זה בסדר גמור לבקר עיתונים ואמצעי תקשורת על דברים שכתבו או שידרו. הרי גם הם יכולים לטעות, ומישהו צריך להעמיד אותם ואת הציבור על טעויותיהם.
הבעיה היא שרוב האנשים, בוודאי נושאי תפקידים ציבוריים, חוששים שאם ידברו - העיתונאים "ינקמו" בהם. וזה נכון. הם באמת נוקמים - ועוד איך.
למה להסתתר?
לכן, דבריו של מפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו היו יכולים ללמד על אומץ-לב. אבל המפכ"ל הצליח לצאת מהסיפור הזה פחדן דווקא. לאחר שדבריו נגד הרדיו והתקשורת פורסמו, הוא נבהל והגיב באמצעות דוברת, שהכתב הפר הסכמה ל"אוף דה רקורד".
מה משמעות ההכחשה? שדנינו כעס מאוד על התקשורת, אבל לא עמד בו האומץ לומר את דבריו בריש-גלי, ולכן הוא ביקש להתחפר במקלט ה"אוף דה רקורד". הכתב מכחיש טענה זו, אבל זה לא רלבנטי מבחינת דנינו.
אם אתה באמת חושב שהתקשורת מזיקה למאבק בפשע - למה לא לומר זאת ברחל בתך הקטנה - או לפחות בשמך? למה להסתתר?
אין מי שיעצור
ביקורת ציבורית על העיתונות חסרה אצלנו מאוד. זו אחת הסיבות להידרדרות המתמשכת של אמצעי התקשורת אל זרועות הצהוב והוולגרי. הכול הולך, ומעט מאוד נבדק לפני פרסום. וזה לא נעצר, כי אין מי שיעצור.
מועצת העיתונות היא מזמן גוף וירטואלי מעורר רחמים, והציבור לא שש לצאת למאבק בעיתונות הסנסציונית ולעתים קרובות הבלתי הוגנת. אז השור המועד הזה ממשיך בדישו ובהידרדרותו, פשוט כי הוא יכול.
דבר, דנינו, דבר (בגלוי)
אבל המפכ"ל פוחד להתבטא בגלוי, למרות היותו משוכנע בצדקתו. זה מאוד לא נעים לגלות שהמפכ"ל שלנו, האמור להדביר את כוחות הרשע, חושש מן העיתונות. יותר משהוא חושש מהפושעים, שעליהם ונגדם הוא מתבטא ופועל ישירות וללא חת.
האמנם עד כדי כך התקשורת מפחידה את השוטר האמיץ דנינו? ואם כן, האם יוכל דנינו לאזור לפחות את האומץ כדי לגלות לנו את הסיבה? אנחנו יכולים כמובן לשער, אבל זה לא אותו דבר כמו לשמוע זאת באופן מוסמך מהמפכ"ל, אולי בצירוף מסמכים והקלטות? שירות ציבורי חשוב היו דנינו ושכמותו עושים לו הביאו עצמם ללכת בדרך זו.
יציאה לא מוצלחת
לגופו של עניין, דווקא במקרה זה ה"קייס" של דנינו נגד התקשורת חלש למדי. מי שמבהיל את האזרחים זה חוסר האונים של המשטרה. וגם אם הכותרות הגדולות, ללא פרופורציה, תורמות לערעור הביטחון, עדיין לא התקשורת אחראית לכך.
בקיצור, היציאה של דנינו הפעם לא הייתה מוצלחת. אם כבר אתה תוקף את התקשורת, כדאי לוודא קודם שיש לך "קייס". ובמקרה זה אין לך - בין שאמרת את הדברים לפרסום, ובין שלא.