גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: פרופ' מור-יוסף ואביגדור קפלן, אולי תעבדו בשכר סמלי?

מכתב פתוח למנכ"ל הביטוח הלאומי בהווה וביה"ח הדסה בעבר ■ וגם כמה מילים למנכ"ל הדסה המכהן ■ איכשהו ציפינו שרק טבע-אדם מסוים, ראוי, מוסרי ורחום, מכוון אדם לעיסוק ברפואה. טעות. טועים. טעינו ■ דעה / אורית-קלייר ארזי

שישה ימים. שישה ימים חלפו מאז דבריך המבזים והמקוממים בוועדת הכספים בכנסת - וזה מה שלקח לי לעבד לעצמי את מה שיש לי לומר לך, פרופ' מור יוסף, מנכ"ל הביטוח הלאומי בהווה ובי"ח הדסה בעבר, כדי שהמילים לא יחרגו מן התחום המקצועי. כי את מה שבא לי לומר לך ומה שמגיע לך שיאמרו לך - לא ניתן להדפיס בעיתון.

התבכיינות ה-אכלו-לי-שתו-לי שלך לאורך כל הופעתך, מעידה על תפיסת עולם שאינה מתאימה למנהל בכיר שגורלות תלויים בתפקודו. קוראים לזה בשפה מקצועית "מיקוד שליטה חיצוני" ואתה, כפרופסור מהולל, לבטח יודע שמדובר בתליית כל כישלון בתירוץ "הרצפה עקומה", במקום ברגליים שמאליות.

טענתך כאילו יש כאן "מתקפה אישית, אכזרית, מתוזמנת ומאורגנת" נגדך, מעידה על נטייה פרנואידית משהו לדעתי. וזה עוד במקרה הטוב. במקרה הרע והסביר הרבה יותר, היא מעידה על הטקטיקה הנדושה ביותר מכולן של האשמים האמיתיים בשערוריות הגדולות מאז ומתמיד: ההתקפה היא ההגנה הטובה ביותר.

ואם לא די בכך, דבריך מאפשרים הצצה מדאיגה להלך רוחך, ומציעים, לכאורה, התמוססות סופית של כל שארית מצפון או מצפן ערכי - וזה כבר ממש ממש עצוב. ומדאיג.

מרגע הקריסה אתם גוף ציבורי?

ה"מתקפה" עליך היא, לשיטתך, "ניסיון להפוך את הבעיה לאישית ולא ללאומית". באמת, פרופ' מור יוסף? דע לך, שאנו, הציבור, מספיק מתוחכמים כדי לראות ולהבין את שתי הבעיות בו זמנית. ובכל מקרה, כולנו לוקחים מאוד מאוד אישית את התסריט הלקוי הזה שהפך נפוץ, מידי, במקומותינו:

תאגיד פרטי, הדסה במקרה זה, מנופף בעובדת היותו פרטי, כל עוד בכיריו חופשיים לעשות בכספים ככל העולה על רוחם. הם פורקים כל עול ללא כל פיקוח מהותי, עם מיני חותמות גומי של "הבעלים".

אבל אז, ברגע שמתרחשת הקריסה, התאגיד הפרטי רץ אל המדינה (ואל כיסי המיסים שלי/שלנו) וזועק "הצילו! אני גדול מכדי ליפול ואם לא תעבירו מיליונים, סבלם של האזרחים יהיה על מצפונכם". מה לעשות, אנחנו רגישים לבית חולים קורס, חולים סובלים מרה, עובדים מפוטרים או סתם ללא שכר. היכן הרגישות שלך, פרופ' מור יוסף?

אה, נכון. גם אתה כואב. את הבונוסים שכביכול הותרת מאחוריך. ע"ע זעקתך הנוגעת ללב: "את הבונוסים לא לקחתי - הם נמצאים בהדסה!" אז הרשה נא לי להבין, פרופ' מור יוסף: האין זה נכון, כפי שדווח ב-ynet, שהבונוסים הללו מופקדים בקרן השתלמות על שמך? ואם אכן כך, האין זה נכון שאתה, ורק אתה, הוא הבעלים של הכסף? ואם אכן כך, האין זה נכון שאתה, ורק אתה, יכול למשוך את הכספים הללו? מקום אחסונם המדויק אינו רלוונטי. כנסיכה על עדשה אתה מלין על חוסר הנוחות שלך. אויה. הלב נכמר.

חוקי, בטח חוקי. הכל חוקי

"אני מוכן ששופט בדימוס ייקח את הסכמי הפרישה שלי ויבדוק אותם", אמרת. הו כן, בזה באמת שאין לי ספק. הכל חוקי. לפי הספר. לפי דקדוקי התקשי"ר. באישור הוועד, הדירקטוריון הבעלים והקדוש ברוך הוא גם יחד. כן, הכל כשר למהדרין. אבל מה-זה מסריח.

כאחרון הטייקונים-הכוכבים, השרים, חברי הכנסת, הרבנים ושאר גדולי האומה שסרחו ונפלו, כך גם אתה. נאחז בטיעון ה"אבל-זה-חוקי". יודע מה, פרופ' מור יוסף? איכשהו ציפינו, חשבנו, קיווינו, שאצל רופאים, ועוד פרופסורים, זה אחרת. אלה שבידיהם אנו מפקידים, מילולית, את חיינו וחיי אהובינו.

נכון. זו ציפייה נאיבית. אחרי הכל, בני אדם הם מה שהם. טבעם לא בהכרח משתנה כפונקציה של השכלתם, מקצועם או עיסוקם. אבל איכשהו ציפינו שההיפך הוא הנכון, כשמדובר ברפואה: שרק טבע-אדם מסויים, טבע ראוי, מוסרי ורחום, מכוון אדם לעיסוק בה. טעות. טועים. טעינו.

מדינת הכוננויות הפיקטיביות

בדבר אחד אתה צודק, פרופ' מור יוסף: קוזי פאן טוטי. "כך עושות כולן". או במילותיך: "לומר שיש כוננויות פיקטיביות? המדינה בנויה על כוננויות פיקטיביות!" אכן. זהו עוד אחד מנפלאות ההסכמים הקיבוציים, וחלק אינטגראלי מהישראבלוף הקלאסי ביותר מבית ההסתדרות והמדינה, כפי שבא לידי ביטוי בכל השירות הציבורי. ו-כן, תמיד טוב לחשוף זאת שוב לדיון ציבורי. גם אני עושה זאת לא אחת בטורי. אבל, זה לא מה שאתה עשית. הו לא. אצלך זה, שוב, תירוץ לכשל ניהולי וערכי יסודי, שאינו הולם מנהל בכיר.

כן. יש פה בעיה מערכתית נוראה. אבל איך זה פוטר אותך מאחריות? מה עשית כדי להילחם בה? על מה שילמו לך כסף טוב ובונוסים? זו היתה עבודתך האמיתית!

אתה יודע מהו מנהל? ועוד בכיר? (ומראש אוותר לך על השאלה "מהו מנהיג"). הוא אמור לחפש, לחשוף ולהגדיר נכונה בעיות ליבה המכשילות את המערכת, ואז להגדיר דרכי פעולה להתמודד עמן.

נכון, לא הכל פתיר, אבל הכל ניתן להכוונה, לבקרה, לפיקוח, להפעלת שיקול דעת, לבקשת סיוע פוליטי מגורמי מפתח אחרים כדי לחבור יחד במאבק לתיקון, ולו חלקי של השבר.

ובכל אמורה להיות שזורה אתיקה; מקצועית, אישית, אנושית. ולבסוף: דוגמא אישית. אז איך אתה לא מתבייש, פרופ' מור יוסף, לצאת מביה"ח הקורס עם הכספים ששולמו לך? איך אתה ישן בלילה?

ומילא לו כיהנת בתפקיד זמן קצר, אז ניתן היה לטעון שאין בו די בכדי לבצע שינוי ממשי. אבל עשר שנים, פרופ' מור יוסף! עשר שנים כיהנת כמנכ"ל הדסה! זה די והותר זמן לשנות, אפילו את מסלולה של הטיטאניק. צריך רק שרב החובל יהיה על ההגה, וירצה להסיטה מן הקרחון שבאופק. בעליל, אתה לא היית ולא רצית.

חירוף נפש שכזה

פתאום נזכרתי גם במאבק ההירואי של רופאי הדסה הבכירים ביותר נגד פיטוריך ע"י ארגון נשות הדסה ב-2010 , בשילוב משרד יח"צ וקמפיין שצלח: מצנח זהב של מיליונים עד 2019, שמונה (!) שנים לאחר שכבר לא תכהן בתפקיד.

למה נזכרתי? כי חושי המקצועיים התעוררו אז ותמהו על פשר אותו מאבק ועוצמתו, שעמדו בסתירה לטבע האנושי ולניסיון המקצועי. ברוב המקרים, גם סביב המטרות המוצדקות ביותר (ע"ע המחאה החברתית, פרט לקיץ אחד לפני שנתיים וחצי), קשה עד כמעט בלתי אפשרי להזיז אנשים למאבק ממשי, בטח כזה שהוא אקטיבי מאוד, תוך הקרבת זמן ומשאבים אישיים. רוב האנשים פשוט נמנעים ברגע אמת מהתמודדות עם קונפליקטים, ובנוסף הם טרודים בעמל יומם ומשפחתם. לכן, רוב ה"מאבקים" מסתיימים בחתימה לא מחייבת על עצומה, בהינד ראש ובמילות תמיכה, ריקות יותר או פחות, בפייסבוק.

והנה, כאשר קבוצה שלמה, רופאים במקרה זה, ולא סתם אלא בכירים ביותר, נלחמים בכזה חירוף נפש על כהונה של אדם בשר ודם, מהולל וראוי ככל שיהיה; וכשקבוצה כזו כן מתגייסת למחאה אקטיבית, בניגוד לכל האמור לעיל - הדבר תמיד צריך לעורר לכל הפחות תהיה, במערכות הפיקוח והחוק. מותר, צריך ואף חובה לגורמים הממונים, לחשוד, ובטח לחקור, כי כנראה קורה שם משהו אחר.

כמובן, תמיד קיימת האפשרות שמדובר בצדיק גדול. אבל, בראייה מציאותית ומפוכחת, ולאור המוטיבציה האישית הגבוהה הנדרשת למאבק אקטיבי, הרבה יותר סביר להניח שלאותם עולי בריקאדות יש משהו מיידי, ברור, אישי וחד-משמעי להפסיד אם תופסק כהונתו של אותו בכיר עבורו הם נלחמים. משהו שהתבסס בהרגלים, בתהליכי העבודה ובהווי הפנימי של החבורה, והכי חשוב - משהו שאם ייחשף לאדם מחוצה לה (בעל תפקיד חדש) עלול אולי לערער את האיזון העדין, שהצליחו ליצור ביניהם ואולי אף לגרור הפסקה של מנגנון הרווחים לו הורגלו.

בהינתן מצבכם הכלכלי

בדיעבד, לא היה להם ממה לחשוש: אביגדור קפלן אמנם היה מטאטא חדש, אך בניגוד לאקסיומה הצבאית - לא מטאטא טוב. והנה, גם הוא מקבל שכר של כמאה אלף שקל בחודש. זהו סכום שגם אם הוא ראוי לו במצב תאגידי תקין, לבטח אינו ראוי לו במצב של 1.3 מיליארד שקל גרעון, ומבלי יכולת לשלם לעובדים הלא-בכירים את מלוא שכרם.

אז הבה ונצרף את מר קפלן אליך, פרופ' מור יוסף, לשלב השאלה הזהה: תגידו, כמה פנסיות תקציביות כבר יש לכם? כמה צברתם בשירות הציבורי? הרבה, לא?

אז מבלי להידרש לסכומים הנומינאליים ולמידת הצדקתם, אלא סתם בהיבט המוסרי, כן שוב המילה המאוסה הזו, עוד שאלה אחת: בהינתן שמצבכם הכלכלי הוא בעשירון ואולי אף במאיון העליון, ובהינתן שאתם יודעים את עומק הבור התקציבי של הדסה, וגם את זה של המדינה ממנה אתם דורשים לכסותו, האם באמת אתם יכולים למצוא בליבכם צידוק על משיכת משכורת כלל (מר קפלן - אין פה משחק מילים), ובגובה שערורייתי כזה, בפרט?

בגנון, הענישה בהתאם

לסיכום, פרופ' מור יוסף, להלן דרישותיי ממך:

1. להתפטר לאלתר מתפקידך כמנכ"ל הביטוח הלאומי. אינך יכול לעמוד בראש המוסד הרגיש ביותר לרווחת הציבור!

2. לחתום לאלתר על שחרור כספי הבונוסים שלך, אלה המצויים לדבריך בהדסה, ולהעבירם לטובת תשלום המשכורות המלאות לעובדים.

בעצם, למה שניתן לך את הכבוד להתפטר? אני דורשת ממך, שר הרווחה, לפטר את הפרופ' מור יוסף לאלתר! וממך, היועץ המשפטי לממשלה, להורות מיידית על פתיחת חקירה על אופן ניהולו את "הדסה".

בינינו, חברים, מה שיקרה הוא מסמוס ארוך שנים של האמת והצדק, עד לסגירת החקירה, אם בכלל תיפתח כזו. מה לעשות, בגנון - גם הענישה בהתאם.

■ הכותבת היא מנכ"ל BossProblem, הפורטל להצלחה בעבודה, יועצת ארגונית בכירה ופסיכולוגית חברתית.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ, ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

צה"ל תקף מחבלים מארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי במרחב מג'דל ענג'ר שבלבנון ● חוסלו שני מחבלים במרחב הקו הצהוב שביצעו פעולות חשודות בקרקע והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים בצפון הרצועה ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

אילוסטרציה: איל יצהר

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל היכינו את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת, הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר