סוף עידן הסודיות הבנקאית

מחזיקים חשבונות בנק ונכסים לא מדווחים מחוץ לישראל? שימו לב

תושבי ישראל רבים מחזיקים בשווייץ חשבונות בנק ובהם נכסים רבים, שאינם מדווחים לרשויות המס בארץ. ישראלים המחזיקים בחשבונות בשווייץ מוצאים נחמה לכאורה בהוראות האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לשווייץ משנת 2002, המגבילה החלפת מידע בין ישראל לשווייץ רק בנסיבות שבהן המידע מצוי כבר בידי רשות המס, והוא מתבקש לשם מניעת תשלום מסי כפל ו/או ליישום דיני המס בישראל ובשווייץ.

לאחרונה הודיעו הרשויות בשווייץ כי הציבו לעצמן למטרה למנוע מתושבים זרים להעלים מס באמצעות שימוש במערכת הבנקים שלה, תוך ניצול לרעה של מנגנון הסודיות הבנקאית הקיימת בשווייץ. רשויות שווייץ הודיעו כי בכוונתן להחיל באופן חד-צדדי באמנות המס שלהן ממשלת שווייץ היא צד, לרבות באמנה עם ישראל, את עקרונות ארגון ה-OECD להחלפת מידע בין מדינות שלהם התחייבה בכנס הארגון האחרון.

קרי, שווייץ תעביר, אם תתבקש, מידע בעל צפי רלבנטי למניעת כפל מס ו/או ליישום דיני המס של המדינה המבקשת, ובלבד שהמידע לא נדרש כחלק ממסע דיג בלתי סביר ומבוסס.

יתר על כן, אם תתבקש, שווייץ תחל בקרוב, בנוסף למתן מידע המצוי זה מכבר ברשותה, גם לאסוף מידע מבנקים הפועלים בשטחה על נכסים של תושבים זרים. זאת, ללא תלות אם המידע המתבקש נחוץ לשם גביית מס אמת או לאו.

השינוי בעמדת שווייץ נובע מהחלטת ה-OECD לקרוא לכל המדינות החברות בארגון, להחליף ביניהן מידע באופן אוטומטי ולא כפועל יוצא של בקשה ספציפית כזו או אחרת.

משמעות יישום ההחלטה היא כי חברות הארגון יחלו במהלך נרחב של ריכוז מידע, שבמסגרתו יאספו באופן יזום וקבוע מבנקים, ברוקרים, חברות ביטוח ומקרנות השקעה מסוימות, מידע ונתונים על הכנסות של תושבים זרים מהשקעות, חשבונות בנק ונכסים פיננסיים. המידע הזה יועבר באופן אוטומטי אחת לשנה לחברות האחרות בארגון.

יתר על כן, כדי להבטיח את איסוף המידע, ארגון ה-OECD ממליץ להטיל על המוסדות הפיננסיים חובת דיווח על זהות התושבים הזרים והנכסים שהם מחזיקים. יודגש כי גם אם המלצת ה-OECD להחלפת מידע אוטומטי נשמעת כלא סבירה או כדיבורים באוויר, אין להתעלם ממנה, שכן מדינות ה-G20 הסכמו ליישם את המלצת ה-OECD להחלת החלפת מידע אוטומטי כזה עד סוף שנת 2015!

בישראל טרם נתקבלה אמנם החלטה בדבר אימוץ קריאת ה-OECD, אך בעקבות החלטות ה-OECD וה-G20, אשר נועדו להילחם בהעלמות מס, נערכים הבנקים הגדולים בישראל כבר כעת, והם דורשים מלקוחותיהם הזרים להציג אישור שהכספים בחשבונותיהם דווחו לרשויות המס בארצם. מהלך דומה מתרחש גם בשווייץ, ולאחרונה קיבלו בעלי חשבונות בנקים בשווייץ דרישה להצהיר כי הכספים שברשותם דווחו כחוק לרשויות המס במדינות מושבם.

נוסף על כך, לאחרונה הונחה בישראל על שולחן הכנסת הצעת חוק המסמיכה את שר האוצר להתקשר בהסכמים לחילופי מידע לשם אכיפת חוקי המס של ישראל ודיני המס של המדינה האחרת. כתוצאה מכך, יתאפשר לרשות המסים בישראל להעביר מידע לרשויות מס זרות, בין אם על-פי בקשתן ובין אם באופן אוטומטי.

בהתאם ללשון הצעת החוק, העברת המידע מסויגת רק למקרים שבהם המדינה המבקשת מחויבת לשמירת סודיותו של המידע, ומותנית בכך שהמדינה מקבלת המידע תעשה שימוש במידע שיתקבל אך ורק לצורכי אכיפת דיני המס שלה, והיא לא תעביר את המידע לגוף אחר באותה מדינה או למדינה שלישית.

ההתפתחויות הללו צריכות להדליק נורה אדומה אצל כל אדם המחזיק חשבונות בנק ונכסים בלתי מדווחים, מחוץ לישראל, שכן במסגרת השינויים המתרחשים בעולם מצטמצמת מחד הסודיות הבנקאית המוכרת לנו כיום, ומאידך גדל בעשרות מונים הסיכון כי נכסיו המוסתרים והבלתי מדווחים יתגלו לרשויות המס השונות. כאשר יתגלו הנכסים וחשבונות הבנק, והם יתגלו, יהיה אותו אדם חשוף לתביעות פליליות, לקנסות ולחילוט הנכסים הבלתי מדווחים.

כדי להימנע מתרחיש כזה, מומלץ לפנות בהקדם לרשויות המס בבקשה להליך של "גילוי מרצון", שבמסגרתו ניתן ליהנות מחסינות פלילית, ולהסדיר עוד היום את חבות המס בגינם, לרוב בתנאים מועדפים, ויפה שעה אחת קודם.

■ הכותבים הם ממשרד עורכי הדין איתן מהולל & שדות.