94% מהרשויות המקומיות אינן מפרסמות פרוטוקולים של דיוני מכרזים - כך עולה מסקר שערכה עמותת "שקיפות בינלאומית ישראל", המפרסמת היום (ב') את מדד שקיפות הרשויות המקומיות לשנת 2013.
עוד מתברר מהדוח כי 84% מהרשויות נמנעות מלפרסם את תקציב העירייה בפורמט נגיש לציבור. העירייה השקופה ביותר, כפי שעולה מהמדד, היא של ראשון-לציון (79.5 נקודות במדד השקיפות), ואחריה תל-אביב (78), ירושלים (75) חיפה וחולון (72.5). העיריות הסוגרות את הרשימה הן של בית"ר עילית (20.5) וצפת (17.5).
גם השקיפות הנוגעת למידע הסביבתי מצטיירת כבעייתית, כאשר 96% מהרשויות אינן מפרסמות מידע בנוגע לזיהום קרקע, ו-29% מהן בלבד מספקות מידע על תוצאות מדידת איכות האוויר.
הדוח, המתפרסם זו השנה החמישית, בודק את מידת השקיפות בקרב 48 רשויות מקומיות על-פי נגישות וזמינות המידע באתרי האינטרנט שלהן בנושאים שונים. הדירוג נקבע על-פי 12 נושאים עיקריים, ובהם מידע סביבתי, מענקים ותמיכות, ישיבות מועצה, תכנון ובנייה וכספים.
הנושאים הבעייתיים ביותר מבחינת היבטי השקיפות הם פרסום מידע סביבתי, מכרזי תשתית וכספים, שבהם זכו הרשויות המקומיות לציונים הנמוכים ביותר. לעומת זאת, הנושאים לגביהם הרשויות מתנהלות באופן השקוף ביותר הם פרטי התקשרות עם הרשות וארנונה.
בנושאי תקציב וכספים, רק 16% מהרשויות פרסמו את התקציב לשנת 2012 בפורמט אקסל נגיש, ובהן ראשון-לציון, רחובות ורעננה. רק 10% מהרשויות פרסמו את נתוני חמשת מקבלי השכר הגבוהים ביותר בעירייה לשנת 2011, ביניהן אילת, בת-ים וראשון-לציון.
בנוסף, במרבית העיריות, הפרוטוקולים של דיוני ועדת התקציב בוועדת הכספים אינם שקופים לציבור, כאשר ב-7 רשויות בלבד נמצאה עדות לפרסום פרוטוקולים כאלה באתר האינטרנט שלהן, כגון גבעת-שמואל, חדרה וירושלים.
בנושא מכרזי תשתיות, 3 רשויות בסך-הכול פרסמו את הפרוטוקולים של ועדת המכרזים, בכלל זה ברשויות בני-ברק, ירושלים ותל-אביב. 94% מהרשויות, לעומת זאת, אינן מפרסמות את הפרוטוקולים כלל.
בנוגע לפרסום תוצאות המכרזים, להבדיל מפרוטוקול הוועדה, נמצאה עדות למידע זה ב-9 רשויות בלבד, ובהן אופקים, באר-שבע, בת-ים, חולון, ירושלים וקריית מלאכי. רק 18 עיריות (37%) מתוך 48 עיריות פרסמו את הקריטריונים הנדרשים לעמידה בתנאי המכרז.
לדברי מנכ"לית עמותת שקיפות בינלאומית ישראל, עו"ד גליה שגיא, "נושא המכרזים מהווה מקור סכנה למקרי שחיתות ברשויות המקומיות, בשל פוטנציאל הרווח הקיים בו לבעלי אינטרסים. שקיפות במכרזים ובתוצאותיהם הינה אחד הכלים העיקריים לצמצום סיכוני השחיתות.
"ממצאי המדד מצביעים על עומק הבעיה: רק רשות אחת קיבלה ציון של 80% בפרק זה, וכל שאר הרשויות קיבלו ציון של 60% ומטה. אנו מצפים, בנוסף, כי הרשות מקומית תפרסם גם את החוזה שנחתם ולא רק את תוצאות המכרז".
כותרת ביניים
כאמור, מהדוח עולה כי מידע סביבתי מצטייר כנושא הבעייתי ביותר. הדוח מלמד כי רוב הרשויות נמנעות מלפרסם נתונים כגון תוצאות מדידת איכות אוויר, זיהום קרקע ומדידות רעש וריח. רק 29% מהרשויות פרסמו את תוצאות מדידות איכות האוויר, ו-3 רשויות בלבד פרסמו את שמות החומרים המזהמים את הקרקע. בנוגע לנושא זיהום מים התוצאות טובות יותר, כאשר 63% מהרשויות פרסמו נתונים בנושא, ביניהן ירושלים, כפר-סבא, כרמיאל ומודיעין.
בנושא תכנון ובנייה, 8 רשויות מצטיינות בתחום הזה ומקבלות ציון 100% במדד, ביניהן גבעת-שמואל, חיפה וירושלים. בנוסף, 73% מהעיריות מפרסמות את הפרוטוקולים של ועדות התכנון והבנייה. עם זאת, מרביתן אינן מפרסמות טיוטות תכנון ובנייה שיאפשרו דיון ציבורי מקדים, ומרביתן אינן מפרסמות תוכניות בנייה בשפה ברורה בצורה מספקת.
עוד מתברר כי רוב הרשויות אינן מייחסות חשיבות לנושא אימוץ קוד אתי בגופים המוניציפליים. 10% מהרשויות בלבד פרסמו קודים אתיים, ומספר זהה מפרסמות באתר את ההסכמים הקואליציוניים. אף לא רשות אחת פרסמה טופס ניגוד עניינים.
יו"ר העמותה ומבקר המדינה לשעבר, מיכה לינדנשטראוס, אומר כי "בשנים האחרונות אנו עדים לפרשיות רבות הכוללות חשדות ואף כתבי אישום שהוגשו בנושאי שוחד והפרת אמונים בשלטון המקומי, וקיים חשש אמיתי מפני פגיעה מהותית באמון הציבור במערך השלטון המקומי.
"הפרשיות האלה מהוות תמרור אזהרה ומחייבות את הממשלה והשלטון המקומי לאמץ כלים אפקטיביים כדי לעצור את הסכנה שבהתגברות מקרי השחיתות. אחד הכלים המרכזיים, הזמינים והזולים ביותר להפחתת סיכוני השחיתות הוא הגברת השקיפות. אנו קוראים לראשי הרשויות להפיק לקחים מהדוח וליישם את המלצותיו באופן מיידי, לטובת ציבור הבוחרים".