גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם תעשיית הפרסום באינטרנט עומדת בפני עידן חדש?

הכוונה להחיל את ההגבלות של פרסום אלכוהול גם על האינטרנט - מדיום שהיה עד היום נקי ממגבלות - מעלה את השאלה על גבולות הפרסום ברשת ■ האם הקושי הטכני באכיפה אמור לגרום למחוקק להתייחס אחרת למדיום הזה?

לפני חודשים ספורים קיבלה ועדת הכלכלה של הכנסת החלטה להחיל הגבלות חמורות על פרסומות לאלכוהול - בדומה למגבלות שקיימות כיום על הפרסום של מוצרי טבק.

בדומה לחוק הטבק, גם חוק האלכוהול אמור היה לכלול מגבלות על המדיה המסורתית, ולא להכליל אותן על הפרסום באינטרנט. אך ברגע האחרון חל טוויסט בעלילה, כשבדיון שבו נוסח סופית החוק, נדרשו הנוכחים לשאלה מה פירוש המינוח "אמצעים אלקטרוניים". לאחר התלבטות קצרצרה החליטו לכלול בתקנות החוק את התוספת "לרבות אינטרנט".

ההחלטה שהתקבלה כמעט בחטף עוררה את זעמם של אנשי תעשיית האלכוהול, שסברו כי החוק הוא שרירותי, לא מידתי, בלתי ניתן לאכיפה ויפגע בעיקר בעסקים הקטנים בתחום. זאת, מאחר שהצרכן הישראלי יוכל להיות חשוף לפרסומים של המותגים הבינלאומיים באתרים מחו"ל וברשתות החברתיות, בעוד שהמותגים המקומיים יאלצו לשבת בשקט.

בהמשך עתרו כ-30 גופים לבג"ץ, בבקשה למנוע משרת הבריאות להחיל את החוק, שאותו הם רואים כסוג של צנזורה על האינטרנט.

אבל פרט להתבוננות אל תוך תעשיית האלכוהול, הניסיון להכליל את האינטרנט בתוך חוק המגביל את שאר המדיות, מציף שאלות מהותיות בהרבה הנובעות בעיקר מהמבנה השונה של האינטרנט משאר המדיות.

בעולם שבו כמעט כל אדם בעל מקלדת הוא יצרן תוכן או פרסומת בפוטנציה, האם צריך או אפשר בכלל לדבר על הגבלות או שצריך מראש לוותר על הניסיון ולחפש דרכים חלופיות? בכירי ענף הדיגיטל ואנשי אקדמיה מתייחסים לסוגייה.

"אי-אפשר לאכוף צנזורה"

יוסי ארז, מנכ"ל מקאן דיגיטל, אומר כי לא סביר ולא מעשי לנסות לצנזר את האינטרנט. לדבריו, "פרט לתחומים לא חוקיים כמו הימורים, פורנו וכדומה, ששם אפשר ממש לחסום אתרים או למנוע גישה של קהלים רגישים, גם לא צריך לנסות".

בעיני ארז, תוכן הוא כלי משפיע הרבה יותר: "לראות את דון דרייפר מעשן בשרשרת בפרק של 'מד מן' ישפיע כנראה ויעודד יותר אנשים לעשן מדוגמנית יפיפייה בפרסומת. אם אין הגבלות על תוכן, ההשפעה של צנזורה הולכת ופוחתת. כל מה שלא פלילי צריך להיות פתוח לפרסום בכלל, לא רק באינטרנט, כי הרי אם מפרסם יעלה משהו לא ראוי, הוא ישלם על זה מיד לא בגלל הרגולציה אלא מתוך זה שהצרכן יעניש אותו".

ארז סבור כי הכלים והטכנולוגיות שקיימים באינטרנט לא מאפשרים לאכוף צנזורה. "מה שאפשר לצנזר בקלות זה כלים פרסומיים כמו באנרים וכדומה. אפשר ליצור מגבלות על פרסום לאלכוהול אבל תמיד מישהו יכול לייצר סרט מאוד מגניב של צעירים ששותים ונהנים ולשים את זה ביו-טיוב. אם המטרה היא לא רק להגיד שעושים משהו אלא למנוע חשיפה של קהלים עדינים, זה לא יעיל כי יש הרבה דברים שלא נופלים להגדרה של פרסום אלא של תוכן. אז קל אולי לחסום ילדים בגיל צעיר אבל ככל שהקהלים גדלים הם יותר מתקדמים טכנולוגית, וכבר לא גולשים באתרים המסורתיים בלבד - הם חיים בכל המרחב הדיגיטלי, ולכן גם אם מונעים מהמפרסם לפרסם יש לו מספיק אפשרויות להגיע לאן שמעניין אותם. אז אפשר לשים פלסטרים וחסימות חלקיות, אבל גישה לתוכן קשה מאוד למנוע".

"הפתרון - רגולציה עצמית של האתרים"

אדם שוב, מנכ"ל ריפרש סוכנות לשיווק דיגיטלי, סבור כי חוק הגבלת הפרסום של אלכוהול הוא תוצאה של בורות וטיפשות: "אלכוהול בצריכה מתונה הוא דבר בריא, ואם רוצים לחנך לצריכה כזאת יש דרכים טובות יותר מצנזורה. כמעט כל הניסיונות שנעשו בעולם בעבר לצנזר פרסום נכשלו - אנחנו לא סין ופה לא יסגרו את פייסבוק רק בגלל שהיא מאפשרת להעלות תכנים שהממשלה לא מעוניינת בהם".

שוב נותן כדוגמה את פייסבוק, שלה יש מערכת כללים ברורה מאוד לאיך ולמי מותר לפרסם אלכוהול - בלי להפעיל צנזורה - כמו למשל איסור לחשוף את הדפים או למכור למי שגילו מוגדר בהגדרות מתחת לגיל 18. הוא גם מציע בציניות: "אם כבר מגבילים אלכוהול אז למה לא להגביל מוצרי חלב? הרי היום יש גם מחקרים שמוכיחים שצריכה מוגזמת שלהם יכולה להיות מסוכנת".

ד"ר טל ז'רסקי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה סבור כי הפתרון הטוב ביותר הוא ללכת לכיוון של רגולציה עצמית: "אתרים כמו פייסבוק ואינסטגרם כבר עושים זאת, כי יש להם אינטרס משל עצמם למנוע את הפיכתם לזירת פעילות בנושאים לא רצויים להם.

"למשל בנושא אלכוהול: אם הורים יגלו בפייסבוק הרבה פרסומות כאלה, הם ימנעו מהילדים כניסה. הם גם מבינים שאם לא תהיה רגולציה עצמית תהיה רגולציה של המדינה, ובזה הם לא מעוניינים".

"לחנך לצריכה ביקורתית של האינטרנט"

פרופ' אסף מידני, מבית-הספר לממשל וחברה במכללה האקדמית תל-אביב-יפו, רואה בהכללת האינטרנט בתקנה להגבלת פרסום אלכוהול חלק ממה שהוא מכנה "תסמונת הזבנג וגמרנו" שאותה לטענתו חשוב למגר. לדבריו, האינטרנט הוא זירה שאותה מנסים ללמוד בכל העולם ומתחבטים באופן שיש להתנהל בה בפרסום ובתוכן: "צריך לחנך לצריכה ביקורתית של המדיום - לא להילחם באינטרנט, אלא להבין אותו מבחינה חינוכית וערכית. זה שינוי תרבותי, שצריך לקבל אלמנט של מדיניות ומבט כולל. גם אני כהורה מוטרד ממה שקורה שם ומודע לתכנים מסוימים שאני לא תמיד מוכן לשאת, אבל להגביל בצורה גורפת זה לא יעיל וגם לא יעמוד בפני שאלות חוקיות, כי יש פער באיזון בין זכות הציבור לדעת לבין היכולת לרסן".

מידני מזכיר כי חוק הטבק שהתקבל בארץ לא הוגבל באינטרנט - גם לא בחוק המחשבים - ומציג דוגמאות מחו"ל שבהן התייחסות מרחיקת לכת של החוק, כמו למשל בארה"ב, שם נקבע שחקיקה שתגביל הפצה של פורנוגרפיה באינטרנט אינה חוקית בגלל פגיעה בחופש הדיבור.

עוד נקבע כי עד שלא תפותח טכנולוגיה שבאמצעותה ניתן לזהות את הגולשים והמיקום הגיאוגרפי שלהם, לא ניתן לחוקק חוקים המתיימרים לסמן תכנים באינטרנט. "מה יעזור שנגביל בלי יכולת אכיפה?", שואל מידני, "האינטרנט זאת מדינה, זירה בינלאומית ואם רוצים לחוקק חוקים אני הייתי רוצה שיהיו מוגדרים היטב ושאפשר יהיה ליישם אותם".

"האינטרנט הוא כמו שאר אמצעי המדיה"

לטענת טימור גורדון, מנהל תחום דיגיטל ושיווק טכנולוגי בקבוצת פובליסיס ישראל, הניסיון להטיל צנזורה כלשהי באינטרנט זה כמו הניסיון לצנזר שיחות בבית-קפה - זה לא משהו שאפשר לאכוף. "חלק הארי של התקשורת באינטרנט כלל לא מיוצר על-ידי המו"לים אלא על-ידי אנשים. זה לא רלוונטי לנסות להגביל מדיום שרובו נוצר על-ידי אנשים שמבחינתם לפרסם דעה זה כמו להגיד את דעתם בשיחה בבית-קפה".

עם זאת, גורדון סבור כי מבחינת חוקים והגבלות יש להתייחס לאינטרנט בדיוק כמו אל כל מדיה אחרת: "אני לא בהכרח מסכים עם כל האיסורים וההגבלות שקובעים, אבל אם המחוקק רואה לנכון לקבוע מגבלה היא צריכה לחול על כל אמצעי המדיה. למרות זאת, צריך לזכור שבניגוד למדיות אחרות, כמו עיתון או טלוויזיה - ששם מאוד קל לאכוף איסורים ומגבלות, הרי שבאינטרנט זה מאוד קשה: החברה המפרסמת עושה משהו שמייצר עניין ופשוט נותנת לאנשים לדבר על זה".

"ההגבלה צריכה להיות על המפרסם"

ינון לנדנברג, לשעבר מבעלי אידאולוג'יק והיום מנכ"ל חברת אינפיניטי אוגמננטד ריאליטי, סבור כי הטלת צנזורה היא בעייתית, מאחר שרוב אתרי האינטרנט אינם ישראלים ואינם תחת החוק הישראלי, אבל הפרסום הוא בכל זאת משהו מקומי: "יש הבדל משמעותי בין הפרסום של חברת מכוניות בארה"ב, לזה שהיא עושה בישראל. צריך שיהיה מישהו ישראלי שנהנה מהפרסום אחרת זה חסר משמעות. זה נכון גם לגבי אלכוהול, כי אם יש פרסום מחו"ל שחשופים אליו אבל אין בארץ מוצר, הרי זה לא משנה".

לנדנברג נותן דוגמה אחרת מחו"ל - הדיון בארה"ב על הגבלה של שיווק ופרסום מזון לא בריא לילדים, ומסביר: "פה כבר יש עניין שההגבלה פשוטה, כי היא לא על האינטרנט או על המדיה אלא על המפרסם. הרעיון פשוט: אסור לכם לפרסם, ואם תעשו את זה ניקח לכם את הרישיון לשיווק".

לנדנברג משוכנע שיש להחיל על האינטרנט בדיוק את אותן מגבלות שמחילים על כל מדיה אחרת: "אם סיגריות זה דבר מסוכן, לא הגיוני שאפשר יהיה לפרסם אותו באינטרנט, אבל ynet לצורך הדוגמה, הוא לא חלק מהמשוואה, ואת האצבע יש להפנות לחברת הסיגריות עצמה".

לנדנברג גם לא מתרשם מהטענה שאי-אפשר לחסום פרסום לא רצוי: "תיאורטית, הטכנולוגיה מאפשרת לחסום הכול. אנשים במקומות שונים בעולם מקבלים פרסומות שונות, כך שהטכנולוגיות קיימות והן בשימוש. זה לא קשור לזכיין או לבעל אתר האינטרנט - בעל המדיה הוא לא שחקן. אם יש מישהו שנהנה בישראל מהפרסום האסור, החוק יודע להגיע אליו. יו-טיוב יכולה להוריד כל תוכן שמבקשים, בדיוק כפי שהיא עושה עם סרטים שיש בהם פגיעה בזכויות יוצרים.

"אם מדינה מחליטה שמשהו לא חוקי, אז הוא לא חוקי. כשיוצא חוק הוא כולל גם הוראה של מי אחראי לאכוף אותו וגם עם עונשים למי שעובר על החוק".

עוד כתבות

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: איל יצהר

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גיאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גיאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב