האוצר בוחן חלופות להפסקת הסבסוד הבעייתי בפנסיה

אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, בראשות דורית סלינגר, עשוי לשנות את אופי צעדיו לפתרון בעיית הסבסוד הצולב שקיים בעולם הפנסיה הצוברת. הבעיה נוצרת כתוצאה מהנחות תשואה גבוהות מדי בעת קביעת קצבאות הזיקנה לפורשים לגמלאות. כך, במקום מודל הפחתת הריבית התחשיבית שהוצע באוגוסט, ינקוט האוצר אחת מכמה חלופות.

ל"גלובס" נודע, כי בין היתר בוחן האוצר יצירת מסלולי קצבה קבועה לפנסיונרים, שבהם הנחת התשואה שתשמש לחישוב קצבת הזיקנה של הפורש לגמלאות תהיה צמודה לריבית חסרת סיכון. אפשרות נוספת היא יצירת מסלול קצבה משתנה, שהנחת התשואה בו תהיה צמודה לתשואות של אג"ח קונצרניות בדירוג AA.

בחודש אוגוסט האחרון פרסם הפיקוח על הביטוח את תוכניתו לשנות את הנחות התשואה המשמשות לקביעת קצבאות הזקנה בפנסיה הצוברת, הכוללת את קרנות הפנסיה החדשות ואת ביטוחי החיים. זאת באמצעות הנמכת ההנחות הללו כך שיתאימו לריבית "חסרת סיכון" (ריבית על נכסים חסרי סיכון) הנמוכה השוררת כיום בשוק. לצעד זה משמעות רבה, הנובעת מהשפעתו על הפחתת "השווי" של הכסף שנצבר בחיסכון הפנסיוני לצורך קניית קצבת זיקנה.

כך, הנמכת הנחת התשואה תביא להעלאת המקדמים שבאמצעותם מחשבים את קצבת הזיקנה, ובשל כך תביא להקטנת הקצבה הפוטנציאלית של החוסכים, ביחס לקצבת הזיקנה שלה הם זכאים בתנאים הנהוגים כיום (טרם הפחתת הריבית התחשיבית).

סוגיה זו התעוררה בגלל סביבת הריביות, הנמוכה מאוד זה זמן רב, והצפויה להישאר כך במשך תקופה ניכרת. הריבית חסרת סיכון נמוכה משמעותית מהריבית התחשיבית שלפיה מחושבות הקצבאות של הפורשים לגמלאות. פער זה גורם לחישוב שגוי של קצבאות הזיקנה שמוענקות כיום לפורשים לגמלאות, אשר מקבלים קצבה גבוהה מזו ש"מגיעה" להם, וזאת על חשבון החוסכים הצעירים בקרנות הפנסיה.

אנשי אגף שוק ההון הודיעו על כוונתם להנמיך את הנחות התשואה כאמור, לאחר שפסלו אפשרויות אחרות לטיפול בסוגיית הפער השגוי בין הריבית התחשיבית לבין זו שצריכה להיות בהינתן תנאי השוק. אפשרויות שנפסלו, למשל, הן שינוי אופן הנפקת האג"ח המיועדות, או התאמה תמידית ומיידית בין הריבית התחשיבית לריבית חסרת סיכון.

בכל אופן, באוצר הסבירו בקיץ האחרון שהפחתת קצבת הזיקנה שאותה תוכל לקנות הצבירה של החוסכים (ביחס לקצבה שהצבירה יכולה לקנות היום), היא צעד קשה אך הכרחי, שנדחה יותר מדי. או אז הסבירו באוצר, שצעד זה נועד להביא לסיומה מציאות של סבסוד צולב לא צודק של היוצאים לפנסיה, על חשבון כל החוסכים הצעירים יותר.

באוצר מחפשים חלופות

ואולם, המהלך שעליו הודיע האוצר באוגוסט הוביל לסערה ציבורית של ממש, בשל הקיטון הצפוי בקצבה הפוטנציאלית שהציבור יוכל לקבל בעתיד ביחס לזו שהוא מקבל כיום. בשל כך גנז האוצר זמנית את התוכנית, שאותה ניסח לאחר דיונים רבים וארוכים, והותיר את מצב הסבסוד הבעייתי.

מאז ועד עתה מחפשים באוצר חלופות אחרות, שיביאו לשינוי המצב הנוכחי הבעייתי, אך מבלי לזכות שוב בכותרות ביקורתיות ונשכניות על קיצוץ הפנסיה של הציבור.

עתה חושף "גלובס" את העקרונות לחלופות שנשקלו ושנשקלים באוצר במטרה לפתור את הסוגיה הבעייתית הזו, מבלי להגדיל את התנודתיות באופן חישוב הזכויות של הפורשים לגמלאות (קצבת הזיקנה).

סוגיה זו רלבנטית לחוסכים בעולם הפנסיה הצוברת, וכאלה יש רבים. באגף בראשות סלינגר בוחנים שורה של פתרונות: להפוך את הנחת התשואה במקדמים לקצבה לזהה לזו שיש במאזן האקטוארי; לכלול בהנחת התשואה מנגנון עדכון אוטומטי לסביבת הריביות בשוק; לקבוע את הנחת התשואה על-ידי הממונה, באופן זהה לכל מוצרי הקצבה.

פתרונות אחרים שנשקלים הם מתן אפשרות לפנסיונר לבחור בין שתי אפשרויות עם הגיעו לגיל הפרישה: מסלול של קצבה קבועה חסרת סיכון, או מסלול של קצבה משתנה, הכולל רכיב סיכון.

בהקשר זה בוחנים באוצר יצירת מסלול קצבה קבועה - שבו הנחת התשואה היא עקום ריבית חסרת סיכון. אופציה זו דורשת התאמת מח"מ בשיעור מינימלי (כלומר, התאמת המח"מ בין הנכסים להתחייבויות, בשיעור גבוה מאוד מסך הנכסים). כמו כן נבחנת יצירת מסלול קצבה משתנה - שבו הקצבה מתעדכנת (בדומה למה שקורה בביטוחי החיים כיום) על סמך התשואה בפועל שנרשמת על הנכסים של הפנסיונרים ועל סמך הנחת תשואה, שתיקבע בהתאם לתשואות באג"ח בדירוג AA.

אפשרויות אחרות שעלו באוצר הן רכישת קצבה קבועה שלא במועד הפרישה, באמצעות נעילת היתרה הצבורה והשקעתה בנכס חסר סיכון, או לחלופין, לאפשר לחברות המנהלות את הפנסיה הצוברת להחזיק במסלול שהשקעותיו מתבצעות בנכסים שמוחזקים עד לפדיון.

נוסף על כך, באוצר בוחנים עוד "מסלולים עוקפים", שיעקפו את הצורך בקבלת החלטה מיידית, וזאת באמצעות הגדלת שיעור הגירעון המצריך ביצוע איזון אקטוארי, והנובע מסיכוני תשואה, בטרם יידרש עדכון הקצבאות, מרמה של 1% הקיימת כיום לרמה של 5% מהתחייבויות הקרן.

באמצעות מהלך שכזה ירחיק האוצר (באופן מלאכותי) את שיעור הגירעון שמהווה טריגר להכרח לבצע שינוי עתידי בריבית התחשיבית ולאילוץ לסגור את הגירעון בצעד אגרסיבי יחסית.

אפשרות אחרת שהאוצר בוחן, שנועדה למנוע שינוי חד מדי בעדכון אופן חישוב זכויות הפנסיה של הציבור, גורס כי כאשר יתבצע שינוי הזכויות של הפנסיונרים, הוא ייפרס על פני כמה שנים, ולא יחול במכה אחת.

איך מחושבת קצבת הזיקנה בפנסיה הצוברת?

את קצבת הזקנה החודשית מחשבים כנגזרת מהחיסכון הכספי שהצטבר עבור החוסך, לפי מה שקרוי מקדם המרה, או מקדם קצבה. מקדם ההמרה מחושב בהתאם לגיל המבוטח ומצבו המשפחתי בעת הפרישה, ולפי ריבית להיוון, המבוססת על תשואת הקרן הצפויה. לדוגמה, אם לחוסך נצברו מיליון שקל, ומקדם ההמרה לקצבה בקרן הוא 200, הוא יקבל קצבה בגובה 5,000 שקל לחודש; אם המקדם יועלה ל-220, הקצבה החודשית עבור אותם מיליון שקלים שנצברו תעמוד על כ-4,545 שקל לחודש.

הפחתת הנחת התשואה (הריבית התחשיבית) מביאה להעלאת מקדם הקצבה, וכל העלאה של מקדמי הקצבה מקטינה את קצבת הזקנה שחוסך יקבל עם פרישתו לגמלאות עבור סכום החיסכון שצבר במהלך שנות עבודתו.

עקרונות לפתרונות המוצעים שנבחנים

הנחת התשואה במקדמים ובמאזן תהיה זהה

הנחת תשואה עם מנגנון עדכון אוטומטי לריבית בשוק

מתן בחירה לפורש: מסלול קצבה "קבועה", חסר סיכון, או מסלול קצבה "משתנה", הכולל מרכיב סיכון

הגדלת שיעור הגירעון הנדרש לאיזון אקטוארי והנובע מסיכוני תשואה