בשבועות האחרונים פורסמו שלל נתונים כלכליים קשים בארה"ב, נתוני תעסוקה, מדדי ייצור, מדדי בנייה ועוד. התירוץ המקובל הוא שמזג האוויר הקשה בארה"ב אחראי לנתונים המאכזבים האלה ושבמהותה כלכלת ארה"ב ממשיכה להתאושש.
אבל יש הסבר אלטרנטיבי, יותר פסימי. על פי ההסבר הזה, ארה"ב איננה באמת מתאוששת, החוליים שהובילו למשבר 2008 הולכים ומחמירים ורק הדפסות הכספים המאסיביות שהפדרל ריזרב מבצע, מסתירים את האמת הזו. בזוית הראייה הזו, צמצום ההרחבה הכמותית מ-85 מיליארד דולר ל-65 מיליארד עלול להתברר כטעות היסטורית.
קל לראות מדוע הניסיון לייחס את הנתונים השליליים לפגעי מזג האוויר הוא מאולץ. מזג האוויר לא אמור לפגוע בקניות און-ליין, קור חריף אמור למשל לעודד קניות של בגדים חמים, ואולי אפילו אמור לעודד בילוי בקניונים מחוממים.
בנוסף, מדד סנטימנט הבנאים הלאומי שפורסם אתמול הראה את הנפילה הקשה ביותר דווקא במערב היבש. אך את הנתונים המעניינים ביותר פרסמו יצרני מכוניות היוקרה פרארי, פורשה ומרצדס, שהציגו מכירות שיא בארה"ב, בדיוק באותה תקופה שבה מזג האוויר אמור לפגוע בפעילות הכלכלית ולאנשים כביכול קר מדי מלצאת לקניות.
אפשר לטעון שלעשירים יש יכולות פיזיות עליונות שמאפשרות להם לצאת לקניות אפילו כשקר בחוץ. אבל הסבר יותר רציני הוא שהמדדים השליליים לאורכה ולרוחבה של ארה"ב מעידים בעיקרם על היחלשות אמיתית בכלכלת ארה"ב. חולשה שלא תיעלם כאשר מזג האוויר ישתפר.
הרעיון המרכזי של ההרחבה המוניטארית הוא לאושש את הכלכלה ע"י הדפסת דולרים והזרמתם לשוק עד שתיווצר התאוששות ברת קיימא. בהתאם להיגיון הזה, הבנק המרכזי האמריקאי החליט לאחרונה שהכלכלה אכן הגיעה לשלב שבו היא מספיק מאוששת, האבטלה ירדה מספיק ואפשר להתחיל לצמצם את הזרמות הכספים - כאשר הכוונה הכללית היא להפסיק לגמרי את ההזרמות אולי עד סוף 2014.
אבל הרעיון שאפשר להבריא כלכלה ע"י הדפסת כסף הוא אווילי, זהו רעיון שמעולם לא עבד וכנראה שגם לעולם לא יעבוד. הבעיה של כלכלת ארה"ב נעוצה ברמות נמוכות מדי של חיסכון, השקעה וייצור. ומנגד הכלכלה סובלת מרמות חוב גבוהות מדי, ממשלה גדולה מדי ורגולציה חונקת. הבעיות האלה לא נפתרו מאז 2008, וברובן - בעיקר מבחינת החוב והרגולציה - הן רק החמירו.
הדפסות הכסף אינן פותרות דבר, אך הן כן יוצרות בועות נכסים- בעיקר בנדל"ן ובמניות, ובועות אלה יוצרות תחושה כוזבת של עושר ומראית עין של התאוששות. ייתכן שהפדרל ריזרב זיהה בטעות את הבועות האלה כהתאוששות אמיתית ולכן החליט לצמצם את קצב ההדפסות. כזכור, הפד לא זיהה את בועת הנדל"ן ולא את בועת נאסד"ק לפניה. אין שום סיבה לחשוב שההבנה הכלכלית של המוסד הזה השתפרה בשנים האחרונות.
הדילמה שהפד יעמוד בפניה בקרוב תהיה קשה במיוחד. אם לנוכח החולשה המתפתחת בכלכלה, הבנק המרכזי יחליט לשנות כיוון ולהגביר מחדש את קצב ההדפסות, האמת תתגלה לכולם. קרי, כלכלת ארה"ב חלשה ביסודה, היא מכורה לכסף זול ומדיניות אובמה-ברננקי של חמש השנים האחרונות היא כישלון. הפד אולי ינסה להשתמש במזג האוויר כתירוץ. אבל קשה לעבוד על כל האנשים כל הזמן.
מצד שני, הפד גם יכול להחליט שההרחבה המוניטארית אינה יעילה עוד ושיש להפקיר את הכלכלה לחסדי קובעי המדיניות הפיסקאלית, כלומר לנשיא ולקונגרס. אולם זוהי אפשרות לא סבירה. ראשי הפד הינם מאמינים גדולים באינפלציה, והלחץ הפוליטי מצידו של אובמה לפתוח מחדש את הברז יהיה קשה מנשוא.
פתיחת הברז המוניטארי תזרים בוודאי עוד אוויר חם לבועות הנכסים, אולם המשמעות ארוכת הטווח בכל בועה כזו ידועה: ככל שיש יותר אוויר חם בפנים, כך ההתפוצצות יותר מכאיבה, הרסנית ובלתי נמנעת.
הכותב הוא אנליסט באקסלנס ברוקראז'