צפו: מתחם למסוקים בביה"ח שיבא לתיירי המרפא

תחקיר "גלובס": מדינת ישראל, בעלת הבית של בית-החולים ושל הקרקע, לא יודעת מאיפה הכסף, מי אישר הבנייה ואיך זה קרה מתחת לרדאר שלה ■ צפו בפרויקט ה"סודי" שבית-חולים בונה מתחת לרדאר של משרד הבריאות

"זה לא שמנהלי בתי החולים קונים עם הכסף הזה מטוסים", אמר לפני כחודשיים פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה שמשמש גם יו"ר תת-הוועדה לבחינת התיירות הרפואית בישראל, כשנשאל למידת השקיפות בבתי החולים. אלא שהתרחיש הדמיוני של קנדל, כך מתברר, אינו רחוק כל כך מהמציאות.

"זה כמה חודשים שבבית החולים שיבא בתל השומר בונים האנגרים גדולים, כדי לאכלס בהם לא פחות מ-3 מסוקים פרטיים, בעיקר כדי להנעים את זמנם של תיירי המרפא ולאפשר להם קפיצה קלה לים המלח, ירושלים או אילת. עוד מתברר, שכבר כיום ישנו מסוק קבוע במקום, מכוסה היטב. נגיע אליו בהמשך.

הבנייה הזאת, כפי שאנחנו חושפים היום (ה'), נעשית ללא כל ידיעה מצד משרד הבריאות - בעל הבית של תל השומר, ובמידה מסוימת גם בעל זכות על הקרקע. למעשה, במשרד הבריאות נדהמו מהפנייה שלנו. לאחר בדיקה ראשונית שערכו, זעמו על מה שכינו שם חלק מהגורמים "פרויקט הזוי" שנעשה מאחורי גבם. לפי שעה, למשרד הבריאות ולאנשי החשבת הכללית במשרד האוצר שנכנסו אף הם לתמונה, אין שמץ של מושג מאיזה מקור כספי בונים את המתחם, מי רכש את המסוקים והאם התקבלו בכלל היתרי בנייה מצד ועדות התכנון הרלוונטיות. לפחות בעבר, כשמנכ"ל שיבא פרופ' זאב רוטשטיין נתבע בסוגיה תכנונית שעסקה באחת הקרקעות של תל השומר, הוא טען שכלל לא היה מקום לתביעה אישית נגדו משום שמשרד הבריאות הוא שעסק בהיתרי בנייה.

זה כשבועיים שבהנהלת תל השומר מסרבים להתייחס ברצינות לפניות של "גלובס" בדבר התקשרות הנוגעת לכלי טיס, והסתפקו בתגובה רשמית שמשתמע ממנה כאילו המידע שבידינו הוא בבחינת בדיחה גרועה: "כל פרטי הרכוש הקבוע של בית החולים לרבות מטוסים, יאכטות ומלונות נופש, מתועדים באינוונטר (מערכת מחשוב) של משרד הבריאות. אנא פנייתך לדוברת המשרד".

התגובה הזו ניתנה אף ששאלנו לא רק על "רכוש קבוע" אלא על כל צורת התקשרות הנוגעת לכלי טיס.

"ממש פינוקים"

אז החלטנו לא להמתין יותר לתשובות של תל השומר ולבדיקה של משרד הבריאות. ביקור בחלק הדרומי של תל השומר, בצמוד למנחת המסוקים, מגלה שאת פרויקט הבינוי מבצעת חברת "רם אדרת הנדסה אזרחית". על פי יציקות הבטון שנעשו, חומרי הבנייה והמשרדים (קרוונים) שהוצמדו למקום, ניכר שמדובר בבנייה רצינית - ולא בהאנגר פשוט ממתכת. ככל הנראה, הפרויקט כולל גם הרחבה של החניה התפעולית במקום. בצד מנחת המסוקים הקיים, ישנו כבר כיום האנגר בטון קטן, סגור ומגודר.

הצצה פנימה מגלה כי בתוכו מסוק שמכוסה היטב, אשר מוצב שם דרך קבע. שלט שהוצב על גבי אחד המשרדים של הפרויקט נושא את השם "עדן - שיבא תעופה". כך הגענו למנכ"ל חברת עדן, אורי פרץ, שסיפק לנו קצת יותר תשובות: "שיבא לא רכש את המסוקים; המסוקים שלנו, אבל שיבא הוא שבונה על חשבונו את המבנים. אנחנו נשלם את השכירות, כמו בכל מקום. זה סוג של שיתוף פעולה איתם. כיום זה בעיקר להטיס תיירי מרפא, אבל בשלב הבא גם רופאים יטוסו ויוכלו לספק בכל מיני מקומות חוות דעת שנייה וכדומה. כיום מסוק זה לא מה שהיה פעם - ב-3,000 שקל אתה יכול לטוס לירושלים, וב-6,000 שקל לים המלח".

כשהתקשרנו לפרץ בהזדמנות אחרת, ובה הצגנו עצמנו כסוכנים לתיירות רפואית המבקשים הטסה מתל השומר לים המלח וחזרה לאחר מספר שעות בעבור תייר רפואי ובת זוגו, הוא כבר הציג סכומים אחרים לגמרי: "זה 4,500 דולר במסוק קטן או 6,500 דולר במסוק הגדול שנמצא בתל השומר. זה מסוק עם מיני-בר שמתאים ל-VIP. בהתחלה אפשר להיכנס ל'קפה-קפה', ארוחת בוקר ב-160 שקל, ואח"כ אפשר להיכנס לחוף פרטי שיש לחברה שלנו הסדר שם. הם ייכנסו למים עד שיתעייפו, ואז אפשר גם לעבור דרך חמי יואב. זה עוד 1,730 דולר וזה כולל מסז' וארוחת צהריים בשרית. ממש פינוקים".

כששאלנו על טיסה לאילת הלוך-חזור, פרץ נקב בסכום המכובד: 8,800 דולר, קרי 30 אלף שקל. לדבריו, כל שעת המתנה של המסוק עולה 150 דולר, והמתנה של יום שלם תעלה כבר 1,000 דולר. מדריכה צמודה דוברת רוסית תעלה 1,500 שקל. מה ההבדל, אגב, בין המסוק הקטן למסוק הגדול? "זה כמו ההבדל בין מרצדס לפיאט פונטו", משיב פרץ. "אני יודע שאין אוליגרכים שמתפשרים על מסוק קטן", הוא מוסיף.

לפי פרץ, ההתקשרות עמו נעשתה ללא מכרז, אלא באמצעות פנייה ישירה אליו מצד בית החולים.

מאיפה הכסף

איך קורה שבית חולים ממשלתי בונה על קרקע ממשלתית מבנים לאחסנה ולתפעול של מסוקים, מבלי שלמדינת ישראל יש מושג על כך? אף שזו רחוקה מלהיות הפעם הראשונה, בכל פעם זה מפתיע מחדש.

המקור המימוני מגיע ככל הנראה ממה שמכונה "תאגיד הבריאות שליד בית החולים", גוף שהוקם בכל בית חולים ממשלתי על מנת להפעיל את בית החולים בשעות שלאחר הצהריים. אף שמדובר בישות משפטית נפרדת, בית החולים מחויב לקבל אישור ממשרד הבריאות לכל התקשרות עסקית ובנייה מהותית, גם כשהדבר נעשה באמצעות התאגיד. ההכנסות של התאגידים מגיעות אמנם מהפעלה של חניונים, שטחי מסחר, מלוניות, שירותים שונים וכן מגיוס תרומות, ואולם גורמים במערכת הבריאות טוענים כי מדובר ב"שערורייה" שהכספים האלה מופנים לפרויקט תעופה לבעלי ממון, וכל זאת ללא אישור הרגולטור והבעלים. על פי אותם גורמים, גם אם מנהל ביה"ח סבור שהוא פועל על פי זכות ביצוע שקיבל מראש לטובת בינוי כללי, הרי שנראה כי מהות הבנייה המדוברת ושיתוף הפעולה עם חברת התעופה אינם עולים בקנה אחד עם מטרות ביה"ח ונוהלי מכרזים.

בכיר בחברת רם אדרת הנדסה אזרחית, שמבצעת את הבינוי בפרויקט, טוען כי החברה נכנסה למיזם באמצעות "מכרז אחר" שבו החברה מעורבת בביה"ח, שעוסק בבנייה אחרת. לדבריו, החברה מקימה האנגר אחד ואילו בהמשך מתוכננת "הרחבה" של המקום, שבה החברה אינה מעורבת. לדבריו, הבינוי נעשה כעת במסגרת היתר בנייה חלקי שהתקבל לטובת חפירה, יציקת בטון ובניית חלק מהקירות.

ממשרד הבריאות נמסר: "משרד הבריאות בשיתוף החשב הכללי בודקים את התנהלות בית החולים בנושא זה. תיבדק ההחלטה על הקמת המבנה, ייבדק שיתוף הפעולה עם חברת עדן, וכן ייבדקו עמידה בנהלים - לרבות הנחיות רשות התעופה האזרחית".

מתחם המסוקים הנבנה בתל השומר / צילום: אורי סקופ, גלובס TV
 מתחם המסוקים הנבנה בתל השומר / צילום: אורי סקופ, גלובס TV