המל"ג תכריע: האם ניתן יהיה ללמוד תואר ראשון במשפטים באנגלית?

המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) תכריע היום (ג') האם לאפשר לפקולטות ולמכללות למשפטים בישראל ללמד תואר ראשון במשפטים, שיילמד כולו בשפה האנגלית. על רקע הדיון במל"ג, קוראת האקדמיה ללשון עברית שלא לאפשר לימודים מלאים לתואר ראשון במשפטים באנגלית, ולקריאה זו מצטרפים גורמים נוספים באקדמיה המשפטית.

לפני ימים אחדים פנה פרופ' משה בר-אשר, נשיא האקדמיה ללשון עברית, לשר החינוך שי פירון ולחברי המל"ג, ושלל נחרצות את הרעיון. "קשה לחשוב על מקצוע שבו השפה היא כלי מרכזי יותר מעריכת דין", כתב בר-אשר, "ידיעת העברית והשליטה בה הן מהמפתחות החשובים להצלחה במקצוע זה, והדברים אמורים בכל היבטיה של העברית. לא הרי העברית כהרי האנגלית באוצר המילים, בשדות המשמעות של המילים, במבני הצירופים והמשפטים ואף בכללי הפיסוק. אמת, גם כיום הסטודנטים הישראלים הלומדים עריכת דין חסרים מיומנויות כתיבה, ניסוח והבעה. אך לימודי המשפט הישראלי בשפתו הטבעית עונים על חלק מהצרכים האלה".

עוד הוסיף בר-אשר, "לפי הבנתנו, לא תיתכן רכישת השכלה משפטית גבוהה בישראל, בלי ידיעת השפה העברית, כשם שתלמיד ישראלי לא יצלח ללימודי המשפטים בארה"ב בלי ידיעה מספקת של אנגלית. אחריות אישית כבדה מוטלת על שר החינוך העומד בראש המל"ג, ועל כל אחד מחברי המועצה, למנוע את דחיקת העברית מהמוסדות להשכלה גבוהה. לצערנו התהליך החל, אך עדיין אפשר למנוע את ההידרדרות במדרון החלקלק".

פרופ' רות גביזון מהאוניברסיטה העברית, כתבה לפרופ' אמנון רובינשטיין, יו"ר הוועדה לבחינת לימודי תואר ראשון באנגלית, כי גם היא נוטה שלא לתמוך בלימודי תואר ראשון במשפטים באנגלית. "היכרות טובה, מדויקת, רחבה ואינטימית עם המקורות הראשוניים של שיטת המשפט היא אלף-בית של מומחיות משפטית", כתבה גביזון.

"קשה להעלות על הדעת איך ייראה לימוד של שיטת המשפט הישראלית שכולו נעשה באנגלית. פרשנות משפטית היא עניין של אינטואיציות לשוניות וסוגי עמימות חברתית ותרבותית שקשה מאוד להעביר. לחוקים, בוודאי לפסקי דין, יש גם מוזיקה. אני מטילה ספק אם ניתן יהיה לעמוד אקדמית מאחורי תואר בוגר במשפטים שניתן לאדם שאין לו לפחות יכולת מסוימת לקרוא חומרים כאלה בשפה שבה נוצרו ונהגו ונכתבו".

ד"ר אביעד הכהן, דיקאן מכללת "שערי משפט" בהוד השרון, הביע גם הוא את התנגדותו במכתב למל"ג. "כעמיתיי, דיקאני בתי הספר למשפטים, גם אני אינני חי על האולימפוס. אני מודע היטב לסערת הגלובליזציה שסוחפת את העולם כולו, ובכלל זה את לימודי המשפטים, ולרצון ההשתלבות במרחב העולמי, שאיננו יודע גבולות. אני שותף מלא לצורך בהעלאת הרמה של השליטה בשפות זרות, ולא רק באנגלית, בקרב הסטודנטים. ואולם מימוש רעיון זה עשוי להביא עמו יומרה שאינה במקומה, המתובלת במנה גדושה של קרתנות. גלובליזציה, לטעמי, הרחבת אופקים והקניית ידע, אינם נקנים בלבוש חיצוני ריק מתוכן, שבמקרה שלנו יתבטא בשימוש בשפה האנגלית. משפטן יכול להיות גם צר אופקים, גם בור וגם עם הארץ, גם בעברית, אך גם באנגלית ובעשר שפות אחרות".

פרופ' סיני דויטש, דיקאן ביה"ס למשפטים במכללה האקדמית נתניה, כתב גם הוא לחברי המל"ג, וטען כי "מתן רשות כללית ללימודי משפטים לתואר ראשון בשפה האנגלית אינה ראויה". לדבריו, "משפטים, להבדיל מתחומי לימוד אחרים, הוא תחום שבו יש חשיבות מכרעת לשפה ולתרבות הישראלית כפי שמשתקפת דרך השפה. בכל העולם לימודי משפטים מתקיימים בשפת המקום ולא בשפה זרה, ודאי לא בשפה זרה שאיננה השפה הרשמית של המדינה. ברור שלא ניתן לתרגם את כל חומרי המשפט הישראלי לשפה האנגלית. תרגום של קטעים נבחרים מתוך פסקי דין או סעיפים בודדים בחקיקה הרלוונטית יביאו לפגיעה קשה באיכות הלימודים".

דויטש ציין כי "המאבק שמתנהל בעד פתיחת מסלולי לימוד למשפטים באנגלית מתנהל על ידי גורמים אינטרסנטיים משיקולים כלכליים בלבד. למרות העובדה שמדובר במשפטנים בכירים ומוערכים, ברור שמאחורי הלחץ המופעל עומדים שיקולים כלכליים לצינורי הכנסה נוספים, והטיעונים שהם מעלים חסרי כל בסיס". הוא הציע למל"ג לאמץ פשרה, ולפיה תאושר פתיחת תואר ראשון במשפטים באנגלית אך ורק לסטודנטים זרים, דהיינו תושבי חוץ שאין להם אזרחות או תושבות ישראלית. במקביל, לדבריו, "יש למנוע מסטודנטים ישראלים בעלי אזרחות או תושבות ישראלית ללמוד במסגרת כזאת".