דבר שבשגרה הוא שבמסגרת הליכים משפטיים העוסקים בעניינים רפואיים, נדרש התובע למסור לידי הנתבע טופס ויתור על סודיות רפואית. באמצעותו יוכל הנתבע לשים ידו על מסמכים, המעידים על מצבו הרפואי של התובע, ולהתגונן טוב יותר בפני התביעה.
אלא שלא יכול חולק בנוגע לכך שבוויתור שכזה על סודיות רפואית יש משום ויתור על זכותו של התובע לפרטיות. על-סמך טופס הוויתור יוכל הנתבע לחדור לפרטיותו של התובע, לפשפש בהיסטוריה הרפואית שלו ולגלות אודותיו פרטים רפואיים שונים, שהתובע מעדיף שלא ייוודעו ברבים. ובכל זאת, אי-מתן אפשרות לנתבע להתחקות אחר ההיסטוריה הרפואית הרלבנטית של התובע עלול לפגוע, באורח אנוש, ביכולתו להתגונן כראוי בפני התביעה.
האם לא בכך עוסקים, מדי יום, בתי המשפט? שוב ושוב הם קובעים מה הוא האיזון הנכון והראוי בין אינטרסים מתנגשים, בין זכויות הסותרות זו את זו.
זיקה ברורה בין גילוי החומר לבין טענות הנתבע
לאחרונה קבע בית הדין הארצי לעבודה את האיזון הראוי בין זכותו לפרטיות ולסודיות רפואית מוחלטת של מי שיזם הליך משפטי, שעניינו טענות רפואיות, לבין זכותו של נתבע לאסוף את המידע הדרוש לו, על-מנת שיוכל להתגונן בפני התביעה שהוגשה נגדו. כך היה במסגרת תביעה, שהגישה חנה גבאי נגד קופת חולים כללית - מרפאת שיניים ש.ל.ה.
בתביעתה ביקשה גבאי (המיוצגת בידי עו"ד נאוה אילון) לחייב את קופת החולים להעניק לה טיפולי שיניים. פרקליטיה של קופת החולים, עו"ד איתן האזרחי ומיה דביר, ביקשו לקבל מגבאי טופס ויתור על סודיות רפואית סטנדרטי וכללי. גבאי סירבה לחתום על טופס כזה. היא הביעה נכונות לחתום על טופס ויתור על סודיות רפואית, המופנה אך ורק למחלקת פה ולסת בבית החולים הדסה עין כרם. שופטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, שרה שדיאור, צדדה בגבאי והורתה לה לחתום על כתב ויתור ספציפי, כפי שהוצע על-ידה.
בערעורה של קופת החולים, הנושא אופי עקרוני-רוחבי, קראו פרקליטיה, עו"ד האזרחי ודביר, לבית הדין הארצי לעבודה למצוא את האיזון הראוי בין הזכויות המתנגשות של התובעת ושל הנתבעת. הם הוסיפו והבהירו, כי לתיעוד הרפואי הכולל בעניינה של גבאי יש רלבנטיות הן לצורך ניהול הגנתה של קופת החולים והן לצורך קבלת החלטות בנוגע לעתידה הרפואי והמסגרת הראויה ביותר למתן טיפול כזה.
גבאי שבה וטענה, כי זכותה לפרטיות גוברת על דרישת קופת החולים לקבל לידיה טופס ויתור כולל ומקיף. בין היתר, היא הסתמכה על זכותו של מטופל לחיסיון רפואי, הקבועה בחוק זכויות החולה.
ערעורה של קופת החולים התקבל עתה. סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה (בהסכמת השופטים אילן איטח וסיגל דוידוב-מוטולה ונציגי הציבור אלי וייץ ויצחק קאול) חייבה את גבאי למסור לידי קופת החולים טופס ויתור על סודיות רפואית כולל ומקיף, חתום בידה.
"הזכות לפרטיות הינה זכות יסוד", פצחה וירט-ליבנה והוסיפה, כי אין חולק על כך, שחיובה של גבאי לחתום על טופס ויתור על סודיות רפואית כולל ומקיף עלול לפגוע פגיעה חמורה בזכותה לפרטיות ובזכותה לסודיות רפואית, שהנה חלק ממנה. "הזכות לפרטיות אינה מוחלטת אלא יחסית, ויש לאזנה מול אינטרסים אחרים", מיהרה וירט-ליבנה להבהיר.
היא אזכרה פסיקה קודמת, שלפיה כאשר הזכות לפרטיות ניצבת מול זכותו של נתבע להתגונן מפני תובענה שהוגשה נגדו, "קנה המידה שעל-פיו ייקבע היקף זכותו של התובע לפרטיות הוא... מידת הרלוונטיות שבמסמכים שגילויים נדרש לבירור המחלוקת". "הרלוונטיות לצרכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים", הוסיפה.
וירט-ליבנה מנתה שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלוונטיות: הראשון, דורש הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של הנתבע. השני, מחייב את בית הדין לבחון ב"מבט על" ולשקול את מכלול האינטרסים והאיזון ביניהם, על רקע נסיבות המקרה, והכול בשים לב להשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של בעלי הדין ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של דיון יעיל בתביעה.
על-פי וירט-ליבנה, שני התנאים התמלאו במקרה הנדון. "התובענה שהוגשה על ידי המשיבה (גבאי - א'ט') עוסקת בעיקרה בשיקול דעתו הרפואי של הרופא המטפל", הטעימה. "לפיכך, במקרה זה, הרי שישנה חשיבות מיוחדת לעיון בתיעוד הרפואי המלא והכולל של המשיבה", המשיכה. "גם בתחום רפואת השיניים יש להעניק תשומת לב למלוא התמונה בעניינו של המטופל ולמצבו הבריאותי בכל תחומי הרפואה, לרבות מצבו הנפשי, על-מנת לבחון התאמתו של המטופל לטיפול זה או אחר", כך היא.
איזון נכון בין זכויות מתנגשות
וירט-ליבנה העלתה על נס את זאת, שלגבאי, בת ה-73, היסטוריה רפואית עשירה, בתחומים שונים ומגוונים, דבר "המחדד את החשיבות שבבחינת מלוא המידע הרפואי בעניינה".
"איזון ראוי בין זכותה של המשיבה לפרטיות לבין זכותה של המערערת להתגונן מפני תביעת המשיבה ביחד עם חובתה להעניק למשיבה את הטיפול הרפואי הנכון והראוי ביותר עבורה, מוביל למסקנה כי יש לאפשר למערערת גישה למידע רפואי כולל ומקיף בעניינה של המשיבה", סיכמה וירט-ליבנה.
היא חייבה את גבאי לחתום על טופס ויתור על סודיות רפואית מקיף וכללי, והדגישה כי בתיעוד הרפואי לא ייעשה שימוש כלשהו, שאינו לצורך התביעה הנדונה.
פסק הדין מהווה "בשורה" לנתבעים "הקלאסיים" בתביעות שכאלה, היינו, בעיקר לקופות החולים ולחברות הביטוח. "בשורה" לא רק לאור זאת שמעתה יהיה בידיהם לעיין, באופן גורף, בכל ההיסטוריה הרפואית של התובע, וזאת גם אם לא יהיה מדובר בתחומי רפואה חופפים לנשוא התביעה, אלא גם לאור זאת, שיכול ויהיה בו, בפסק הדין, כדי להרתיע תובעים פוטנציאליים מלהגיש את תביעותיהם מחשש לפגיעה בלתי מידתית בפרטיותם ובזכותם לסודיות רפואית. את אלה ניתן להרגיע בכך, שבתי המשפט יבחנו כל מקרה לגופו ויעשו כמידת יכולתם על-מנת לשמור על האיזון הנכון בין הזכויות המתנגשות, וזאת בנסיבות כל תביעה ותביעה. (ע"ע 26828-09-13).