סוגיית שילובם של החרדים בצה"ל ובשירות האזרחי, למען השוויון בנטל, ניצבת כיום במקום גבוה בסדר-היום הציבורי. הדרך לשילוב נכון ושוויוני של חרדים בחברה עוברת במערכת ההשכלה הגבוהה. מנתונים שפרסם לאחרונה מרכז טאוב, עולה כי פריון העבודה בישראל נמוך יחסית למדינות מפותחות, הוא הולך ונסוג בעקביות, ושיעורי התעסוקה הנמוכים של בעלי השכלה נמוכה, הולכים ומידרדרים בקצב מהיר.
מרכז טאוב קובע כי ככל שהמשק מתפתח, הביקוש לעובדים משכילים ומיומנים הולך וגדל, ולחינוך והשכלה גבוהים יש השלכות על הסיכוי לתעסוקה ועל ההכנסה האישית והמשפחתית. חוסנה של החברה בישראל, הערבות ההדדית בין האזרחים, שוויון הזכויות והחובות, הם מרכיבים חשובים בביטחון הלאומי במובנו העמוק. קידום המגזר החרדי באמצעות מערכת ההשכלה הגבוהה יתרום לערכים אלה בדומה לגיוס לצה"ל, החשוב כשלעצמו.
בשנת 1999 הוקמו המכללה החרדית בירושלים ומכללת בני-ברק; במכללת קריית-אונו פועל קמפוס חרדי; ולפני 3 שנים השיקו המועצה-להשכלה-גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב תוכנית חומש שנועדה להביא להרחבת ההשכלה האקדמית בקרב החרדים. אלא שאחוז החרדים מקרב כלל הסטודנטים נותר עדיין נמוך מאוד.
לשיפור המצב, המוסדות האקדמיים נדרשים להיערך ולהתאים את התנאים הפיסיים, מסלולי הלימוד וההכשרה לקראת לימודים אקדמיים מצד אחד, ולקראת היציאה לשוק העבודה מצד שני. הבעיה היא, שגם אנשים מקרב הציבור החרדי שמבקשים לרכוש השכלה, סובלים מפערי ידע גדולים, בעיקר במדעים, באנגלית ובמתמטיקה, וגם בהשכלה כללית בסיסית. כדי לגשר על הפערים האלה ולהקנות לחרדים הזדמנות שווה ללימודים אקדמיים, נדרשת היערכות במכינות קדם-אקדמיות מותאמות.
יש להקים תשתית מקצועית שתספק ייעוץ והכוונה לסטודנטים חרדים, להקצות מסלולים ייעודיים מוטי-תעסוקה, ליזום קורסי הכנה והכרה בסיסית של מקצועות ליבה, לספק חונכות ושיעורי-עזר, ולהקצות מלגות מחיה והלוואות ללימודים על בסיס קורסים ותארים מוכוונים.
לכל אלה נדרש מימון. אני מציע שהוא יילקח קודם כול מהתקציבים המתועלים כיום לישיבות, תוך הידברות בין הממשלה לראשי הציבור החרדי.
בבסיסו של כל שינוי עמוק, מהסוג שיביא לגיוס בני-ישיבות לשירות ממשי בצה"ל, וללימודים של סטודנטים חרדים רבים יותר במוסדות להשכלה גבוהה, חייבים לעמוד שני עקרונות: הידברות, והדרגתיות. החסמים והמגבלות ידועים, ולא ניתן להסירם לאורך זמן בחקיקה ובהחלטות ממשלה בלבד. רפורמות כוחניות יעמיקו את השסעים ואת הניכור בין קבוצות האוכלוסייה השונות לבין עצמן, וביניהן לבין נבחרי הציבור והממשלה.
יחד עם זאת, אם חפצה הממשלה להשיג יעדים לאומיים, כגון שוויון אזרחי של חובות וזכויות, סולידריות, הגברת הפריון, חברה שוויונית וצודקת יותר, שכל מרכיביה משולבים בעשייה ובתרומה - אל לממשלה לחשוש גם מעימות ומאכיפה. שותפות מלאה של הציבור החרדי בחיי החברה בישראל עוברת בצה"ל ובאקדמיה, וככל שנשכיל להיערך לשילובם בשני אלה בנחישות ותוך הידברות פנימית, כך ייטב.
הכותב הוא יו"ר הוועד-המנהל וחבר הנאמנים של המכללה האקדמית ספיר, וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי