1. "חזון הדסה ושברו", זו כותרת המאמר שפורסם ב"גלובס" לא ביום שבו אושרה הקפאת ההליכים, אלא עוד בפברואר 2010. הכותב, פרופ' יואל דונחין, מנהל המרכז לבטיחות החולה בהדסה, לא עסק במצבו הפיננסי של בית החולים. הוא ביקש למחות על החלטה שקיבלה כמה חודשים קודם לכן נשיאת ארגון נשות הדסה ננסי פלצ'וק: לסיים את כהונתו של מנכ"ל בית החולים, פרופ' שלמה מור יוסף.
"החלטת הדירקטוריון התקבלה בהפתעה מוחלטת בקרב עובדי בית החולים, אשר ראו כיצד פרופ' מור יוסף, מהמנהלים המוכשרים במשק, יצר תרבות ארגונית יוצאת דופן והביא את בית החולים להישגים גם בתקופה של משבר", כתב דונחין. "בין היתר, הוא הוציא לפועל תוכנית הבראה שזכתה לגיבוי מקיר לקיר על ידי כל העובדים, שהסכימו לקצץ משכרם ולתרום לתקציב בית החולים במשך שנתיים כ-40 מיליון שקל", הוא הוסיף. לדבריו, החזון הציוני של הנרייטה סאלד, מייסדת נשות הדסה, הוחלף בידי "מנכ"לית מפעל למטרות רווח".
המאמר הזה של פרופ' דונחין הוא חלק מקמפיין שלם שהתחולל באותם ימים וכלל התקשרות של הרופאים עם משרד יחסי ציבור גדול ומוכר (שלום ת"א, בבעלות זמיר דחבש). רופאי הדסה זעמו על ההחלטה לסיים את העסקתו של מור יוסף, שמצדו נהנה מהגיבוי שקיבל מעמיתיו הרופאים ולא מיהר לפנות את הכיסא.
הרופאים ביקשו להיפגש עם ארגון נשות הדסה ותבעו את הישארותו של מור יוסף בתפקיד לפחות עד השקתו של בניין האשפוז החדש (עוד נגיע אליו בהמשך), כלומר לפחות שנתיים נוספות. במקביל, הם פרסמו עצומה הקוראת לשינוי ההחלטה ואף איימו בצעדים ארגוניים.
הנה קטע מדואר אלקטרוני שקיבל כותב שורות אלה מאותו משרד יחסי ציבור, ב-16 בפברואר 2010, יום לפני פרסום המאמר: "כזכור, מאז שנכפתה על פרופ' מור יוסף התפטרותו בשנה הבאה, סוערות הרוחות בביה"ח. החלטת דירקטוריון ביה"ח, בהובלת נשות הדסה, התקבלה בתדהמה וזעם בקרב כל שדרות הניהול של עובדי הדסה עין כרם. העובדים מאוחדים במאבקם להשאיר את פרופ' מור יוסף בתפקידו, על מנת להבטיח את עתיד ביה"ח לנוכח האתגרים המוצבים בפניו".
אין לדעת מה הייתה ההשפעה של אותו קמפיין, לאותה התגייסות סולידרית יוצאת דופן של רופאי הדסה למען המנכ"ל שלהם. מה שכן ידוע זה שבסופו של דבר פרישתו של מור יוסף נעשתה בהסכמה, ולהסכמה הזו היה מחיר פנטסטי למדי: מצנח זהב שמעניק לו שכר חודשי בגובה 75 אלף שקל עד הגיעו לגיל פרישה, בשנת 2019. השכר של מור יוסף בשלהי כהונתו עמד על כ-110 אלף שקל, אבל אל דאגה: לקצבה החודשית מהדסה מצטרפת מאז משכורת בגובה 60 אלף שקל מהמוסד לביטוח לאומי שם הוא משמש מנכ"ל. "ידיעות אחרונות" פרסם היום כי אם כל זה לא מספיק, הרי שבשנים 2006-2011 קיבל מור יוסף מהדסה בונוסים בסכום מצטבר של 1.8 מיליון שקל.
2. 19 במארס 2012, הדסה כבר עמוק בתוך המשבר הכלכלי עם גירעון מצטבר של כמה מאות מיליוני שקלים. אמצעי התקשורת מוזמנים להגיע אל ההשקה החגיגית של מגדל האשפוז על שם שרה וטסמן דוידסון, מגדל בן 19 קומות בעלות של 364 מיליון דולר - לא פחות. אמנם רוב הסכום הגיע מתרומות (ומי אמר שאי אפשר היה לתרום למטרה אחרת), אבל גם מדינת ישראל, זו שלא מבינה כעת איך אפשר יהיה לתחזק את המבנה הגרנדיוזי הזה, השקיעה בעצמה. כמה כסף? 200 מיליון שקל. כן, 200 מיליון שקל מכספי מסים, זה מתפרסם כאן לראשונה, ואנשי האוצר ומשרד הבריאות עדיין מסבירים לנו השבוע שזה בית חולים פרטי ולכן לא היה פיקוח.
אורחי הכבוד שהגיעו לברך: הראשון לציון הרב שלמה עמאר, ראש עיריית ירושלים ניר ברקת ונשיאת ארגון נשות הדסה, מרסי נתן. המנכ"ל דאז, פרופ' אהוד קוקיה, שנחשב למי ש"ברח" מהמקום אחרי שנה וחצי בלבד כשהבין את עומק המשבר, נשא דברים חגיגיים: "אנו גאים בפתיחת מגדל האשפוז החדש ומודים לכל אחד מהגורמים שהיו מעורבים במימוש חזון ההתחדשות. זוהי ההוכחה כי רפואת העתיד נמצאת כבר כאן: זהו אחד ממרכזי האשפוז המשוכללים והנוחים ביותר שנבנו עד כה בארץ והחשיבה על טובת המטופל ניכרת בכול". מה שווה רפואת העתיד אם אין כסף לשלם משכורות? שאלה טובה.
3. ד"ר פול לוי, מנהל לשעבר של בית חולים גדול בבוסטון שהועסק כיועץ ארגוני על ידי נשות הדסה על מנת לחבר דוח מיוחד על מצבו, כתב ביום שבת האחרון בבלוג שלו (כפי שפורסם הבוקר בכלכליסט) כי הדוח שחיבר נגנז. למה נגנז? כי השורה התחתונה שלו, כבר בשנת 2012, הייתה שנשות הדסה צריכות לוותר על בית החולים. לוותר, כי אין שום קצה של שינוי באופק, כי כל מערכות הניהול רקובות וכי אין לו מושג איך רואי החשבון של המקום עדיין לא פרסמו אזהרת עסק חי.
כשפרופ' קוקיה התפטר מתפקידו, כתב עליו לוי: "הוא יכול היה להישאר שנים רבות, אבל החליט בצורה לא אנוכית שסוג אחר של מנהל יתאים יותר לתפקיד, מאחר שהנסיבות של המרכז הרפואי הדסה השתנו בצורה דרמטית בתקופה שאחרי הצטרפותו".
אכן, מנהל מסוג אחר הגיע להדסה. כזה שפיטר 250 עובדי ניקיון ומינהלה וצפוי לפטר עוד 250 כאלה, כדי להתמודד במעט עם הבור הגדול שהשאירו רופאים-מנהלים, כאלה שהפגינו סולידריות יוצאת דופן האחד כלפי השני וחנכו מגדל אשפוז נוצץ, גם על חשבונכם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
