוחי הנשק הגדולים מאז 7 באוקטובר

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

מה מקור המילה דרדלה ואיזו מערכת הגנה אווירית של ישראל העליונה ביותר?

באיזה שנה הוקם סניף מקדונלד'ס הכשר הראשון, לאיזו מדינה הגבול הארוך ביותר עם צרפת ולמה שחקן ה-NBA החטיא השבוע זריקת עונשין בכוונה? • הטריוויה השבועית

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי