הודעת הממשלה על "רפורמת הקורנפלקס" שתוביל להורדת מחירים לצרכן היא לא יותר מאחיזת-עיניים. בסך-הכול מדובר בהקלת הליך הרישוי ליבוא מוצרי מזון יבש העומדים בסטנדרטים אירופיים. הצעד חיוני ומתבקש, אבל מכאן ועד להגברת התחרותיות והורדת מחירים - הדרך ארוכה וסופה אינו ידוע.
בחודשים האחרונים הפכו הודעות הממשלה על צעדיה להוזלת מחירי המזון לדבר שבשגרה. אותה ממשלה שעושה לעצמה הנחות בהתמודדות עם הבעיות האמיתיות בשוק המזון, טורחת להפריח סיסמאות לצרכנים השכם והערב. לפעמים נדמה כי השרים ממש מתחרים על כותרת בתקשורת. מה חבל שהם לא דואגים לגבות את אותן כותרות בתוכן ממשי.
היום מדובר בדוגמה נוספת, אך גם מקוממת במובן שהיא מזלזלת באינטליגנציה של הצרכן. בפועל, מוצרי המזון היבשים מיובאים כיום ללא הגבלה. הדוגמה המובהקת היא הפסטה. המהפכה בתחום הזה אירעה לפני שנים והיא נוגעת דווקא להקלה במכס. מאז אותה רפורמה, קטגוריית הפסטה השתנתה ללא הכר. ברשתות השיווק ניתן לרכוש 3-4 חבילות פסטה ב-10 שקל.
משאלתו של הצרכן הישראלי היא שמה שקרה בפסטה, יקרה גם בתחומים אחרים. גם מוצרי המזון היבשים האחרים מיובאים לכאן בקלות, וזה כולל את דגני הבוקר, עוגיות, אורז ועוד.
תסתכלו על שוק דגני הבוקר. הוא נשלט (60%) על ידי שחקן אחד - חברת יוניליוור, כשהשחקנית השנייה היא חברת אוסם-נסטלה (24%). הבעיה היא לא קושי ביבוא. הבעיה היא היעדר ריסון כוחם של השחקנים הגדולים בשוק ואי-פעילות למען הבטחת מקומם של שחקנים קטנים במדפי המכירה. בעיה חמורה היא גם המיסוי הישיר והעקיף הגבוה על המוצרים. האם הממשלה יכולה להשפיע על כך? בוודאי. האם היא עושה זאת? ממש לא.
ההקלה בהליך הרישוי תסייע ליבואנים, אבל היא לא צפויה לחולל כאן שום שינוי במחירים לצרכן. ממשלת ישראל יכולה לנקוט בצעדים רבים כדי להגביר את התחרותיות בשוק המזון ולהוזיל את המחירים לצרכן, אבל באופן עקבי היא מתחמקת מקבלת החלטות שיחוללו כאן שינוי משמעותי.
אז איך הם קוראים למהפכה החדשה? מהפכת הקורנפלקס? הצחקתם אותי.