שלד אזהרה: כך מתנהלת הפירמידה של ירון ייני

רכישת השליטה בקופת המזומנים גרינסטון סימנה נקודת מפנה בפעילותו של ירון ייני - מביצוע עסקאות שלד, להחזקת פירמידה נאה של חברות ציבוריות ■ אלא שבחלוף שנה ירדו עשרות מיליוני שקלים לטימיון

שנה חלפה מאז דיווחה אולטרה אקוויטי על העסקה לרכישת השליטה בחברת גרינסטון, בעלת קופת מזומנים דשנה של כ-80 מיליון שקל, שגורמים רבים בשוק ההון לטשו אליה עיניים.

על פניו נראה היה, כי מדובר בעוד מהלך השתלטות של ירון ייני, מבעלי אולטרה אקוויטי, על חברה ציבורית. אלא שהרכישה הזו הייתה שונה בתכלית מעשרות עסקאות רכישה ומכירה של שלדים וחברות ציבוריות שביצע ייני בעשור האחרון בשולי הבורסה בתל אביב.

ירון ייני, 51, התפרסם בשוק ההון כ"מלך השלדים", בשל פעילות סחר ערה של קנייה ומכירה של שלדים בורסאיים, שבה הוא עוסק. המודל שלפיו פועל ייני הוא קבוע ופשוט - השתלטות על חברה בורסאית שהגיעה לסוף דרכה, רכישת השלד הבורסאי שלה, "ניקוי" הפעילות הקודמת, אם יש כזו, ומציאת רוכש שימזג פעילות חדשה לתוך השלד. בשלב מאוחר יותר הוא אף עשוי לסייע בביצוע גיוס הון לפעילות החדשה.

ברקורד של ייני כאמור עשרות עסקאות שלדים, אשר הסתיימו ברובן ברווח של מיליוני שקלים - לעתים בודדים, ולעתים יותר מזה - אם הצליח לממש את המניות או את האופציות שנותרו בידיו לאחר שמכר את השלד ברווח. אלא שאחרי כמעט 15 שנה בשוליים, הגיע כנראה ייני אשתקד למסקנה שהגיע הזמן לקפיצת מדרגה בפעילותו.

זו נעשתה בשני שלבים - הראשונה הייתה רכישת השליטה בשלד הבורסאי אולטרה שייפ, שפעילותה בתחום הרפואה הקוסמטית נמכרה לחברת סינרון. בקופתה של אולטרה שייפ נותרו לאחר המכירה 12 מיליון דולר, וייני מצא עצמו במאבק עקשני וממושך, שנגרר גם לביהמ"ש, מול מתחרה אחר שלטש עיניים אל השלד - יוסף גורביץ', בנו של מאיר גורביץ', בעל השליטה בחברת הנדל"ן הכושלת ארזים.

בקיץ 2012 השלים ייני את ההשתלטות על אולטרה שייפ, ובאמצעות הכסף שהיה בקופתה ביצע את העסקה המשמעותית ביותר שלו עד כה, בינואר אשתקד - רכישת מניות השליטה בגרינסטון מידי חברת לידר השקעות שבשליטת יורשי דן דוד.

באמצעות עסקה זו יצר לעצמו ייני פירמידה נאה של חברות ציבוריות (ראו תרשים), וכמו בעלי פירמידות אחרות בשוק ההון, דוגמת נוחי דנקנר ואילן בן דב - הצליח לקבל בכסף קטן יחסית שליטה על כסף גדול בהרבה - זה שבקופת גרינסטון.

לפי הסכם הרכישה שעליו חתמו ייני ושותפיו לשליטה באולטרה אקוויטי - דן מור וברוך אילון (בעלי החברה הציבורית אסיה פיתוח) - רכשה אולטרה 45.9% ממניות גרינסטון, בפרמיה של 70% על מחיר השוק אז.

היקף התמורה בגין המניות נקבע על 51 מיליון שקל, מתוכם כ-37 מיליון שקל שולמו במזומן. יתרת התמורה הועמדה על-ידי לידר כהלוואת מוכר למשך שנה. נכון להיום, מופסדת אולטרה אקוויטי "על הנייר" כ-70% על השקעתה. גרינסטון עצמה הפסידה 47 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2013.

המעבר מביצוע עסקאות שלד להחזקת שליטה בפירמידה היה משמעותי עבור ייני. זה היה השלב שבו הוא החל לקבץ סביבו "מטה", שכלל כמה שמות מוכרים בשוק ההון. ייני, סוחר מיומן, אך שאינו מתמחה בניהול שוטף של חברות, השאיר, לפחות למראית עין, את בחירת ההשקעות שעשתה גרינסטון בשנה האחרונה לצוות החדש שמינה.

השמועה על החברה עתירת המזומנים שמחפשת השקעות עשתה לה כנפיים, ולגרינסטון החל לזרום שטף של הצעות השקעה. מי שציפה כי ייני ייצור לעצמו חברת החזקות ממוקדת או כזו שתתרכז במקומות שבהם יש למנהליה ניסיון או ערך מוסף, התבדה חיש מהר.

ראשית, גרינסטון הפכה לפלטפורמה להגדלת הפירמידה של ייני, וכך העסקה הראשונה והמשמעותית ביותר שביצעה הייתה רכישת החברה הציבורית צמיחה, עוד חברה בעלת קופת מזומנים וללא כל פעילות עסקית. באמצעות חברה זו ביצע ייני את ההשקעה בקידוח הנפט "ים 3" של חברת שמן, השקעה שהתבררה ככישלון טוטאלי כעבור חצי שנה. ביתרת הכסף שנותר בצמיחה לאחר ההשקעה בקידוח רכשה צמיחה שלד נוסף - חברת פרוטאולוג'יקס, אשר בקופתה ישנם כ-23 מיליון שקל, שטרם נמצא להם ייעוד.

אויבים בשוק

בהמשך ביצעה גרינסטון , אשר היו"ר שלה הוא יאיר פודים (לשעבר לידר וקבוצת שרם פודים קלנר שקרסה), עוד שורה של עסקאות קטנות ולא מוצלחות במיוחד, אשר אין כל קשר ביניהן. הללו כוללות רכישת זכויות למכרות זהב באתיופיה, בחברה למיון ביצים בגליל ובשלד בורסאי בוול סטריט. ייני עצמו, אגב, לא היה מעורב בחלק מהמקרים בהחלטות על ביצוע העסקאות הללו.

דרך הפעולה של ייני קנתה לו אי אילו אויבים בשוק ההון. העיקרי שבהם, אשר רודף את ייני לכל מקום שבו הוא פועל, הוא יוסי גורביץ', אשר כאמור הפסיד לייני את השליטה באולטרה שייפ. גורביץ' לא מהסס לתקוע טריז בחברות השונות של ייני, ולנסות לסכל את המהלכים שאותם הוא רוצה לבצע, הגם שלפעמים הם מסיבים לו נזק כלכלי; נראה שמבחינתו הפגיעה שהסב לו ייני עוררה בו את יצר הנקמה.

גם מי שעשה עסקים עם ייני לא תמיד יצא שבע רצון. כך תיאר באוזנינו אחד האנשים בתחום הביומד, שעשה בעבר עסקים עם ייני ושותפיו: "הם לא רימו אף אחד, אבל תאוות הבצע שהושפרצה בעסקאות שבהן היו מעורבים, לא הותירה לחברות סיכוי לשרוד".

תאוות הבצע הזו התבטאה לדברי אותו פעיל בתשלומי ייעוץ שדרשו ייני ושותפיו לאחר החתימה על ההסכם, או אחוזים ממניות החברה, שאותן זרקו די מהר לשוק. "הם לא מרמים. הם עושים מו"מ קשוח, ואם הם היו פחות תאבי בצע, זה היה טוב לכולם, גם להם".

עוד הוא מספר, כי ייני ושותפיו "זרקו לשוק מניות והורידו את מחיר המניה כך שאי אפשר היה לגייס הון בכלל. חברות עם פוטנציאל טכנולוגי עדיין סובלות מההסכמים שנעשו איתם".

את התחושה שמתאר אותו פעיל מכירים היטב בעלי המניות מקרב הציבור, אשר השקיעו בחברות של ייני, וספגו הפסדים של עשרות אחוזים. ההפסד של ייני הוא זעום, כיוון שבשרשור הוא מחזיק אחוזים בודדים בלבד בחברות שנמצאות בבסיס הפירמידה, וכמו בעסקת יעד, שבה ידובר מיד, את הרווח שלו הוא משיג באמצעות עסקאות בעלי עניין.

שלל עסקאות מגוונות בזמן קצר

אף שהיו מי שהרימו גבה על שלל העסקאות בתחומים השונים שביצעה גרינסטון בתוך פרק זמן קצר, ואשר רוקנו את רוב הכסף מקופתה, הללו לא עוררו הד גדול. זאת עד שבחודש נובמבר הביא ייני לפתחה של החברה את ההצעה לרכוש מידיו שלו את חברת יעד הבורסאית, אשר הנכס המרכזי שלה הוא חברת טריטק, שפיתחה טכנולוגיה לטיפול ביולוגי מתקדם במים ושפכים.

ייני רכש את השליטה ביעד לאחר שהבעלים הקודם, דוד אורון (מחברת התכוף) נקלע לקשיים עסקיים. באמצעות חברת אפסווינג שבבעלותו, השתלט ייני על החברה. כעת הוא מעוניין לבצע עסקת בעלי עניין, ולמכור את מניותיו ביעד לגרינסטון תמורת 21 מיליון שקל - רוב המזומנים שנותרו בקופת גרינסטון. זאת מאחר שבחברה זו, לטענתו, נמצא ההון האנושי והכספי שיכול לקדם את יעד.

כאשר מסתכלים על הערכת השווי ליעד שביצע משרד רו"ח דה-קאלו, אשר מצורפת לדוח העסקה שפרסמה גרינסטון בחודש נובמבר, מתקבלת תמונה שלפיה יעד נמצאת על סף פריצה עסקית מרשימה. על פי הערכות דה-קאלו צפויה יעד לרשום ב-2014 הכנסות של 15.7 מיליון שקל, ורווח תפעולי של 2 מיליון שקל. 2015 אמורה להיות שנת הקפיצה הגדולה, שבה הכנסותיה יזנקו ל-44.4 מיליון שקל, והרווח התפעולי ינסוק ל-13.8 מיליון שקל.

על רקע מספרים נאים אלה, העריכו בדה-קאלו את שווי יעד לצורך העסקה ב-42.7 מיליון שקל (לעומת שווי שוק של 26 מיליון שקל). מתוך שווי זה נגזר התשלום שאמורה לשלם גרינסטון לייני על מניות השליטה. יעד, נציין, היא בעלת הון עצמי של 700 אלף שקל בלבד.

אלא שהמשקיעים כבר יודעים שלרוב, כל קשר בין הערכות שווי מוזמנות לבין התוצאות בפועל מקרי בהחלט. חברת יעד היא דוגמה מצוינת לכך. בשנת 2010, כשרכשה יעד את טריטק, צורפה לעסקה הערכת שווי של יעקב אשד ורונן רוזין, שממנה עלה כי ב-2011 תעבור יעד לרווח נקי ולתזרים מזומנים חיובי, ואת שנת 2013 היא תסיים עם מכירות בהיקף של כ-55 מיליון שקל, ועם רווח נקי של 6.5 מיליון שקל.

בפועל, התוצאות שהציגה יעד בשנים האחרונות רחוקות שנות אור מהמספרים בהערכה, ואת השנה הנוכחית היא תסיים כנראה עם הכנסות של כ-1 מיליון שקל בלבד, ועם הפסד שצפוי לעמוד על כ-4 מיליון שקל.

ייני, נראה, מעדיף להעביר את הסיכון מהחברה הפרטית שלו ולקבל מזומן עכשיו, מאשר לחכות לפריצה העסקית המיוחלת. הרי אם היה סמוך ובטוח בהצלחת יעד, לא היה טעם להעבירה לגרינסטון - ששלוש שכבות של חברות מפרידות בינו לבינה (כאשר כיום הוא שולט בה באופן ישיר והרבה יותר קל יהיה להעלות ממנה כסף, אם וכאשר תגיע הפריצה העסקית המצופה).

אישור עסקת יעד דרש הרבה תשומת לב ניהולית מייני ואנשיו, שקיימו לא פחות מ-15 ישיבות, והשתמשו בדרכים יצירתיות, כדי שהעסקה לא תעמוד בניגוד לרוח חוק הריכוזיות (החוסם הקמת פירמידות).

בין היתר אישר ייני בדירקטוריון אולטרה אקוויטי - החברה האם של גרינסטון - קביעה שלפיה החברה מתנהלת ללא גרעין שליטה, באמצעות חוות דעת של יועצה המשפטי. זאת, הגם שבפועל יש בידיו ובידי שותפיו אופציות שמימושן יקנה לו את השליטה בחברה.

כדי לאשר קביעה זו מינתה אולטרה אקוויטי דירקטור חדש לחברה, אשר בישיבתו הראשונה, שנערכה ביום שבו הצטרף לדירקטוריון, העביר את ההחלטה הרצויה לייני. בד בבד התנהלה חלופת מכתבים ארוכה בין אולטרה אקוויטי וגרינסטון לבין רשות ני"ע, שדרשה לקבל הסברים והבהרות לגבי העסקה והמעורבים בה.

עניין אחר שהכביד על ייני היה הודעת חברת לידר, המנוהלת בידי צחי אפלויג, כי היא דורשת את החזר הלוואת המוכר שהעמידה לאולטרה אקוויטי לצורך רכישת מניות גרינסטון, ומממשת אופציה למכור לאולטרה מניות נוספות, תמורת כ-15 מיליון שקל. זאת בזמן שבקופתה של אולטרה היו בסוף חודש ספטמבר פחות ממיליון שקל במזומן. גם מכשול זה צלח ייני לפי שעה, לאחר שלידר הסכימה לדחייה של כמה חודשים בקבלת התשלום, כנגד חיזוק הביטחונות שניתנו לה.

וכך, לאחר סאגה שנמשכה קרוב לחודשיים, נקבע מועד האסיפה לאישור עסקת יעד למחר, יום שישי - מועד חריג בכל הקשור לקיום אסיפות. באסיפה ייחשבו המניות שמחזיקה אולטרה אקוויטי (כ-45% מההון) כנגועות, ולא ייספרו בהצבעה. אם אכן תאושר ההחלטה, יהיה צורך לחכות להכרעת בית המשפט, אשר יקבע האם אולטרה אקוויטי היא חברה בעלת גרעין שליטה.

דרכו של ייני: בין משה שנפ, קווי אשראי ויאיר פודים

ירון ייני הוא איש כריזמטי ומתוחכם, פעלולן פיננסי המכהן בדירקטוריונים של לא פחות מ-12 חברות ציבוריות. עסקיו של ייני, ובהם החברה הפרטית אפסווינג, מרוכזים בקומה ה-49 במגדל משה אביב, שם גם נמצאים דלת ליד דלת המשרדים של החברות הציבוריות יעד ואינטרקולוני. מלבד הפעילות העסקית, ייני הוא גם בעל חיי חברה עשירים, כפי שניתן להיווכח מדף הפייסבוק שלו.

את המסלול המקצועי שלו החל ייני כסטאז'ר בשלוחה של משרד רואי החשבון קסלמן בחיפה, שם גם עבד כמה שנים, שלאחריהם הקים משרד עצמאי שטיפל בהנפקות של חברות עם בעלי שליטה חיפאים - אנגל, מושקוביץ', באומל ומירג' של גד זאבי. בהמשך שימש ייני כסמנכ"ל הכספים של חברת הבנייה ג'נסיס, שהייתה בשליטת משה שנפ. זה האחרון עזב את הארץ מאימת נושיו, לאחר ניסיון נפל לרכוש את השליטה בחברת גרנית הכרמל.

אל התודעה של שוק ההון המקומי נכנס ייני כאשר רכש את השלד הבורסאי של חברת קווי אשראי, שהייתה קודם לכן בשליטת הפיננסייר המיתולוגי יובל רן, שבדומה לשנפ נמלט מהארץ, לאחר שהחברה קרסה בשנת 1997 והותירה אחריה חובות כבדים של מאות מיליוני שקלים.

מי שפועל כיד ימינו של ייני זה יותר מעשור, ומעורב בעסקאות השלדים שהוא מבצע, הוא מוטי מנשה, 53, שנמנה בעבר עם אנשי קווי אשראי, ואף היה מהדמויות שנתבעו על-ידי מפרקיה. למרות שמנשה הוא דמות מפתח בעסקיו של ייני, ומכהן כנושא משרה במספר חברות שבשליטתו (ובהן מנכ"ל גרינסטון), מקפיד ייני שלא לחשוף אותו ולהעמידו בקדמת הבמה.

רכישת השליטה בגרינסטון מידי לידר הרחיבה את מעגל המנהלים הסובבים את ייני, ובראשם יאיר פודים, לשעבר מבעלי השליטה בלידר והחברה האם שלה לשעבר, קבוצת שרם פודים קלנר.

פודים, שבעבר נחשב לאחד מהחתמים הבולטים בשוק ההון, ובהמשך שימש כמנכ"ל לידר, עד העברת השליטה לידי דן דוד המנוח, משמש כיום כיו"ר גרינסטון. דמות נוספת שעמה עובד ייני הוא אבי קליינר - מנכ"ל חברת ההשקעות עילדב לשעבר. אחת החברות שבהן שלטה עילדב, באמצעות החברה הבת לשעבר מדטכניקה, הייתה פלייט מדיקל. זו האחרונה פיתחה מוצר המיועד לאנשים עם בעיות נשימה, ובהמשך מוזגה לתוך השלד הבורסאי פרג שבו החזיק ייני.

ירון ייני
 ירון ייני

יעד
 יעד

ההפסדים
 ההפסדים