משפטנים: "שיטת המשפט הישראלית תשוחרר מבידודה"

שבוע לפני ההחלטה הצפויה במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) בדבר מתן אישור לבתי ספר למשפטים לפתוח מסלול לתואר ראשון במשפטים, שיילמד כולו באנגלית - מביעים משפטנים בכירים תמיכה במהלך.

הדיון במל"ג ייערך לבקשת המרכז האקדמי למשפט ועסקים בר"ג, וכן המרכז הבינתחומי בהרצליה, המבקשים לפתוח מסלול לימודים לתואר ראשון באנגלית, כדי לפנות לפלח השוק של סטודנטים המבקשים לצעוד במסלול לקבלת רישיון עריכת דין ישראלי - אך לעבוד בזירה הבינלאומית, וכן לסטודנטים זרים המבקשים להתקבל בעתיד כעורכי דין בישראל. לתוכנית מתנגדות מכללת נתניה, מכללת צפת ומכללת שערי משפט.

המל"ג הסמיכה ועדה בראשות פרופ' אמנון רובינשטיין, כדי לדון בשאלה אם ראוי לפתוח מסלול לתואר ראשון במשפטים שיילמד כולו באנגלית. בתקופה האחרונה קיבלה הוועדה פניות מכמה משפטנים בעלי שם, הקוראים לה לאשר את ההצעות לפתיחת מסלול לימודים שכזה. "אמנון היקר", כתב לרובינשטיין פרופ' אלן דרשוביץ מאוניברסיטת הרווארד, "התרגשתי לשמוע על התוכנית ללמד משפט ישראלי באנגלית בפקולטות למשפטים בישראל. במערכת משפטים ההולכת והופכת גלובלית, הקונספט הזה בוודאי יעודד עלייה, וכן לימודים בישראל. אני מניח שהדבר יצריך גם תרגום של מקורות משפטיים ישראליים לאנגלית, ובכך ישחרר את שיטת המשפט הישראלית מבידודה. מלומדים ועורכי דין יוכלו להפיק תועלת ממערכת משפטית עשירה שלא הייתה זמינה להם עד עתה בשל מחסום השפה".

עוד כתב דרשוביץ, "אני משוכנע שבארה"ב יהיה ביקוש משמעותי למסלול לימודים זה, וכתוצאה מכך תרוויח ישראל הבנה טובה יותר של בעיותיה המשפטיות, בפרט באמצעות ידע ממקור ראשון בדבר פסקי דין של בית המשפט העליון הישראלי. אם תפעלו כך, אשמח לסייע".

נשיא בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' אהרן ברק, תומך גם הוא במהלך. "לפי השקפת עולמי", הוא כתב לרובינשטיין, "הוראה אקדמית לתואר ראשון של מקצוע המשפטים צריכה להיבנות סביב שיטת משפט מסוימת. אך אין להסיק מכך שהיא חייבת להילמד דווקא בשפת המקור. אין מניעה ללמד משפטים בישראל בשפה האנגלית. התוכנית תיבנה באופן טבעי סביב שיטת המשפט הישראלית. אני מאמין שהרחבת מסגרות הוראת המשפט הישראלי לשפה האנגלית תסייע במאבק על המשך קיום מחקר משפטים איכותי העוסק בדין הישראלי. אנו חיים היום בעידן הגלובלי. אין מנוס מלהתאים עצמנו למציאות המשתנה".

דיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, פרופ' יובל שני, כתב כי "פתיחת מסלול לימודים ללימודי משפטים לתואר ראשון בשפה האנגלית תאפשר לקבוצה של סטודטים פוטנציאליים החיים כיום בישראל ושדלתות המקצוע המשפטי חסומות בפניהם בשל מחסום השפה, ללמוד לימודים אקדמיים בתחום. לימודים באנגלית עשויים לסייע לקבוצה קטנה של ישראלים המבקשים לפתח קריירה משפטית בינלאומית להחליט להישאר בארץ, ולא לנסוע ללימודים לתואר ראשון בחו"ל".

ואילו פרופ' איל בנבנישתי, ששימש מנהל תוכנית הלימודים לתואר שני במשפטים באוניברסיטת תל אביב, כתב כי "עולם החינוך המשפטי הופך לגלובלי. גם מוסדות שמרניים בגרמניה ובצרפת פותחים את שעריהם לזרים. בעולם של שיתופי פעולה אקדמיים גם ברמת התלמידים, אנחנו צריכים להבטיח את מקומנו. ככל שנצליח להביא תלמידים זרים אלינו נחזק את מעמדנו הבינלאומי".

בתי ספר גלובליים

מסלול לימודי תואר ראשון במשפטים באנגלית, אמור לפנות בעיקר ליהודים מצפון אמריקה וממדינות נוספות בעולם, שיראו בכך הזדמנות ללמוד בישראל, תוך שמירת האפשרות לחזור למדינה שממנה באו. כך למשל, החלה ללמוד בעת האחרונה במרכז האקדמי למשפט ועסקים בר"ג קבוצה של עולים חדשים, דוברי אנגלית מארה"ב, קנדה, אנגליה, בלגיה, צרפת וצ'כיה.

לדברי פרופ' משה כהן-אליה, דיקאן המרכז האקדמי למשפט ועסקים, "התוכנית ללימודי משפטים באנגלית משתלבת עם ההקמה של בתי ספר גלובליים למשפטים ברחבי העולם. בסין, בהודו, בגרמניה, בספרד, ובמקומות נוספים מתקיימים לימודי משפטים באנגלית. התוכנית מכוונת בעיקר לסטודנטים זרים שאולי ירצו לעסוק בעריכת דין בחו"ל, כמו גם לעולים חדשים שסביר להניח שירצו לעסוק בעריכת דין בישראל, אבל מתקשים בשליטה בעברית. לצורך קיומה של התוכנית, יתורגמו חלקים גדולים של פסקי הדין הישראלים לאנגלית, באופן שמנגיש את המשפט הישראלי לעולם. יש ביקוש לעורכי דין דוברי אנגלית ברמת שפת אם במשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, בשל התעצמות המסחר הבינלאומי, וגם לאור כניסה של משרדי עורכי דין זרים לישראל".