אותה AIM, אותה בועה

מקורב לאחת החברות הישראליות שהונפקו באחרונה בבורסת המשנה הבריטית (AIM) סיפר לנו כי במהלך הרוד שואו שלפני ההנפקה, נאמר לה במפורש - על ידי המשקיעים הבריטים שפתחו בפניה את ארנקם - כי היא תונפק בדיסקאונט מכיוון שהיא... ישראלית.

אותה חברה הוכיחה מעל ומעבר כי אכן הונפקה בדיסקאונט עמוק, אך גילוי זה הזכיר לנו עד כמה נכווה השוק הבריטי מהנפקות ישראליות גרועות שבוצעו בו לאורך העשור האחרון, ומדוע הוא עדיין חשדן כלפי כל חברה ישראלית שמבקשת לעבור בשעריו.

חשדן קמעה או יותר, כשהשוק הראשוני העולמי גואה כאילו אין מחר, כל חברה בכל פלטפורמת מסחר שהיא מתקבלת בזרועות פתוחות - אפילו חברת טקסטיל וותיקה שפוטנציאל הצמיחה שלה מוגבל (עיינו ערך בגיר) - והזיכרון של המשקיע הממוצע מתקצר ואפילו מתנדף.

זה מה שמניע עכשיו את תחייתה של ה-AIM, ובעיקר בגזרה הישראלית. בורסת המשנה הבריטית, שלאחר מבול של הנפקות ישראליות כושלות שחוותה התייחסה לכל תוצרת ישראלית כמוקצה מחמת מיאוס, ובתגובה החברות הישראליות התייחסו אליה כאל מוקצה מחמת מיאוס - הפכה שוב לשוק הון אלטרנטיבי לחברות ישראליות קטנות עד בינוניות שלטענתן לא מתאימות לשוק הישראלי או האמריקאי.

ולא, לא הרבה השתנה בחוקי ה-AIM או בגמישות הרגולטורית שלה. ה-AIM של 2014 היא פחות או יותר אותה AIM של 2005 אז הונפק בה המספר הגדול ביותר של חברות ישראליות - 20 - שחלקן הגדול כבר נמחק מהמסחר או החזיר את נשמתו לבורא.

מה שהשתנה - או למעשה לא השתנה כי מדובר במחזוריות של שוקי ההון - זה הסנטימנט של ה-AIM כלפי חברות זרות, כולל ישראליות, וזאת כאמור - בחסות הטמפרטורות הגבוהות של שוקי ההון. כן, סממני בועה שעשויה בדיעבד לגרום לחברות גרועות לרכוב על גבן של חברות טובות.

בגזרה הישראלית, החברה הטובה היא Plus500 שהנפקתה המוצלחת לאין שיעור סייעה להצית מחדש את הרומן בין ה-AIM לחברות הישראליות ופתחה צוהר להנפקות ישראליות נוספות דוגמת XLMedia.

אך כשזה קורה, ה-AIM הופכת לתחנה בדרך. פלייטק הונפקה בראשונה ב-AIM אך לפני למעלה משנה עברה לבורסה הראשית. Plus500 עוד לא סגרה שנה ב-AIM וכבר הודיעה על כוונתה לעבור לבורסה הראשית. Matomy תונפק בבורסה הראשית, אך כל האחרות כנראה יסתפקו ב-AIM כי הצלחות כמו פלייטק או Plus500 יש אולי אחת לעשור.

 הנסיקה, הנפילה והנסיקה