גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בסוף נכריע גורלות ב-SMS

10 מושגים שמכרסמים בחזקת החפות במציאות חיינו

אין ולא יכול להיות ויכוח שחזקת החפות היא ערך חוקתי עליון וזכות יסוד של כל אדם באשר הוא. לצערי, באחרונה אנו עדים לכרסום מתמיד בערך משפטי וחברתי חשוב זה, עד שהוא הפך להיות בערבון-מוגבל. נסביר זאת תוך התייחסות לעשרה מושגים, אמירות וקביעות שגורות ושגויות:

1. "אוכיח חפותי בביהמ"ש": זו אמירה נפוצה בקרב אנשי ציבור. כאן התהפכו היוצרות: נאשם אינו אמור להוכיח את חפותו, הנטל מוטל על שכם התביעה להוכיח את אשמתו מעבר לכל ספק סביר. זה הדין וזו הפסיקה.

2. "הוא יצא זכאי": אדם לא יצא זכאי, כאילו הוא נכנס לבית-המשפט כאשם. הוא היה זכאי כשנכנס ונשאר זכאי גם כשיצא.

3. "הוא נחקר באזהרה": המשמעות המשפטית היחידה של אזהרה היא, שהחוקר סבור שיש לו ראיות המחשידות את הנחקר במעשה עבירה, ומשכך מחובתו להזהיר את הנחקר, לרבות כי כל מה שיאמר עלול לשמש כראיה נגדו. הציבור מבין ומפרש את המילים "נחקר באזהרה" כאות לכך שהחשוד אכן ביצע את העבירה המיוחסת לו, וזאת עוד בטרם החשוד מסר את גרסתו. כדי לבדל חשודים מעדים סתם, יש להימנע משימוש במילים "נחקר באזהרה" ולנקוט לשון: נחקר (לגבי חשוד) ומסר עדות (לגבי עד).

4. "הוא שמר על זכות השתיקה": החוק והפסיקה מקנים לכל אדם החושש מהפללה עצמית זכות שתיקה בחקירה המשטרתית ובבית-המשפט. זו זכות חוקתית של כל אדם, אף שבנסיבות מסוימות השתיקה עלולה לפעול נגדו. שילוב המילים "הוא שמר על זכות השתיקה" ויותר חמור: "הוא נחקר באזהרה ושמר על זכות השתיקה" הוא שילוב קטלני, במיוחד כאשר מדובר באיש-ציבור.

מאות פעמים שמענו וקראנו: "מה יש לו להסתיר"? או "אם הוא שותק, כנראה שהוא אשם". הדברים הגיעו לכך שחשודים חוששים לממש את הזכויות שהחוק מקנה להם. ושוב נגרמת פגיעה בחזקת החפות.

5. "הוא הובא באזיקים לשופט": ממתי אוזקים אדם הנהנה מחזקת החפות ברגליו ובידיו ומפרסמים את תצלומו ברבים? להיכן נעלם כבוד האדם? הציבור מפרש את התצלום כפשוטו: האיש פשע. אמנם אם אדם מסוכן לציבור או לעצמו, או אם קיים חשש שיברח ממעצר, אזי בנסיבות כאלה יש טעם באזיקה; אך מכאן ועד אזיקה של כולם ללא אבחנה - יש מרחק רב. לעתים דומה שפעולה בוטה זו נועדה לשבור את רוחו של הנחקר, תוך פגיעה בכבודו ובזכויותיו החוקתיות.

6. "הוא לכאורה פושע": משפטנים, קציני משטרה ועיתונאים סבורים, בטעות, כי אם הם מוסיפים את המילה "לכאורה" למילים המתארות מעשה עבירה חמור, כמו למשל "הוא רצח לכאורה" או "הוא אנס לכאורה", הם עושים חסד עם החשוד ומוגנים מתביעת לשון הרע. אך המסר הוא לרוב חד וברור: הוא בעצם רצח או אנס (רק צריך להוכיח זאת), וכך הציבור מבין את הדברים; ושוב נגרמת פגיעה קשה בחזקת החפות.

7. "המשטרה: הרצח פוענח": במסיבות-עיתונאים רבות קציני משטרה מופיעים ומדווחים כי לאחר חקירה ענפה ומאומצת המשטרה הצליחה לפענח את הרצח, תוך הדלפות מפרטי החקירה וחשיפת שחזורים מתועדים. זאת, תוך פגיעה בוטה בכבודו ובזכויותיו החוקתיות של החשוד. מה אמור הציבור להבין מהכרזות כאלה? הרי זו חריצת דין בטרם משפט! תפקיד המשטרה, שלרוב עושה נאמנה את תפקידה הקשה, הוא לחקור ותו לא. תפקיד הפרקליטות הוא להחליט אם יש יסוד להגשת כתב אישום - אם לאו. ורק אחר-כך, בית-המשפט, ורק הוא, יכריע בגורלו של אותו אדם לשבט או לחסד. ועד אז החשוד הוא בחזקת זכאי.

8. "הוא זכאי מספק": זו יצירת "מופת" ישראלית, שאין לה כל יסוד משפטי והיא "רודפת" את האדם בטענה מופרכת, שלפיה הוא בעצם לא זוכה, אלא רק "זוכה מספק", כאילו אותו אדם הוא יצור-כלאיים החי ונושם בין מעמדו כזכאי ובין מעמדו כאשם. אם לבית-המשפט יש ספק באשמתו של אדם, זה אומר שהתביעה לא הניחה בפניו תשתית ראייתית מהימנה להרשעה, ולכן אותו אדם הוא זכאי. אין ולא יכולה להיות קטגוריה של "זכאי מספק". קל וחומר שעה שאדם ש"זוכה מספק" אינו רשאי לערער על קביעה זו, שכן הוא זוכה.

להמחשת האבסורד, אציע כאן ליצור ארבע קטגוריות והן: (א) "זכאי", (ב) "זכאי מספק", (ג) "אשם" ו-(ד) "אשם ללא ספק". על מנת שלא לפגוע בחזקת החפות, יש לחזור למושכלות-יסוד ולשתי קטגוריות ברורות: אדם הוא זכאי או אשם. נקודה.

9. "התיק נסגר בהיעדר ראיות" ולא "בהיעדר אשמה": עם סיום חקירה משטרתית, התיק מועבר לעיון ולהכרעה של הפרקליטות. לפי ההלכה הפסוקה, אם הפרקליטות סבורה שקיימת תשתית ראייתית וסיכוי סביר להשיג הרשעה, היא תגיש כתב אישום; ולהיפך: אם אין תשתית כזו - תיק החקירה ייסגר. והנה, יצירת "מופת" ישראלית נוספת: עילת הסגירה "בהיעדר ראיות" או "בהיעדר אשמה". בעוד שבעילת "בהיעדר אשמה" אין רישום פלילי, הרי שבסגירה "בהיעדר ראיות" - יש רישום כזה. ונשאלת השאלה: לפרקליטות אין מעמד שיפוטי? ולהיכן נעלמה חזקת החפות? הרי אם אין תשתית ראייתית - אין אשם! בתי-המשפט כבר העירו על כך, ונושא זה טרם הוסדר.

10. "זה הרי סוב-יודיצ'ה": סוב-יודיצ'ה הוא עיקרון משפטי חשוב, שנועד למנוע השפעה חיצונית שיש בה כדי לפגוע בהליכים משפטיים. עיקרון זה הפך לאות מתה בספר החוקים. השופטים הם משפטנים מקצועיים שאינם מושפעים מהתקשורת. עם זאת, הם בשר ודם, ולעיתים התכנים חודרים לתת-המודע שלהם, וחבל.

לתקשורת יש תפקיד חשוב בעריכת תחקירים וחשיפת שחיתויות, אולם מאותה עת שהתחקיר פורסם לציבור חלה עליה החובה להניח לרשויות האכיפה לבצע את תפקידן באורח ענייני ללא לחץ תקשורתי. מאותה עת שמוגש כתב אישום יש לתקשורת תפקיד חשוב נוסף: לסקר באורח הוגן ואובייקטיבי את ההליכים המשפטיים האמורים להתנהל בבית-המשפט.

מכאן ועד התופעה של הדלפת ופרסום ברבים של חומר חקירה משטרתי, תוך קיום ראיונות עם שופטים (בדימוס) ומשפטנים - הדרך ארוכה. גם בכך יש פגיעה מהותית ב"חזקת החפות". כולי תקוה שלא נגיע למצב שבו הציבור יכריע באס.אמ.אסים את גורלו של אדם כמו ב"כוכב נולד".

הכותב הוא ראש משרד עוה"ד כספי ושות'

עוד כתבות

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

שריפה כתוצאה ממטח של חיזבאללה בכניסה לקריית שמונה (יולי 2024) / צילום: Reuters, Avi Ohayon

מצפון תיפתח הטובה: לא שוליים שצריך להציל, אלא מרכז שיש לבנות

חיזוק הצפון ושיקומו מנזקי המלחמה אינו משימה משנית אלא אתגר כלכלי־לאומי מהותי ● הצפון דורש מהלך עומק של חיזוק מבני וארוך־טווח, ולא מענה נקודתי ● בהקשר הזה תפקידו של המגזר העסקי הוא קריטי - וכאן יש צורך לא רק בסיוע, אלא בשותפות

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים