הרשויות הפדרליות בארה"ב מנהלות חקירה בחשד לשימוש במידע פנים בתחומי ניירות ערך, הימורים וספורט, שבהן נבחנות בין היתר עסקאות של המשקיע הידוע קארל אייקן, שחקן הגולף פיל מיקלסון והמהמר בילי וולטרס מלאס וגאס.
ה-FBI ורשות ניירות הערך הפדרלית, ה-SEC, בודקות אם מיקלסון ו-וולטרס סחרו באופן לא חוקי במידע לא ציבורי שקיבלו מאייקן על השקעותיו בחברות בורסאיות - כך מסרו מקורות מעורבים בחקירה לעיתון "וול סטריט ג'ורנל".
לפי העיתון, החוקרים בודקים אם ב-3 השנים האחרונות אייקן נתן לוולטרס - דמות מפורסמת בלאס וגאס בהימורי ספורט - "טיפים" על השקעות של חברתו (של אייקן) שיכלו להניע מחירי ניירות ערך. לפחות במקרה אחד וולטרס חשוד שהעביר טיפ למיקלסון.
אייקן מסר בתגובה כי לא ידוע לו על שום חקירה שמתנהלת נגדו, והוסיף כי הוא וחברותיו ממלאים תמיד את כל הדרישות החוקיות במהלך פעילותם. לדבריו, הרעיון שהוא מעורב במסחר בלתי ראוי הוא "זדוני וספקולטיבי".
גם פרקליטו של שחקן הגולף מיקלסון מסר כי לקוחו אינו יעד של חקירה כלשהי.
החקירה באה במסגרת ההתמקדות המוגברת של רשויות החוק בארה"ב במקרי סחר במידע פנים. החקירות בתחום זה הניבו 85 הרשעות והודאות באשמה מתוך 90 בני אדם שנגדם הוגשו תיקי תביעה בבית המשפט הפדרלי במנהטן מאז אוגוסט 2009. בשום מקרה לא זוכה נאשם, ו-5 תיקים אחרים עדיין מתבררים.
התיקים הידועים ביותר היו של סוחרים בוול סטריט, מנהלי תאגידים ודמויות אחרות בעולם הפיננסי. אייקן, וולטרס ומיקלסון הם מהדמויות הידועות ביותר שנגדם מתנהלת חקירה.
לפי המקורות, לא ברור עדיין אם החקירה תניב כתבי אישום, מאחר שהפומביות שהחקירה קיבלה תפגע במאמצים לאסוף בשקט ראיות נגדם.
אייקן, בן 78, הוא התגלמות המשקיע הפעיל, שמנסה לחולל הפיכות חצר במועצות מנהלים של חברות שהוא משקיע בהן כדי לייעל את החברות הללו, או פשוט לדחוף כלפי מעלה את מניותיהן. החוקרים מנסים לבדוק אם משקיעים כאלה, שהפרופיל הציבורי שלהם גבוה, מדליפים תחילה לתקשורת מידע על השקעותיהם לפי שהם מדווחים עליהן לרשויות הנוגעות בדבר, כמו ה-SEC.
לפי ה"ג'ורנל", לא ברור על איזה תיאוריה משפטית יכולים התובעים להסתמך בניסיון לבנות תיק נגד שלושת האנשים הללו. הדלפות של משקיעים פעילים על הפוזיציות שהם בונים הם תחום לא ברור בחוקי ניירות הערך. כמה עורכי דין ייעצו ללקוחותיהם המשקיעים בשנים האחרונות שהדלפות כאלה אינן בלתי חוקיות, מפני שהם אינן מהוות "הפרה" של חובה לשמור על המידע הזה בסוד.