"עד סוף העולם", יום ג' 21:00, ערוץ 10
למרות ההצלחה המוגבלת, אם להיות עדין, הרי שהעונה הזאת של "עד סוף העולם" מאפשרת למתבונן מהצד להגיע לכמה מסקנות מעניינות:
ראשית, שלערוץ 10, למרות שנים ארוכות של פיגור אחרי האח הגדול מערוץ 2, תרתי-משמע, ניתנת תמיד הזדמנות שנייה לעשות רושם ראשוני. עובדה - פרק הפתיחה של "עד סוף העולם" הביא אותו לרייטינג של כמעט 27%, נתון נדיר בתיק העבודות שלו מהשנים האחרונות.
המסקנה השנייה היא ששוב, ממש כמו ב"24/7" (מישהו בכלל זוכר?), הניסיון להעתיק פורמט מוכר עם טוויסט מקורי, נידון לכישלון. אמנם הפעם אין מדובר בכישלון צורב כמו בריאליטי ההוא, אבל לנוכח האמון שנתן הציבור במשדר הפתיחה, ניתן היה לקוות להמשך מעניין יותר.
שני הלקחים הללו חשובים למתעניינים בהשקעה בערוץ 10 שמשווע לבעלים חדשים: מצד אחד הפוטנציאל, מצד שני העובדה שאינו מופקד בידיים הנכונות.
למרות זאת, הרייטינג הדועך אך ה"עדיין סביר", יחד עם פתיחת עונה קרבה של "כלבוטק" הפופולרית ויחד עם התחזקות מחלקת האקטואליה שתמיד הייתה מפוארת בעיניי (שימו לב לרייטינג של החדשות בערוץ 10 שנמצא בעלייה מתמדת, רחוק עדיין מזה של חדשות 2 שהופכות לממלכתיות ככל שמתקרבת ההחלטה הרגולטורית על הרישיונות, אבל מכרסם בו בהדרגה) - מצביעים על כך שכל מי שחשש מהתמוטטות כללית של הערוץ החשוב הזה - התבדה.
אחרון חביב: אביב אלוש. גם מי שנע בין בחירת הקהל כגבר הכי סקסי בטלוויזיה למאמי הלאומי, לא יכול לשאת על כתפיו הצנומות פורמט שאינו מספיק טוב. אולי הגיע הזמן גם עבורו וגם עבור ערוץ 10 להפסיק לחפש את הרייטינג בסוף העולם, כשאלוש עצמו הוכיח ב"אלנבי" וב"להיות איתה" שלפעמים המטבע נמצא בדיוק מתחת לפנס.