ברשות לבקרת התקציבים שקדו בשבועות האחרונים על הדוחות החצי שנתיים של קבוצות ליגת העל, אלה שמסכמים את הפעילות הפיננסית של הקבוצות עד ה-31 בדצמבר 2013. בסיכומם של הסיכומים, התברר כי בחצי העונה הראשונה התחייב מיטש גולדהאר ממכבי ת"א להזרמה של כ-50 מיליון שקל מכיסו לטובת פעילות המועדון, יעקב שחר מעל 15 מיליון, אלונה ברקת 13 מיליון ובמקום הרביעי, לפני חיים רמון ושאר הבעלים בהפועל ת"א, התחייב אלי טביב - כן, אלי טביב - ל-12 מיליון שקל מכיסו לפעילות הפיננסית של בית"ר ירושלים. השקעה היא הפקדת כסף "חי" בנוסף לערבויות בנקאיות לכיסוי כל התקציב של הקבוצה, במקרה הזה 10 מיליון שקל כסף חי ו-2 מיליון שקל בערבויות בנקאיות.
הסכום הזה מפתיע הרבה אנשים, בעיקר לנוכח העובדה כי בהפועל ת"א "לא נדרש" טביב להשקיע, אלא שגם בצמרת הפיננסית של הכדורגל הישראלי יודעים לסייג: "בהפועל לא היה צורך להשקיע בגלל העלייה לליגת האלופות, ומן הסתם, ההשקעה בבית"ר נראית כמו השקעה חריגה מכפי שיצטרך בשנים הקרובות להשקיע". ההערכה גם מדברת על כך ש-6 מיליוני השקלים שקיבל כבר עבור מכירת הפועל ת"א, הושקעו בבית"ר.
***
על כל פנים, לאחר שנים לא מעטות של חידלון כלכלי, נוכח עצירת השקעותיו של הבעלים הקודם ארקדי גאידמק במועדון, נראה כי טביב ייצב את העסק עליו השתלט בקיץ האחרון. הקבוצה הגיעה לתחילת העונה - לדיוני התקציב מול בקרת התקציבים - כשהיא נושאת גרעון של 12.5 מיליון שקל, כ-5 מיליון שקל חובות לשחקנים ועובדים, ברובם על בסיס תביעת הענק של היו"ר הקודם איציק קורנפיין כלפי המועדון, חוב של 2 מיליון שקל לספקים, חוב פרוס למספר שנים של 3.5 מיליון שקל למע"מ, 700 אלף שקלים לגנק (160 אלף אירו, תשלום אחרון עבור כרטיסו של ברק יצחקי) וחובות למס הכנסה. הגרעון הזה נכנס ברובו לתקציב העונה הנוכחית.
המשמעות היא שתקציב הקבוצה חצה את רף 30 מיליון השקלים, למרות שתפעולית הוא עומד על כ-20 מיליון שקל, הנמוך ביותר מבין מועדוני הצמרת בכדורגל הישראלי, אך עדיין גבוה נוכח מקורות ההכנסה של הקבוצה. מאז האליפות האחרונה שלה ב-2008 מתקשה בית"ר לשמור על מעמדה כמועדון צמרת ומשתרכת בשנים האחרונות בתחתית, מה שמונע ממנה מענקי מיקום, שבתקציבים בסדרי גודל כאלה יכולים להיות סעיף תקציבי חשוב.
לבית"ר יש כ-5 מיליון שקל הכנסות בטוחות - טלוויזיה, טוטו, מרכז בית"ר; 5 מיליון שקל מפרסום (ספונסרים ושילוט), ועוד כ-5 מיליון שקל ממנויים וכרטיסים, שזו התחזית הקודרת. בדרך כלל מגיעה בית"ר לכ-7 מיליון שקל הכנסות שכאלה, אך היו גם שנים, לא מזמן, שההכנסות בסעיף הזה הגיעו לפחות מ-4.5 מיליון שקל.
הסעיף האחרון מאוד עצוב מבחינת בית"ר וטביב, שמינה את יו"ר איגוד הכדורסל והמינהלת לשעבר, אבנר קופל, למנהל השיווק של המועדון מתוך מטרה למקסם את העניין הזה. בסקר שעשה קופל הוא גילה שיש לבית"ר כ-530 אלף אנשים בישראל שמגדירים את עצמם בין אוהדים לאוהבים. מה ההבדל? או, זו בדיוק הבעיה. לבית"ר יש המון אוהבים, אבל אוהדים שמוכנים לבוא למשחקים הרבה פחות. בית"ר משחקת בירושלים אבל רוב אוהדיה (כ-70%) לא מתגוררים בבירה. שעות המשחקים (בין אם זה בשבת או קרוב ליציאתה, ובין אם זה בשעות הלילה בימי חול), וגם העובדה כי הקבוצה לא מוצלחת במיוחד מקצועית, מקשים על רובם להתחייב על קנייה של כרטיסים לכל משחקי הבית (מנוי). כך נוצר מצב שבית"ר מכרה בעונה שעברה 2,200 מנויים בלבד. העונה זה טיפס לכיוון ה-3,000, אבל עדיין רחוק מאוד מהמספרים של שתי התל-אביביות הג דולות ומכבי חיפה. הפועל ת"א בעונת שפל, כמו העונה, מכרה פי שניים וחצי מנויים מבית"ר.
המספרים האלה מקשים על בית"ר לייצר מספרים מרשרשים. העונה הם בנו על 10 מיליון שקל ממכירת כרטיסים ומנויים ולכן החליט קופל להתחיל ולבנות את העונה הבאה. התוכנית: מכירת מיני מנויים למשחקי הפלייאוף התחתון (אלא אם כן יתרחש נס ובית"ר תחלוף על פני סכנין במשחק ביניהם במחזור האחרון של העונה הסדירה) במחיר סמלי כדי לבנות תוך כדי המשחקים קאדר שיווקי. יתכן ונשים ייכנסו חינם ואב ובנו במחירים מצחיקים. בית"ר הגיעה להסדר עם רכבת ישראל על רכבות מיוחדות שיחכו לאוהדים לאחר משחקים ובמחיר זול יותר, רכבות שיעצרו בלוד ובבית שמש, שם נמצא ריכוז גדול של אוהדים. המספרים היו מרשימים: 1,200 ברכבת אחת, 1,400 ברכבת למשחק מול הפועל ת"א אבל רק 300 למשחק מול הפועל עכו. עכשיו בבית"ר רוצים מערכת לבקרת כניסה, מערכת לזיהוי אוהדים, ומתכננים על כרטיס הנחות בעונה הבאה. מספר היעד של עונת 2014/15 - 5,000 מנויים. חלום? לא, החלום הוא 10,000 מנויים, אבל הוא נראה כרגע באספמיה.
קופל, על-אף ניסיונו המוכח בגיוס כספים לכדורסל הישראלי - טרם הצליח לשים יד על ספונסרים כבדים לבית"ר. אלדד פרי, בעל חברה ליזמות נדל"ן ברחובות, נתן מיליון שקלים והוא הספונסר הראשי. לקבוצה יש קרוב ל-15 ספונסרים ונותני שירות שנתנו למעלה מ-2.5 מיליון שקל, פחות מהתחזית. קופל מתנצל: "בנושא שיווק וספונסרים התהליכים יותר איטיים. יש בעיה של הוכחת מוצר. נכנסנו לנקודת שפל, הקבוצה לא הייתה בשיאה מבחינה מקצועית. בשנה-שנתיים האחרונות היא השתרכה יותר למטה, ולא היה חזון. היום, כשיש מאמן בדמותו של רוני לוי, ורואים שיש בעל בית, זה נותן למערכת השיווקית כלים להגיע לספונסרים עתידיים". הבעיה היא שגם גיוס התרומות לא צלח העונה. ראש העיר, ניר ברקת, הוא מגייס תרומות חשוב. בעונה שעברה הוא גייס מיליון דולר, העונה רק שליש. בתקציב שהוגש לבקרת התקציבים הופיעו 4 מיליון שקל בסעיף התרומות, בהתחשב באשתקד.
גם עמותת האוהדים למרות מעמדה לכאורה, הפסיקה להוות פקטור. אם בעבר גייסה העמותה 1.6 מיליון שקל, העונה היא גייסה פחות מ-100 אלף. זו עיקר הסיבה שטביב הכניס יד עמוק מאוד לכיס.
***
למרות ההתייצבות הכלכלית, אלי טביב נותר אלי טביב. במועדון מדברים על איחורים בתשלום משכורות על בסיס קבוע של בין 10 ימים לשבועיים, דפוס דומה למה שנעשה בתקופתו בהפועל ת"א. זה לא עניין של בעיות תזרימיות, אלא התעקשות על מעקב מדוקדק של הבוס ושל נציגיו אחרי כל צ'ק שהחשב ממלא. גם המשאים ומתנים עם השחקנים דומים לאלה שהיו בקבוצות עבר של טביב. הוא ויתר על אבי ריקן, קובי מויאל, חיים מגרלשווילי, דריו פרננדס וערן לוי שהרוויחו בין 400 אלף ל-700 אלף שקל בשנה. טביב מתמקח עם הוותיקים, אבל מפזר על הזרים. יש הטוענים שמפזר יותר מדי, בפרט כאשר ריקן, מויאל ומגרלשווילי רצו להישאר והמו"מ איתם נפל על גרושים. מן הסתם האמין טביב כי שחקנים כאלה לא ימצאו את עצמם בחו"ל. מויאל חתם במולדובה, מגרלשווילי בקפריסין, ריקן בשוייץ, מדינות שבעבר ישראלים היו נמנעים מהן, אבל לא אלה של בית"ר. לעומת זאת, שחקן כמו לנדרי מואלמו שעזב וכבר משחק בהונגריה, חתם עם טביב על 10,000 אירו נטו בחודש, לא כולל 20 אלף אירו עמלת סוכן.
בינואר המשיך טביב למשוך עוד קצת את התקציב כלפי מעלה, אבל לא באופן משמעותי. רוני לוי יעלה לו בין 400 ל-500 אלף שקל עד סוף העונה, שלומי אזולאי שהגיע בהשאלה ממכבי חיפה יעלה למעלה מ-200 אלף שקל, הזרים החדשים שהגיעו אולי קצת יותר. זה די מתקזז עם אלה שעזבו.
בבית"ר מעריכים שיש אור בקצה המנהרה ונוקבים בכמה נקודות יעד: ההסכם עם חברת 'פומה' העולמית לשלוש שנים שיכניס למועדון למעלה מ-1.25 מיליון שקל פלוס ביגוד. בקבוצה מתכוונים לעשות כסף מחנויות וירטואליות וגם אמיתיות, ומסיורים בטדי - בין 1.5 ל-2 מיליון שקל בשנה בראיה עתידית.
יש כאלה שטוענים עדיין כי יש חשש לגבי טיב הביטחונות שהוגשו לבקרה, אבל שם מאוד מרוצים מההתנהלות של טביב בעונה הזו. בשורה התחתונה: התחזיות הקודרות, עדיין סובלות מעננות גבוהה ובינונית, אבל יש גם הרבה שעות שמש.