מדוע אישר רוזן את הסדר זקן למרות סלידתו מהעונש הקל?

"אני מרכין את ראשי בפני הלכת בית המשפט העליון בנוגע להסדרי טיעון" - זהו משפט המפתח של שופט המחוזי דוד רוזן, אשר מסביר מדוע, למרות סלידתו הרבה מהעונש הקל שמקבלת שולה זקן במסגרת ההסדר שערכה המדינה עמה בתיק הולילנד, הוא החליט לאשר את ההסדר.

קודם להחלטה, במהלך הדיון היום (ה') שפך רוזן מים צוננים על ההסברים של הפרקליטות כי הראיות החדשות שמספקת זקן למדינה לגבי התנהגותו של פטרונה לשעבר, אהוד אולמרט, הן דרמטיות וחשובות מאין כמותן.

כך למשל, רוזן הביע את דעתו כי חקירתו החדשה של אולמרט בדבר הדחתה של זקן מלהעיד נגדו היא כמעט מיותרת, הואיל ואולמרט עצמו הודה במהלך משפט הולילנד כי במשפט קודם שבו עמדה זקן לדין, הוא סייע במימון הגנתה.

אנשים לא מעטים ייחלו לנפילתה של זקן, אבל להחלטה של רוזן לאשר את הסדר הטיעון עמה יש חשיבות רבה שחורגת מתחומי המקרה הספציפי.

ההלכה הקובעת כי שופטים צריכים לאשר על-פי רוב הסדרי טיעון שכורתת המדינה עם עבריינים, נועדה לתכלית ראויה ולמטרות חשובות. בין היתר, היא מאפשרת לנאשמים בפלילים להודות במעשיהם, מסייעת בהוכחת האשמה של עבריינים אחרים ומסייעת בקיצור ההליכים המשפטיים ובמניעת עינוי דין.

אם רוזן היה סוטה מההלכה הזו במקרה של שולה זקן שנמצא במוקד תשומת-הלב התקשורתית, עלולה הייתה ההחלטה להרתיע בעתיד עבריינים מלהגיע להסדרי טיעון, ובכך לפגוע בערכים החשובים הללו ובנוספים.

באי אולמו של רוזן התכנסו היום כדי לדון בעסקת הטיעון עם זקן, אבל עם כל הכבוד לעסקה, את מרב תשומת-הלב משכה העדות החדשה של זקן בנוגע לאולמרט, שכלל לא הייתה צפויה להישמע.

הפרקליטות וכן זקן וסנגוריה, עורכי הדין עופר ברטל ודב גלעד-כהן, התייצבו בבית המשפט כדי להגן על הסדר הטיעון, אבל השופט רוזן רצה יותר. הוא רצה בהודאה פומבית של זקן באשמה - ויותר מכך ביקש לקבל חיזוק פומבי להכרעת הדין המרשיעה והחד-משמעית שלו את אולמרט בשוחד.

לכן סירב רוזן לסגור את הדיון בפני התקשורת ואיפשר לזקן לדבר ולספר באריכות על מסכת השחיתות שהתרחשה לטענתה לאורך השנים בלשכתו של אולמרט. זקן סיפקה את הסחורה במלואה ודבריה, היום - אשר יובאו בצירוף קלטות וראיות נוספות גם בפני בית המשפט העליון ובית המשפט המחוזי בירושלים - צמצמו עד מאוד את הסיכוי של אולמרט לזכות בערעור על הכרעת הדין של רוזן.

בכך, השופט רוזן לא רק צידד בהלכת העליון בנוגע להסדרי טיעון - אלא גם סגר בחוכמה את הפרצות (אם היו כאלה) בהכרעת הדין שלו בעניין אולמרט, וחיסן את עצמו הן מפני ביקורת ציבורית על הכרעת הדין והן מפני ביקורת של הערכאה שמעליו.