"בהשקעה בתוכן יש סיכון - אבל פחות מללכת לבורסה"

עינת שמיר וטל שקד, מייסדות חברת הפצת הפורמטים "אקפלה", מעט חריגות בענף: בלי גוף שידור ועם משקיעים פרטיים, הן חושבות על כיבוש השוק הבינלאומי

שנתיים חלפו מאז שעינת שמיר וטל שקד נסעו יחד לראשונה ליריד "מיפ" שבצרפת. שתי נשות הטלוויזיה הוותיקות - שקד, לשעבר מנהלת הרכש של ערוץ 10, כשעוד היה בו רכש, ושמיר, שהייתה המפיקה הראשית בערוץ - היו אז בשלב שבו חיפשו את הדבר הבא בחייהן.

"אחרי שנים בתעשייה יש רגע שאתה רוצה לעשות לעצמך", אומרת שקד, "טסנו למיפ, שהחל להתעורר מחדש לאחר כמה שנים שחונות, הסתכלנו אחת על השנייה והבנו שאנחנו הולכות לעשות את זה. החלטנו להקים חברה מכלום. הבנו שאנחנו נהיה חברת בוטיק, שתנהל עבודה מאוד קרובה עם היוצרים. חברה מבודלת, ללא גוף שידור מאחורינו".

במיפ הקרוב, שייערך בפתח החודש הבא, חברת "אקפלה" ששמיר ושקד יסדו אז בקאן, תציג את המיזם השאפתני הגדול הראשון שלה - "התמונה הגדולה", "The big picture". זהו פורמט פריים-טיים פרי רעיון של אמן החושים נמרוד הראל, שהשתיים הפיקו לו פיילוט באנגלית בהשקעה של מיליון דולר. ללא חברת הפקה מאחור, ללא זכיינית, וללא תכנון לעצור בדרך בישראל - הן מכוונות ישירות לשוק הבינלאומי.

"כאסטרטגיה, זה הפורמט המשמעותי שלנו", אומרת שמיר, "בעקבותיו אנחנו מאמינות שיגיעו אלינו אחרים. אם תרצה, זו האבן שתיצור את האדווה". שקד מסכימה, "יש לנו ציפיות גדולות. אנחנו מקוות שזה יימכר לגופי שידור מרכזיים בטריטוריות מרכזיות. היום היעד העיקרי, אפילו יותר מהשוק האמריקאי, בכל מה שקשור לתחום השעשועונים הלא מתוסרט, הוא אירופה - אנגליה, צרפת והולנד".

ניסיון בערוץ 10

שקד, יצרה את קשריה בשוק הטלוויזיה הבינלאומי לאחר ששימשה, כאמור, כמנהלת הרכש של ערוץ 10. היא שהביאה בזמנו לערוץ את סדרת המתח "24", שחשפה את הציבור לערוץ הצעיר. בהמשך עברה לעסוק ברכש ומכירת פורמטים. לאחר מכן, שימשה במשך שנתיים כמנהלת תיאום תוכן בזכיינית רשת. את הקריירה הטלוויזיונית שלה החלה כחברת מערכת בכירה ב"וסלי תקשורת והפקות" ובתוכנית האירוח של יאיר לפיד.

שמיר משמשת היום כמנכ"לית אקפלה. בעברה הייתה מפיקה ראשית ומנהלת מחלקת הדרמה של ערוץ 10, ומי שהביאה לעולם סדרות כמו "החברים של נאור" ו"חמישה גברים וחתונה". בעבר הפיקה את "הראשון בבידור" של דודו טופז ואת "רק בישראל" עם ארז טל ואורנה בנאי.

מאז שהקימו את אקפלה, הספיקו השתיים למכור לשורה של גופי שידור מובילים את הפורמט הישראלי "לתפוס את השמיים" באמצעות חברת התוכן eOne. במקביל הן מכרו את הפורמט "מגדלים באוויר" לאנדמול, ופורמט מתוסרט של נמרוד הראל, שאותו הן מייצגות, "המאמין" (The Believer), נמכר ל-Fox International Channels.

שתיהן מדברות על הגשמת חלום, בבואן לפרוץ לשוק הפורמטים המבעבע. "הגעתי לנקודה בחיים ובעשייה המקצועית, שאני יכולה רק לצאת ולהגשים את החלומות שלי, ואם זה יצליח זה יהיה שלי", אומרת שמיר, "כמפיקה יכולתי למצוא עבודה בסכומים הגבוהים ביותר גם ברשתות השידור. הבנו יותר מכל שאנחנו רוצות לעשות את זה לבד, כי זה סוג של פרפקציוניזם, ראייה רחבה".

- התחרות הולכת וגדלה. שתיכן לבד מתמודדות מול גופים מאוד משמעותיים, עם אופרציות משומנות כמו קשת.

"אנחנו לא רואות את עצמנו בתחרות. ההתייחסות שלנו היא אחרת, אנחנו לא אנשים של קטלוג, אנחנו אנשים של אנשים. בשבילנו היוצר הוא הפרונט, והוא הדבר האמיתי. החיבור בינינו לבינו הוא הדבר האמיתי", אומרת שקד.

- למה לא לחבור לגוף גדול ומשומן?

"אנחנו רוצות לעשות את זה לגמרי לבד. הפורמט 'התמונה הגדולה' הוא סימן רשום בארה"ב ובאירופה. מיהרנו לרשום אותו. זו תוכנית פריים-טיים. זו מידת הרצינות שלנו - אנחנו מבינות לאן זה רוצה להגיע ורואות את כל השלבים בדרך, וחשוב שכל הדרך זה יישאר שלנו".

גייסו כסף ממשקיע פרטי

השתיים מכנות את אקפלה חברת "ניהול תוכן". משלבי פיתוח היצירה ועד להפצתה בעולם. "פונים אלינו יוצרים", מסבירה שקד, "נמרוד הראל, למשל, או אסף אמיר שנתן לנו את 'לתפוס את השמיים', ואנחנו עוזרות להם לפתח את הרעיון ולארוז אותה. נכנסים לשלבי פיתוח ואז מנסות לגייס כסף ולהחליט למי אנחנו מייעדים את הפורמט. בתחום המתוסרט הפוקוס שלנו הוא על הרשתות האמריקאיות".

- איך אתן בוחרות לאן להפנות את המאמצים?

"כל פרויקט לגופו. בביקורים שלנו בלוס אנג'לס אנחנו מחוזרות מאוד, יש הרבה עניין בנו, במיוחד בגלל שאנחנו בישראל. אנחנו בוחרות לא להיות בלעדיות. ברגע שאתה שם את האנשים שעובדים איתך בחזית, זה אחרת. אנחנו חושבות שיש לנו את הקשרים, להמשיך ולגלגל את הרעיונות ולכן אין סיבה להינעל".

- מהיכן הכסף להרים הפקת פיילוט פריים-טיים, שבמסגרתו הטסתן לארץ את אנדרו גינסבורג האוסטרלי שיגיש אותו?

שמיר: "משקיע פרטי. כשיצאנו לדרך והבנו את הפוטנציאל, הבנו שצריך משקיעים מאוד ספציפיים. חיפשנו אנשים שאינם דווקא מעולם הטלוויזיה, שיידעו לזהות את הפוטנציאל גם כן. 'מי רוצה להיות מיליונר' עמד לנגד עינינו, שעשועון שנמכר לאינספור מדינות. עם יכולות ההפקה ויכולות ניתוח והבנת השוק שיש לנו, הבהרנו למשקיע שהפורמט הזה יכול להגיע לשם".

- אבל זה הימור מאוד גדול, האם אפשר באמת להבטיח תשואה למשקיע מהשקעה בתוכן?

"יש בזה סיכון, אבל פחות מללכת לבורסה. משקיע שהולך עם האמת שלנו יכול לעשות בזמן קצר אחוזים יותר גדולים - אנחנו מאמינות שמשקיע יכול לעשות 200% ויותר בשנתיים".

שקד: "דייקנו בהפקת הפורמט הזה, ויצרנו 'בייבל' ("תנ"ך" הוראות הפורמט - ל"א) מפורט, בגלל שאנחנו מזהות את הפוטנציאל הבינלאומי שלו. כשישבנו עם נמרוד, לקח לנו 20 שניות עד שידענו שזה זה. הבנו שזה הדבר שחיכינו לו".

- כדי למכור בהצלחה בחו"ל, לא צריך שהפורמט יעבור מסך?

שמיר: "זה עניין של ביטחון. השקיעו בנו כסף, אנחנו מאוד פרקטיות, ויש הרבה קבלות מאחורי העשייה של טל ושלי. יכול להיות שעוד לא נפגשו עם פורמט שלא ראה מסך במיפ, אבל הרמה שאתה אנחנו מגיעות אליה, היא מדוקדקת מא' ועד ת', ומחר אפשר לשדר את הפורמט".

שקד: "באנו בלי אופרציה מאחורינו, והנועזות הזו עושה משהו לגופי שידור. יש בשנתיים האחרונות משהו יוצא דופן בכל הקשור לישראל, וזה כאן כי להישאר, זה לא הולך להיגמר. זה לא שיתעלמו מאיתנו, אנחנו שם - ישראל שם - בדיוק כמו הבריטים או הסקנדינבים".

התעניינות מראש בפורמט

ברוח הימים האלה, הפורמט "The big picture" נעשה בהשראת המדיה האינטרנטית ומשחק על אלמנט הוויזואליות והמסך השני. שאלות הטריוויה, יתבססו על תמונות בלבד. הצופים בבית יוכלו לענות על התשובות באמצעות הסמארטפון או הטאבלט, ולהפוך להיות מתמודדים נוספים לצד המתמודד באולפן, להשתתף איתו בזכייה ואפילו לקחת בעצמם את סכום הזכייה שיעמוד על מיליון שקל. "אנחנו כבר במגעים לפני מיפ, ויש שתי מדינות שמתעניינות מראש בפורמט", אומרת שמיר.

- העובדה שאתן הולכות ועושות את זה לבד, האם זה חלק מהטרנד ההולך וצובר תאוצה של גופי הפצה והפקה בישראל שמבקשים לדלג על הברודקאסטים, שלוקחים לטעמם חלק גדול מדי מהעוגה?

"הם לא נקודת התייחסות עבורנו", אומרת שמיר, ושקד מוסיפה, "אנחנו לא עושות את זה כאן, אנחנו יוצאות לעולם. אם 'The big picture' יגיע לישראל - זה יקרה באופן הפוך. אנחנו ודאי רוצות שזה יהיה כאן, אנחנו רוצות להביא את הבשורה של ישראל לעולם".

- הכסף הגדול הוא בז'אנר לא מתוסרט, בזה אתן בוחרות להשקיע?

"גם וגם. יש לנו תשוקה למתוסרט. הרף רק הולך ועולה בטלוויזיה ואנחנו מאוד משתדלות ועובדות עכשיו על 4 פרויקטים. במתוסרט, בוודאי בארצות-הברית, זה למצוא נושאים שלא טופלו עדיין, דמויות מרתקות ועמוקות וסיפור טוב".

- מה הטרנד הצפוי במיפ, מה הולך היום?

"בסופו של דבר אם הסיפור הוא טוב", אומרת שמיר, "זה לא משנה מה הטרנד. הטון של היוצרים זה מה שאנחנו מחפשות. פה הקסם".