גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בסופו של יום, לא יצא מהמוזיקה שלנו לוחם חירות ישראלי"

הפער בין כותרות העיתונים בארץ לבין השירים ששומעים ברדיו מעולם לא היה גדול יותר ■ אז מה קרה לכותבי השירים בארץ? ■ יעקב רוטבליט, מהפזמונאים הנוקבים בישראל: "הקהל רוצה שיגידו לו משהו לחשוב עליו, פחות להתנועע"

"את יפה אך מושחתת

זה לא ישתנה לעולם

כי עכשיו כבר מאוחר"

("יפה אך מושחתת", פורטיס-ברכה)

ישראל, 2014: המצב הביטחוני לא יציב. מעמד הביניים נשחק ויורד מעמד, אחוז גבוה בציבור סובל מאבטלה ומעוני. יש שחיתות שלטונית - השבוע ראש ממשלה לשעבר נשלח לכלא, שנאת אחים רוחשת בכל מקום. אבל אם ללמוד על המצב הנוכחי לפי מילות השירים של מרבית זמרי ארצנו - אנחנו חיים בשווייץ. דומה כי הפער בין כותרות העיתונים לבין השירים מעולם לא היה גדול יותר.

לא ניתן לומר על מוזיקאים כי הם מנותקים. ההיפך הוא הנכון: הם נפגעים מהמצב הכלכלי באופן ישיר. דיסקים בקושי נרכשים כיום, הרדיו כמעט ולא משמיע שירים שאינם פונים למכנה המשותף הרחב ביותר, ולטפח קהל, שלא לומר - לגרום לו למלא אולם, זו משימה קשה, לעתים על גבול הבלתי אפשרית. אם כך הוא המצב, כיצד לא נשמעת זעקה, ולו הקטנה ביותר?

אם צריך ללכת אחורה בזמן על מנת לחפש כזו מן זעקה אישית, צריך ללכת ממש אחורה - אל שנת 1990, אז כתב ושר מאיר אריאל על מצבו הכלכלי הרעוע, כהרגלו עם קריצה, בהומור ותוך הקצנה: "מס הכנסה, הם עיקלו לי מגבר. מס ערך מוסף, הם עיקלו לי משדר. חברת החשמל עיקלו לי מצבר,

מנהל המים סתמו לי באר - ראיתי שאני מידרדר למשבר, התחלתי הוזה" ("עברנו את פרעה, נעבור גם את זה"). האם הגאווה היא זו שמונעת מזמרים לשיר על קשיי הקיום? ומה לגבי אלו שכן מצליחים מסחרית - האם מעסיקים אותם דברים אחרים - אהבה, אהבה נכזבת, או שמא שירה על קושי המצב, או על הסיטואציה החברתית והפוליטית, מהווה עבורם חשש מפני אובדן קהל?

"מה שאתה קורא לו 'שירי מחאה', זה חומרים שבגדול הם לא טובים לקריירה", חורץ הזמר והמשורר יענקל'ה רוטבליט, אולי הכותב הפוליטי החריף מבין המוזיקאים שיצרו ויוצרים כאן. די בלקרוא את הטקסט של השיר "שיר ארצישראלי" - אחד השירים הנוקבים ביותר שנכתבו, הכולל, בין היתר, את השורה הבאה: "כל חבר קיבוץ פושט רגל על חורבות כפר ערבי נטוש, נהיה לי יפה נפש ליבראלי. ואני אויב העם בונה על אדמה כבושה אימפריה קולוניאלית". לאחרונה רוטבליט משתף פעולה עם הרכב "החצר האחורית", שעם חבריה נמנה המוזיקאי תומר יוסף. את שירי האלבום, הנושא את שם הלהקה, כתב רוטבליט בלהט מחאתי אקטואלי. בין השירים: "קורח הטייקון", "שיר האביונים", ו"הסיפור הגדול", הנפתח כך: "בין הים לנהר, יד החוק כבר תקצר/ ההמון שזרע וההון שקצר/ אלימות ושחיתות וכפל מוסר/ שררה וכבוד במיקח וממכר".

רוטבליט: "אני לא מכיר בקטגוריות האלה - מחאה, לא מחאה. אלה הגדרות עיתונאיות. בעיניי השירים הללו הם אמירה אקטואלית".

- הקהל מחפש שירים עם אמירה? אנשים מקשיבים לזה בכלל?

"בוודאי שכן. למילה יש כוח. אנשים צמאים לאמירה. יש צמא למילה, הקהל רוצה שיגידו לו משהו, משהו לחשוב עליו, פחות להתנועע".

- איך הקהל מגיב לזה בהופעות? כמה קהל מגיע?

"אני מקווה שהמעגל בהופעות של 'החצר האחורית' יתרחב ונגיע לקהלים יותר גדולים. באים בסביבות 200 ומשהו אנשים. האולמות מלאים וההיענות יפה. גם ההאזנה יותר דרוכה. מפתיע אותי שצעירים אוהבים את זה".

- איך אתה מסביר את זה שמרבית הזמרים נמנעים מאמירה פוליטית, חברתית?

רוטבליט: "המיינסטרים זה הפרנסה. לכן אין יותר מדי בארץ שירים כאלה. אני יכול לייבב שפעם היה יותר עמוק, ומשמעותי. אני לא יודע אם זה מוצדק ואמיתי. בדרך הטבע, טעמים משתנים וגם סגנונות. העניין הוא שהיום כולם עושים אותו דבר. הבינוניות פורחת, ואתה שומע פחות ופחות מקוריות. זה מצד אחד יפה ודמוקרטי, זו חוכמת ההמון. מצד שני, בהכרח - זה מרדד. עד שיש משהו מקורי ומטלטל את המעיים, זה קורה פעם בהרבה זמן".

אז תתחילו ל-זוז

"זה הזמן להתעורר, הבית מתפורר/ נצא מהחורים ביחד, די להסתתר/ תרימו את היד, תפתחו את הפה/ מול כולנו אין סיכוי שהם יחזיקו עוד הרבה"

("זמן להתעורר", הדג נחש, 2011).

בקיץ 2011, פורצת המחאה החברתית הגדולה בתולדות מדינת ישראל. מחאת האוהלים שהחלה ברוטשילד ופשטה בכל רחבי הארץ, כשההמון הרחב נסחף אל מה שנראה בעיני רבים כמסיבה הטובה ביותר של הקיץ, ובה בעת - הפיח תחושה של שינוי. להקת "הדג נחש", ששיריה לאורך השנים ביטאו רבים מהמסרים שהובילה המחאה - משוויון בנטל ועד הורדת מחירי שכירות, תחת הסיסמה "צדק חברתי", נרתמו באופן טבעי למאמץ, והוציאו אלבום מלא השראה, שממנו לקוח הבית הנ"ל. שלוש שנים עברו מאז, והמחאה עוד מהבהבת באורות חלושים. שאנן סטריט, סולנה של "הדג נחש": "יש פה הרבה חומר לכתיבה, ויש בארץ אחלה מוזיקה, אז אני כן רואה סתירה פה, בין היצירתיות המדהימה של הרחוב האמנותי הישראלי, בלי ציניות, בכנות מלאה, לבין הבנק האדיר של החומר. אין מספיק שירי מחאה. אין".

- עושה רושם שפעם היו הרבה יותר. עכשיו נשארתם כמעט לבד במערכה.

"אני לא יודע אם פעם היו יותר. אני לא חושב שאפשר לעשות השוואה כמותית או ליצור גרף שירי מחאה. אבל אני בהחלט מצטער שאין יותר שירים כאלה".

- למה אין, בעצם? אולי יש פחד לאבד קהל, או לא לזכות בפרסים מטעם מוסדות ציבוריים, כמו כל מיני פרסי ציונות שמחלקת שרת התרבות?

"יצירתיות זה חלק מהחיים שלנו, כמו גם צרות. כשיצירתיות וצרות נפגשות, זה יכול לצאת מעניין. מהניסיון של הדג נחש, אני יכול להגיד שיכול להיות שאיבדנו קהל בגלל מי שאנחנו, אבל עדיין יש לנו קהל. מבחינתנו, מה שנכון לעשות זה מה שאנחנו מאמינים בו, ולא לברוח מהאמיתות שלנו. זה גם עוזר לנו להישאר בעניינים".

יהודה עדר, מוזיקאי ומפיק מוזיקלי, ומי שמשמש כמנהל בית הספר למוזיקה "רימון", רואה את הדברים מעט אחרת. עדר: "אמנים צעירים כיום הרבה פחות מצליחים. ברדיו לא משמיעים אותם. הבן שלי, אלון עדר, הוציא תקליט, ולא השמיעו אותו אפילו בצחוק. קשה להם באופן כללי יותר מאשר דור הביניים ודור המייסדים שלנו. אנחנו דור שהצליח, השאיר חותם. גם הדג נחש, החברים של נטאשה, אביב גפן - שהחלו לפעול בשנות ה-90, הצליחו. הדור של היום מתקשה לצאת החוצה לקהל הרחב. חלק מזה, זה כי תעשיית המוזיקה מתקשה להתקיים.

"בכלל, קרה פה משהו - אין ליוצר היום את המועקה הזאת שנקראת חברת תקליטים, אבל מצד שני - כל אחד מוציא מה שבא לו, השוק מוצף בהמון סינגלים ודיסקים. ואחד התוצרים של זה הוא שיש הרבה להקות, אבל אין חיבור אמיתי למה שקורה כאן".

- זה עדיין לא מסביר מדוע אין שירים כמו "פרצופה של המדינה" של תיסלם.

"כשהייתי חבר בלהקת 'דודה', להקת 'תיסלם' אז מחצה לנו את הצורה. הם היו הכי מסחריים. גם 'פרצופה של המדינה' הוא כזה. זה שיר פופ, הוא עטוף כשיר פופ, אני לא חושב שאפשר לקרוא לו שיר מחאה".

גם לא מטלפן

"אני לא מביט לאחור, אז קדימה

מילים של דם עטופות אמונה

הצלקות שלי, הן ילדו אדמה"

("זמנים משתנים", מופע הארנבות של ד"ר קספר, 2009)

יוצא דופן ברשימת שירי המחאה הבולטים הוא השיר "השדות האדומים", שכן השיר נלקח מתוך אופרת הרוק "מאמי", שעלתה על במת צוותא בשנת 1986 וזכתה להצלחה אדירה. שירי ה"אופרה" זכו עם השנים לעיבודים רבים, ויש לציין כי למרבה הצער, שיר האונס מתוכה, "מאמי", זכה לעיבוד פופ אשר לצליליו ולמילותיו רוקדים המונים במועדונים ובחתונות, בלי לתת את הדעת על מילותיו. "מאמי", חרף היותה אקטואלית לזמננו - עסקה בקונפליקט הישראלי-פלסטיני ובקונפליקטים הפנימיים של אזרחים שנכפתה עליהם הרוח המיליטריסטית. זו הייתה הסנונית הראשונה וגם האחרונה, נכון לעכשיו. כמעט 20 שנה עברו מאז עלייתה על הבמות, ואין באופק לא נוצה של סנונית ולא נוצה של יונת שלום. דומה כי כיום איש לא יעז לכתוב שורות כמו "למלחמה יש רחם, אנחנו נולדים/ לפחד יש חיים, שלא ידענו לפנים/ גברים שוטים היינו, אבות ובעלים/ הפכנו ציידים בשדות האדומים" ("השדות האדומים", מתוך האופרה).

- יהודה עדר, ברימון - בית הספר שאתה מנהל, מחנכים למעורבות פוליטית וחברתית? הדברים האלה עולים? יש איזה צורך כזה שמבעבע בקרב התלמידים שאתה מרגיש אותו?

עדר: "כמי שפוגש את כל הכותבים ברימון, אני יכול להגיד שרוב השירים שלהם הם אישיים. אני לא מציע להם את הנושאים. אני חושב שיש מודעות למאבק האישי, האנושי, אבל אני לא זוכר שיר שיש בו מחאה פוליטית. אני גם לא חושב שאי פעם היה תקליט או אלבום שלם כזה. גם בדור שלי, אני לא חושב שמישהו כתב שירי מחאה. ייתכן שמאיר אריאל, כי היה בו את הממד הזה של ההתרסה. אבל תקליט שלם של מחאה? זה אין. בתיאטרון דווקא היה. 'מלכת האמבטיה' של חנוך לוין, זה הדבר היחיד שקופץ לי כמחאה פוליטית ואנושית. אני לא מכיר מקבילה דומה".

- יש את "משיח" של שלום חנוך, עם השורה האלמותית: "הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם".

"אתה יודע על מה השיר נכתב? על מישהו שקוראים לו משיח, שהיה אמור להשכיר לשלום חנוך דירה. ושלום התקשר אליו והוא לא חזר אליו, ושלום התעצבן, חטף קריזה. מהעצבים שלו הוא כתב שיר. אתה מבין מה שאני אומר? אין במוזיקה הישראלית שיר כמו של בוב דילן - 'בלוו אין דה ווינד', ששיקף משמעות חברתית ופוליטית.

"גם כשאביב גפן שר 'אנחנו דור מזוין', הוא כתב את זה יותר מתוך מצב אישי. בסופו של יום, עוד לא יצא מהמוזיקה שלנו לוחם חירות ישראלי".

עוד כתבות

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; הביטקוין מטפס ב-7% והישראליות שצונחות

עליות באירופה ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צונחת בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● הביטקוין עולה ל-67 אלף דולר למטבע

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל משבוע הבא

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"