"יישום המלצות ועדת טירקל ישפר את מעמד ישראל בעולם"

האם ישראל תחוקק בקרוב חוק מיוחד נגד עינויים? נגד ענישה קולקטיבית או נגד תקיפת מטרות אזרחיות? האם השב"כ ייאלץ לתעד חזותית את כל חקירותיו? התשובות לשאלות הללו נתונות לפתחו של צוות מיוחד, שנבחר לבחינת יישום מסקנות ועדת טירקל, שדנה באופן החקירה והטיפול בפשעי מלחמה בישראל.

ועדת טירקל הוקמה בעקבות הכשל בפעולת צה"ל בעת ההשתלטות על ספינת ה"מרמרה" במשט לעזה במאי 2010. לפני כשנה פורסם החלק השני של דוח ועדת טירקל.

הוועדה המליצה בשעתה לבצע שינויים דרמטיים בדרך קבלת ההחלטות בנוגע לחקירת תלונות על פשעי מלחמה שייטען כי מבצעים חיילי צה"ל. ביומיים שלאחר פרסום הדוח סיקרו כלי תקשורת שונים את ההמלצות המהפכניות, אך בחלוף שני ימי התהילה שלו, נגוז הדוח מן התודעה הציבורית.

שנה חלפה, ובעוד חלקנו מצפים שעוד דוח עב-כרס ייקבר במגירה בכנסת - בדומה לדוחות רבים אחרים שקדמו לו - התברר כי הפעם גורל הדוח (כנראה) יהיה שונה.

החלטות מכריעות שישנו את החקיקה

בחודש שעבר אישרה הממשלה הקמת צוות מיוחד ליישום מסקנות ועדת טירקל, בראשות מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, יוסף צ'חנובר, ומי שמונה למצוא פתרון למשבר ישראל-טורקיה בעקבות המשט, וחבר בצוות המשא-ומתן לפיוס בין המדינות. לצוות המיוחד הקציבו 9 חודשים להעברת צעדים אופרטיביים ליישום החלקים מהדוח שייבחרו לכך.

הצוות יצטרך לבחון, בין היתר, את השאלה - האם תיקבע בחוק, לפי המלצות הוועדה, אחריותם הפלילית הישירה של מפקדים ושל ממונים אזרחיים על עבירות שעברו הכפופים להם, כאשר ממונים אלה לא נקטו את כל האמצעים הסבירים למנוע את פשע מלחמה, או לא פעלו להביא את האחראים לדין כשנודע להם על העבירות.

לדברי פרופ' מיגל דויטש, שהיה חבר ועדת טירקל לחקר המשט לעזה ולבדיקת מנגנונים בתחום חקירת פשעי מלחמה, "הקמת הצוות לבחינת יישום ההמלצות היא צעד חשוב למעמד הבינלאומי של מדינת ישראל. אין ספק שבפני צוות היישום עומדות החלטות מכריעות שישנו את החקיקה ואופן הטיפול בתלונות בדבר ביצוע פשעי מלחמה. אני לא יודע אילו חלקים מתוך הדוח ייושמו ובאיזה אופן, אבל יש כאן בהחלט תהליך משמעותי".

דויטש מאמין כי גם אם ייושמו חלק מן ההמלצות, השינוי במדינה בתחום חקירת תלונות ביחס לפשעי מלחמה יהיה גדול.

לדבריו, "ההמלצות בדוח מקיפות ונכתבו בעקבות בדיקה יסודית של המשפט הבינלאומי. צה"ל הוא צבא הגון ומוסרי, ודווקא עקב כך יש לטפל באופן ראוי בחריגים המעטים. אימוץ ההמלצות ישפר את המעמד הבינלאומי של ישראל ויבהיר כי למרות האיומים הביטחוניים החמורים שישראל מתמודדת מולם, היא נוטלת על עצמה השלטת נורמות משפטיות ברמה הגבוהה ביותר של התאמה לדרישות המשפט הבינלאומי.

"ערך מוסף אחר טמון בכך שעל-פי כללי המשפט הבינלאומי, כאשר מדינה חוקרת את עצמה כראוי, הדבר מונע העמדה לדין של חיילים ואזרחים בחו"ל. אימוץ הדוח יחזק את טענות ישראל בנדון".

פגיעה באזרחים במידה בלתי ראויה

לדברי דויטש, חקירה נאותה על-פי המשפט הבינלאומי מחייבת קיומו של דין פלילי מתאים. כך למשל מפנה דויטש להמלצה המרכזית בדוח, שלפיה יש לחוקק בישראל חוק לאיסור על פשעי מלחמה לפי דיני הלחימה שבמשפט הבינלאומי. "היום אין חקיקה ספציפית בעניין הזה בישראל, והדבר ישנה את מפת החקיקה בתחום מן הקצה אל הקצה", הוא אומר.

לדברי דויטש, "קיימת חקיקה פלילית כללית בישראל, שמיושמת גם במקרים מסוימים בעניין פשעי מלחמה ועבירות אחרות על דיני הלחימה, אך במקרים רבים החקיקה הקיימת לא מספיקה, אם לעניין עצם השאלה אם מדובר בעבירה ואם לעניין רמת הענישה.

"למשל, אחת העבירות על-פי המשפט הבינלאומי מתייחסת לנושא של ענישה קולקטיבית של אזרחים. לפי הדין הישראלי, ענישה קולקטיבית היא לא עבירה פלילית, ולא ניתן להגיש כתבי אישום בנושא הזה בישראל. דוגמה נוספת היא עבירה של גירוש תושבים בשטחים - אין עבירה של גירוש בחוק שלנו".

דוגמה נוספת היא תקיפת מטרות אזרחיות. "לפי הדין הישראלי, תקיפת מטרות אזרחיות בעת לחימה איננה כשלעצמה בהכרח עבירה, אלא אם כן נגרם מוות, למשל, וניתן לומר שמדובר בגרימת מוות ברשלנות.

דוגמה נוספת היא הסוגייה של חריגה ממידתיות - "כאשר תוקפים מטרה צבאית, וכתוצאה מכך נפגעים אזרחים במידה בלתי ראויה, מה שקרוי 'נזק נלווה' בלתי מידתי. מעשים כאלה אינם כשלעצמם עבירה לפי הדין הישראלי, אך הם עשויים בתנאים מסוימים להוות עבירהלפי המשפט הבינלאומי".

גם בנוגע לעינויים - נושא רגיש בכל מדינה מערבית היום, וגם בישראל - מקווה דויטש שצוות היישום יחולל מהפכה בתפיסה הישראלית, ובחוק, על בסיס המלצות ועדת טירקל. "במשפט הבינלאומי עבירת העינויים היא עבירה מוחלטת, ולא ניתן לטעון לגביה 'הגנת צורך'. לפי המשפט הישראלי כיום, ההגנה הכללית של 'צורך' עשויה לחול גם על כך".

עניין אחר שבו רואה דויטש חשיבות מרובה נוגע ליחס בין תחקירים מבצעיים לחקירות פליליות. "אחת ההמלצות החשובות של הוועדה היא מניעת ההתליה בין התחקיר המבצעי לבין החקירה הפלילית. תחקירים מבצעיים לא נועדו למציאת אשמים, וההמתנה לתוצאות התחקיר המבצעי עלולה לשבש חקירות. הוועדה המליצה להקים צוותי הערכה אשר יוכלו לקיים חקירה מהירה ללא תלות בתחקיר המבצעי".

לסיכום, אומר דויטש, "ברוב המדינות המתקדמות קיימת חקיקה מיוחדת בעניין פשעי מלחמה, אם באמצעות אימוץ אמנות בתחום זה ואם באמצעות חקיקה פנימית מקורית, ברוח ההסדרים באמנות. אצלנו, הדין הפלילי הכללי איננו מקנה מענה הולם לנושא זה. ראוי לבחון אילו עבירות יש לקלוט לתוך המשפט הישראלי הפנימי ומה רמת הענישה התואמת לחומרת העבירה בכל הקשר".

מסקנות ועדת טירקל: "לחוקק חקיקה מיוחדת בעניין פשעי מלחמה"

בחינת יישום דוח ועדת טירקל בנוגע לפשעי מלחמה מחזירה לקדמת הבמה, ולו לרגע, גם את אירועי המשט לעזה. ב-31 במאי 2010 השתלטו כוחות צה"ל על האונייה "מרמרה", שהייתה בדרכה לעזה, במטרה לשבור את הסגר על רצועת עזה. במהלך הפעולה נתקלו חיילי צה"ל בהתנגדות אלימה מצד המשתתפים במשט, רובם אזרחי טורקיה. באירוע נהרגו תשעה מנוסעי האונייה.

הכשלים בפעולה פורטו בהרחבה בדוח מבקר המדינה וכן בחלקו הראשון של דוח ועדת טירקל, שפורסם לפני כ-3 שנים, ובו נקבע לבסוף, כי במסגרת אירועי המשט פעלה ישראל באופן סביר ובהתאם לחוק הבינלאומי, וכי גם הטלת הסגר הימי על רצועת עזה נעשתה בהתאם למשפט הבינלאומי.

לפני כשנה, בפברואר 2013, פרסמה ועדת טירקל את חלקו השני של הדוח, העוסק בבדיקת מנגנוני הבדיקה והחקירה הקיימים בישראל בנוגע להפרות של דיני הלחימה במשפט הבינלאומי, והאם המדיניות הישראלית בנושא תואמת את כללי המשפט הבינלאומי.

הוועדה מצאה כי המשפט הבינלאומי, משפט זכויות האדם והמשפט הבינלאומי הפלילי מחייבים לערוך חקירה כל אימת שיש חשד סביר לביצוע פשע מלחמה. החקירה אמורה להיות פלילית, אך היא עשויה להיות גם בדרך של ועדת חקירה.

עוד קבעה הוועדה כי יש לשפר את מנגנוני הבדיקה והחקירה הקיימים בישראל לחקר טענות על הפרה של דיני הלחימה, וכן להתוות מדיניות אכיפה. הוועדה המליצה בין היתר להורות למשרד המשפטים לנסח חקיקה מתאימה בכל מקרה שבו יש חסר בחוק הישראלי ביחס לאיסורים הקיימים במשפט הבינלאומי, שאין להם מקבילה במשפט הפלילי הישראלי.

עוד הומלץ כי יש לקבוע בנהלים מסגרת זמן קצרה, שבה יהיה על הפצ"ר להחליט אם לפתוח בחקירה פלילית של אירוע שבו יש חשד להפרת דיני הלחימה. יש לבטל את החובה המוטלת על הפצ"ר להיוועץ באלוף האחראי, ויש לחייבו לנמק כל החלטה שלא לפתוח בחקירה.

עוד ממליצה הוועדה לעגן בחקיקה את עיקרון עצמאות הפצ"ר, את דרכי מינויו, על בסיס המלצת ועדה ציבורית, ולקבוע את משך כהונתו ל-6 שנים.

בנוסף המליצה ועדת טירקל לעגן את נוהל הדיווח על אירועים שבהם נפגעו פלסטינים מכוחות צה"ל או ממערכת הביטחון, ולהטיל סנקציות על מפקדים שלא יפעלו לפיו. כמו כן, הומלץ על קביעת מסגרת זמן בת שבועות בודדים בין החלטה לפתוח בחקירה לבין הגשת ממצאיה.

מההמלצות עולה עוד כי תחקיר מבצעי לא ישמש בסיס להחלטה אם לפתוח או לא בחקירה לגבי הפרה של דיני מלחמה, וכי לשם כך יוקם צוות משפטי מיוחד בפרקליטות הצבאית. הוועדה אף המליצה כי הפרקליט-הצבאי-הראשי יהיה כפוף ליועמ"ש, וכי ימונה על בסיס ועדה מקצועית-ציבורית ולא בסיכום אישי בין שר הביטחון לרמטכ"ל.

המלצה דרמטית נוספת מתייחס לחקירות בשב"כ - הומלץ לערוך תיעוד חזותי מלא של חקירות השירות ולהגביר את השקיפות בחקירות אלה.