החלום האולטימטיבי של המשקיע, קטן כגדול, הוא לעלות על גל עסקי שישנה את העולם. מי שהאמין במחשוב האישי בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת, יכול להצטרף לחברות כגון אפל או מיקרוסופט ולדהור עם המניות בתחום לעבר תשואות פנטסטיות בתוך זמן קצר יחסית; עם פריצת האינטרנט בשנות ה-90 זה היה עם יאהו (למשך תקופה מסוימת), אמזון ולאחר מכן גוגל; בטלפונים החכמים שוב כיכבה אפל מאמצע העשור הקודם לצד סמסונג.
המוצרים שסיפקו החברות למעלה שינו במובן מסוים את העולם ואת חיי היומיום, כך שברור הוא שהמשמעות שלהם באה לידי ביטוי גם בשורות הרווח וההפסד של החברות ובמחירי מניותיהן. חיפוש אחר מגה-טרנדים, שעשויים לשנות את חיינו בהמשך הדרך, יוביל בימים אלו לתחום ה"אינטרנט של הדברים" (IoT|); ואם רוצים לכוון ליישום המיידי והקרוב שלו, הרי זהו המחשוב הלביש (Wearable Computing), שמספק גם חשיפה להמוני צרכנים.
קנה מידה רציני
מספר בנקי ההשקעות פרסמו בחודשים האחרונים סקירות רוחב לגבי התחום - דעותיהם על הצלחתו האפשרית, וכמובן השחקנים שאמורים להרוויח. את אפל ומיקרוסופט של השנים הבאות ספק אם תמצאו כאן (בייחוד מכיוון שאפל היא אחת מהחברות הבולטות שצפויות לקחת חלק בטרנד); מה שכן נגלה הוא מספר רעיונות לגבי חברות טכנולוגיה שמשתתפות באופן פעיל ומוביל בנישה חדשה שכאמור עשויה להיות בעלת השפעה על החיים של כולנו בשנים הקרובות.
למרות שמבחינה מספרית קשה להיות חד-משמעי, סדרי הגודל מרשימים בכל קנה מידה. בקרדיט סוויס לקחו כנראה את ההערכות האופטימיות לקצה העליון. בבנק ההשקעות מעריכים, כי שוק המחשוב הלביש יסתכם בשנה הבאה (2015) בכ-43 מיליארד דולר - הערכה סולידית יחסית לעומת האופציות האחרות שמפורטות על ידו, מה שמשקף שיעור חדירה של 15% מכלל מינויי הטלפונים החכמים.
המשמעות תבוא לידי ביטוי קודם כל בספקי התשתיות והמוצרים הבסיסיים שאפשר למצוא כבר כיום, בעיקר שעונים חכמים. ברשימת החברות המעורבות בתחום ועשויות ליהנות ממנו ניתן למצוא את גוגל וסוני בצד המוצרים הסופיים, ואת ברודקום ו-TI בתשתיות. בקרדיט סוויס הרחיבו באחרונה את הזווית הסינית של עולם המחשוב הלביש, שעתיד להיות אחד ממנועי הצמיחה בשווקים המתפתחים ובראשם סין.
המנצחת הגדולה במובן זה היא ענקית השבבים הסינית Mediatek, שמחזיקה בכ-50% מהשוק המקומי, ומומלצת על ידי קרדיט סוויס "תשואת יתר" במחיר יעד של 16.3 דולר למניה. מלבדה, מעריכים בקרדיט סוויס, כי המחשוב הלביש יספק ב-2015 תרומה של כ-4% להכנסותיה של יצרנית השבבים הטייוואנית TSMC (כמיליארד דולר), ועליה ממליצים בבנק ההשקעות "תשואת יתר" במחיר יעד של 3.8 דולר למניה.
בבנק ההשקעות אופנהיימר מסתייגים מעט מההתפתחויות בתחום. "אנחנו פחות נלהבים", מציינים האנליסטים בנוגע לתחום כולו, "בטווח הקצר היקף השעונים, הצמידים והמשקפיים החכמים מספקים שימושיות שאינה אטרקטיבית מספיק ומלווה בעייפות הצרכן כתוצאה מהקונספט של להיט לרגע". באופנהיימר מטילים ספק, האם אכן הטרנד של המחשוב הלביש יבוא לידי ביטוי כ"סופר טרנד", ומאמינים שנראה השנה (2014) מכירות בהיקף של כ-6 מיליארד דולר בלבד בתחום.
הדיון העיקרי - שנוגע כמעט ברמה הפילוסופית - הוא מהו בדיוק המחשוב הלביש, ולמה הוא עתיד לשמש? ומכך נגזר היקף השוק והנהנים ממנו. "מאוד לא סביר ששוק המחשוב הלביש יעבור את רמת ה-50 מיליארד דולר מכירות כעבור שלוש שנים בלבד, כפי שהיה בשוק הטאבלטים", סוברים באופנהיימר, שמעריכים ששיעור החדירה של המחשוב הלביש יעמוד על 8% בלבד מהיקף המנויים לטלפונים חכמים ב-2017, מה שמשקף שוק של פחות מ-10 מיליארד דולר.
שתי המנצחות המרכזיות שרואים באופנהיימר, הן החברות InvenSense ו-Himax, שמספקות חיישני תנועה ותצוגה, וטיפסו ב-130% וב-240% במשך השנה האחרונה בהתאמה. כן הם מציינים את חברת Garmin, שמספקת במקרה זה צמיד (Vovofit) ושעון (Forerunner) לאמידת ביצועים בפעילות ספורטיבית. בכל מקרה, השוק להערכת אופנהיימר, יובל - גם במקרה זה - על ידי אפל, באמצעות שעון ה-iWatch (שעדיין נחשב לספקולציה בלבד), ולהערכתם יתפוס 44% משוק המחשוב הלביש ב-2017.
המנצחות של UBS
ב-UBS פרסמו באחרונה סקירה מקיפה על נושא ה-IoT עם התייחסות למקרה הפרטי של המחשוב הלביש. "ללא ספק, אפל עובדת על מחשוב לביש", משוכנעים ב-UBS, שמכריזים כי סביר שאפל וסמסונג הן "מנצחות" בתחום. זאת, נזכיר, עוד לפני שאפל הוציאה דבר רשמי בנושא, ואילו סמסונג הוציאה שעון חכם (Galaxy Gear) שרחוק מלענות על הציפיות.
ב-UBS מציינים את טכנולוגיית ה-iBeacon, שמספקת מעין GPS בתוך מבנים, כטכנולוגיה קריטית בפיתוח מוצרי מחשוב לביש עתידיים.
מלבד זאת, מאמינים ב-UBS בשימוש נרחב בסנסורים שישמשו באספקת פתרונות בתחומים הכימיים, הדמיה, אקוסטיקה ואמידת פרמטרים סביבתיים (כגון טמפרטורה או לחות). מבין החברות שרלוונטיות בתחום השבבים, מציינים ב-UBS שלוש: קוואלקום, בתחום הקישוריות בין התקנים; ASE הטאיוואנית, שמספקת פתרונות אריזה ובדיקות עבור שבבים, בתחום הסנסורים; ו-Teradyne כספקית של טכנולוגיית ייצור למפעלי שבבים (FABs).
