התיירות הרפואית: תעשייה שמגלגלת מעל 500 מ' ש' בשנה

ערב הופעתם בפני ועדת גרמן, כינס G את נציגי הסוכנים הרפואיים לשיחה משותפת, ובה הכל על השולחן ■ המספרים ("בכל יום מגיעים כמאתיים תיירים"), האוליגרכים ("לפעמים הלקוח רוצה מסוקים וג'יפים") והמצלמה הנסתרת

את כדור השלג הזה, מאות סוכני תיירות המרפא הפועלים בישראל יודעים היטב שהם לא יעצרו בקלות. הוא החל להתדרדר במורד הגבעה התדמיתית בעקבות תחקיר "עובדה", ששודר בחודש שעבר בלבו של הפריים-טיים הערוץ-שתיימי, ובו תועדו במצלמה נסתרת שלושה מבכירי הרופאים בבית החולים איכילוב כדורשים, בפגישה עם תחקירנית במסווה של סוכנת תיירות מרפא, תשלום אישי "מתחת לשולחן" בסך עשרות אלפי שקלים לביצוע ניתוחים, לצד התשלום הרשמי שמקבל בית החולים על-פי הנהלים.

והוא ממשיך להתגלגל בימים אלה תוך שהוא צובר עוצמה: עוד ועוד ביטולים מצד תיירי מרפא שאמורים היו להגיע לארץ לקבלת טיפולים, לצד קריאות במערכת הבריאות לגדיעת הענף הרפואי-כלכלי, שממנו הם מתפרנסים, שמתחזקות והולכות. "צריך לעצור את כדור השלג הזה", אומר ולרי קרביץ, בעלים ומנכ"ל של הסוכנות הרפואית ישראקליניק, בפאנל עם כמה מנציגי סוכני תיירות המרפא שכינס השבוע G, ובו נטלו חלק גם יבגני וסילייב, בעלים ומנכ"ל של סוכנות ישראמדיק, דוד קופר, מבעלי אניסימה מרפאות מומחים, ואולג טוביאנסקי, בעלי הסוכנות ישראל מדי קלטור.

"צריך לדאוג שהאורגניזם הזה יפעל, ושהוא יהיה מאוזן גם מבחינת תיירות המרפא וגם מבחינת מערכת הבריאות הישראלית. אחד יכול לתרום לשני וכולנו צריכים לדעת לעבוד יחד", ממשיך קרביץ. וסילייב מוסיף: "זה הביזנס שלנו, שמביא פרנסה למשפחות רבות, וחבל שיפגעו בו. נלחמנו הרבה שנים בתחום התיירות הרפואית מול גרמניה, שווייץ ואוסטריה, הבאנו את החולים לישראל ועכשיו הם יברחו לשם בחזרה".

ברוסיה, אגב, אף שודרה לאחרונה כתבה בערוץ המרכזי ORT, שהציגה חלקים מתחקיר "עובדה", והייתה חריפה אף יותר. "המסר בכתבה (הרוסית) היה שסוכנים גובים מחיר כפול ממטופלים, ושהם מביאים לישראל חולים סופניים, גם כשהם יודעים שלא יהיה מזור למחלה שלהם", מפרט קרביץ. "הכתבה ברוסיה שודרה ללא תגובות, הייתה חד-סטרית והיא פוגעת בנו מאוד. שוק תיירות המרפא הרי לא מתנהל רק בישראל, לחולה יש אלטרנטיבות".

"ברגע אחד יכולים ברוסיה לשבור את כל מה שעשינו פה בשנים האחרונות", מסכים קופר. "בצ'יק הם יכולים לשנות את ההחלטה וללכת למתחרים".

- ובכל זאת, המציאות שהשתקפה במצלמה הנסתרת, ושלה שותפים היו בכירי המנתחים בישראל, הייתה מקוממת בלשון המעטה.

קרביץ: "אנחנו קוראים לזה רפואת מסדרון, ואנחנו לא שם. נכון שקיימים מקרים בודדים כאלה בשוליים, אבל יש סיפורי הצלחה רבים של הצלת חיים ועליהם לא מדברים. יכול להיות שצריך להיכנס לנושא בצורה יותר פרטנית ולהבין מה קורה בכל בית חולים ואיפה יש בעיות".

- נתקלתם במקרים במערכת הבריאות הציבורית שבהם רופאים דרשו כסף עבור העבודה שלהם, בנוסף לתשלום שגובה בית החולים?

קרביץ: "אין דבר כזה. הרופא מגדיר איזה ניתוח זה יהיה, ומחלקת תיירות מרפא נותנת לפי זה תעריף. זה קיים רק במערכת הפרטית, שם יש שכר בית חולים ושכר רופא".

- היו מקרים שרופא אמר לכם משהו בסגנון: ניתחתי במשך חמש שעות ויש איתי עוד שני אנשי צוות, מגיע לנו בונוס?

קרביץ: "רופא לא מנהל משא ומתן על כסף".

קופר: "אם נעשתה עבודה מעבר, מחלקת תיירות מרפא אומרת מה המחיר הנוסף. לפעמים הוא נקבע סופית אחרי הניתוח, לפי השעות שהוא ארך".

- אז איך אתם מסבירים את ההתנהלות של המנתחים? הם הסתנוורו מהכסף או שהאשם הוא גם במשרד הבריאות, שלא הסדיר את התחום?

קרביץ: "אנחנו מכירים את הרופאים האלה, הם נהדרים ומקצועיים ברמה שאין כאלה בעולם. ברגע שיהיו בענף כללים איך לעבוד, אני משוכנע שכל אדם הגיוני, ובמיוחד הם, לא יעשה משהו נגד. בעזרת כללים מסודרים אנחנו נעבוד מסודר ושקוף יותר ובסופו של דבר כולנו נרוויח מזה".

"עכשיו כולם מגיעים"

ההערכה היא שכיום פועלים בישראל מאות סוכני תיירות מרפא, העובדים כעצמאים או בחברות המעסיקות מספר סוכנים, הן בארץ והן במדינות הייעודיות, ושמטרתם לתווך בין חולים לבין בתי חולים ורופאים מקומיים. חלק מהסוכנים אף מחזיקים בקליניקות שבהן מתבצעים אבחונים וטיפולים דוגמת ישראקליניק של קרביץ (המספקת שירותים פסיכיאטריים) או אניסימה מרפאות מומחים, שנמצאת בבעלות קרביץ וקופר ובה מתבצעות, בין היתר, בדיקות אולטרסאונד שונות. "בניגוד לבתי חולים ציבוריים, אנחנו יכולים לתת מענה מהיום להיום", כך קופר. "הרופאים שעובדים אצלנו בשעות אחר הצהריים עובדים במהלך היום בבתי חולים ציבוריים".

שתיים מהחברות הגדולות בתחום בישראל, המעסיקות עשרות עובדים כל אחת, הן לייף טרי מרקטינג, שנמצאת בבעלותו של איש העסקים נעם לניר, ונחשבת למי שאחראית לחלק ניכר מהתיירים שמגיעים לשיבא וכן iMER של בית החולים הדסה, שלקוחותיה מופנים למרכזים הרפואיים שלה בבירה.

מספר התיירים הרפואיים שמגיעים לישראל בכל שנה מוערך בכ-50-35 אלף, אך בקרב המרואיינים שוררת הסכמה שבפועל מדובר בהרבה יותר. "בכל יום מגיעים כמאתיים תיירים רפואיים", מעריך קרביץ ומקפיץ את ההערכה לכ-70 אלף בשנה. התיירים מגיעים לכל הפחות לשבוע; ניתוחים אורתופדיים יאלצו אותם לשהות כאן שבועיים-שלושה ואילו התאמת טיפולים פסיכיאטריים תדרוש שהות של חודש-חודשיים.

ההערכה היא שההכנסות של כלל בתי החולים בארץ מהתחום כבר חצו ב-2012 את רף חצי מיליארד השקלים, כאשר הניתוחים המבוקשים הם בדרך כלל בתחום האונקולוגיה, אורתופדיה, אורולוגיה וקרדיולוגיה. עלותם משתנה בהתאם לסוג הניתוח ונאמדת בדרך כלל בעשרות אלפי דולרים. "זה יכול גם להגיע עד 200 אלף דולרים להשתלת מח עצם", מציין קופר.

- מאילו מדינות מגיעים התיירים?

קופר: "הרוב מגיעים מברית המועצות לשעבר. עיקר הביזנס הוא מפה לאוזן: מטופל חוזר הביתה מרוצה וממליץ לעבור טיפול בישראל. כל חברה עובדת באזורים שבהם היא מכירה אנשים או מעסיקה שם סוכנים".

וסילייב, למשל, מעסיק תשעה עובדים בישראל ועוד כמה סוכנים ברוסיה, באוקראינה ובקזחסטן. הם מוצאים עבורו את המטופלים, וחלקם גם מגיעים דרך האינטרנט. "התהליך מתחיל בקבלת הניירות הרפואית מחו"ל במטרה להבין מה בדיוק מצבו של החולה", הוא מתאר. "הפנייה הראשונית שלנו לרופאים נותנת להבין אם בכלל מתאים להביא את אותו אדם לארץ. לא כדאי להביא אנשים במצב סופני או שחולים במחלות מדבקות ויכולים רק להזיק".

- כמה מהלקוחות הם אוליגרכים וכמה הם חולים שלוקחים הלוואות כדי להגיע לארץ?

וסילייב: "כשהתחלנו לפני כמעט עשר שנים, היו בעיקר אוליגרכים. עכשיו כולם מגיעים. אבל בסופו של דבר, האוליגרכים זה מה שנותן פרנסה".

קרביץ: "אני מעריך שכ-80% הם לקוחות בינוניים ומטה ו-20% הם אוכלוסייה עשירה. מבחינתנו יש שלוש קבוצות: אלה שלא צריכים טיפול רפואי כמו שהם דורשים, אבל יש להם כסף לעשות את זה והם רוצים לבוא, ובדרך כלל מדובר על בדיקות סקר מנהלים; הקבוצה השנייה כוללת אנשים שחייבים לקבל טיפול ויש להם כסף לכך, ובקבוצה האחרונה יש אנשים שחייבים טיפול ואין להם כסף.

"אנחנו רוצים לטפל קודם כול באנשים שאנחנו יכולים להיות מועילים עבורם, אבל זה לא אומר שאין לנו אוליגרכים, ואנחנו אוהבים לטפל בהם. לפעמים מגיעים לארץ לקוחות בלי הרבה אמצעים, ומתברר שהם חייבים לעבור בדחיפות ניתוח נוסף. כדי לגייס עבורם כסף אנחנו פונים לאותם אוליגרכים, שלפעמים תורמים את הסכום הדרוש".

"חאפרים שמטילים צל כבד"

לאן תתגלגל הסערה הציבורית סביב תיירות המרפא, קשה לדעת בוודאות. שרת הבריאות, יעל גרמן, הביעה תמיכה עקרונית בענף. "ברור שאי אפשר לבטל את תיירות המרפא", אמרה. "בעזרת רגולציה נכונה נוכל גם לשרת את הציבור וגם להעשיר את הקופה הציבורית". המנכ"ל שלה, פרופ' רוני גמזו, לעומתה, נשמע זועם ונחרץ הרבה יותר. הוא הכריז על הקשחת הנהלים והבהיר כי הוא אוסר על בתי חולים לגבות תעריפים גבוהים יותר מתיירים, שלעתים מגיעים לפי ארבעה וחמישה מהתעריף לישראלים. "התיירות הרפואית צמחה וטיפסה כעשב בר ושוטה", אמר, "הפכה להיות ענף כלכלי שכבר כולם תלויים בו ושאי אפשר להגביל".

מנהלי בתי החולים טוענים מצדם כי ההנחיות החדשות ("והפופוליסטיות") ימוטטו את הענף ויגרמו לכך שהתרנגולת הזאת תטיל ביצי זהב רק בחצרותיהם של בתי החולים הפרטיים. המתנגדים לתיירות מרפא טוענים שזה רק פרומו למה שיקרה אם בבתי החולים יופעל שר"פ (שירות רפואי פרטי), ושאת אף אחד לא מעניינת העובדה שתייר יכול לעבור בארץ ניתוח בתוך ימים ספורים לעומת ישראלי, שייתכן ותצא נשמתו, תרתי משמע, עד שיגיע תורו להתקבל לאותו טיפול ממש.

כך או אחרת, הסדרה מלאה של התיירות הרפואית אמורה להתבצע בוועדת גרמן לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית, באמצעות תת-ועדה לענייני תיירות רפואית שבראשה עומד פרופ' יוג'ין קנדל, יועצו הכלכלי של ראש הממשלה. ההמלצות צפויות להיות מגובשות בתוך כחודשיים - זמן טוב מבחינת הסוכנים להפעיל לחץ במטרה למנוע הגבלות בתחום. הם מגייסים חברי כנסת (דוגמת רינה פרנקל, התומכת ב"אגודה הישראלית לתיירות רפואית", שהוקמה בשבוע שעבר) ובימים אלה הם אף מקימים את "איגוד תיירות מרפא לישראל".

לדבריהם, "הרעיון להקמת האיגוד עלה כבר לפני שנה", כדי שיהיה גוף שיגן על המקצוע ויפעל להסדרת התחום. לצורך כך הם מנסים לקדם חקיקה בנושא, בין היתר בסיוע ח"כ יריב לוין.

"המצב היום אבסורדי", אומר איתן צפריר, היועץ המשפטי של האיגוד. "החלק הארי של הסוכנים עובד כמו שצריך, משקיע כסף ונשמה ומחייב את עצמו לאתיקה מקצועית ולעבודה בסטנדרטים גבוהים. ישראל מיתגה את עצמה כמעצמה בתחום בזכות הסוכנים, שמייצגים את הרפואה הישראלית בתערוכות בחו"ל ומשקיעים הרבה מאוד בשיווק.

"מצד שני, יש גורמים שחסרים את כל המרכיבים האלה או את חלקם; חאפרים שמטילים צל כבד על התדמית של ישראל. הם רוצים לעשות את המכה וללכת. אבל צריך להיזהר לא להפוך את המרכז לשוליים ואת השוליים למרכז. אנחנו רוצים לפעול לטובת השם הטוב של המקצוע ולנהל דיאלוג מול בתי החולים ומוסדות השלטון, כי היום אנחנו סוג של מגזר שלישי".

כיום, המצב הוא שסוכנים רפואיים אינם נדרשים לקבל הסמכה או רישוי כלשהו מרשויות המדינה. הנחייה שפרסם איכילוב לאחרונה מבהירה שאפילו בתי החולים לא בדיוק יודעים מה טיבם של הסוכנים: במרכז הרפואי הוחלט כי הם יענדו תגי זיהוי וייבדק אם יש להם רישום פלילי. "אנחנו בעד הקמת מאגר של סוכנים רפואיים ורק מי שרשום בו יוכל לפעול בישראל", מתייחס צפריר. "הסוכן לא יהיה אדם עם רישום פלילי, פושט רגל או אדם שלא רשום ברשויות המס. זה יסייע גם מול הציבור הישראלי, שכל הזמן תוקף את הנושא, ובעיקר מול לקוחות מחו"ל, שיוכלו לבדוק אם אותה חברה מפוקחת".

*** הידיעה המלאה במוסף G של "גלובס"