"בנה"פ הטעה את ביהמ"ש כדי לחייב אותנו ב-59 מיליון שקל"

יותר מעשור אחרי שיוסף הבי, שהיה מראשי קבוצת החברות פלד-גבעוני, נרצח בפיגוע, טוענים יורשיו כי בנק הפועלים מתעקש לגבות מהם "חוב בלתי מוצדק, תוך עיוות דין" ■ הפועלים: "הבנק ניסה להגיע להסדר עם היורשים, אך נכשל"

"בנק הפועלים השיג נגדנו פסק דין במעמד צד אחד על סך כ-59 מיליון שקל שלא כדין, תוך הטעיית בית המשפט והסתרת עובדות מהותיות ממנו. הפועלים ביצע כלפינו שורה של עוולות ומחדלים במטרה לגבות מאתנו את הכסף, והתנהלות כנושה היא שערורייתית".

אלה הן חלק מהטענות הקשות שמעלים אלמנתו ובנו של יוסף הבי ז"ל, שהיה מראשי קבוצת החברות בבעלות רפי פלד ואריה גבעוני, ונרצח בפיגוע ב"סי פוד מרקט" בתל-אביב במארס 2002. זאת, במסגרת הליך פשיטת-רגל שמתנהל בפני שופט המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין, ובמסגרת בקשה לביטול פסק דין אותה הגישו היורשים לאחרונה לבית המשפט המחוזי מרכז.

באמצעות עורכי הדין עברי פיינגולד ודוד שוב מבקשים האלמנה, חיה הבי, והבן, יצחק, מבית המשפט כי יבטל את פסק הדין, שניתן במעמד צד אחד, ב-2009 לזכות בנק הפועלים כנושה נגד עיזבונו של יוסף הבי ז"ל. כמו כן הם מבקשים לדחות את בקשת הפועלים למתן צו ניהול העיזבון בפשיטת-רגל.

לדבריהם, ההחלטות ניתנו בשעה שהעיזבון של הבי אינו מיוצג ואין לו מנהל, תוך הסתרת עובדות מהותיות מבית המשפט, ומבלי שדבר ממה שהוביל למתן פסק דין הומצא לעיזבון או להם.

עוד הם טוענים כי הבנק השיג במחטף פסק דין נגד העיזבון של הבי, בעוד הוא מגיע במקביל להסדרי חוב עם הנתבעים האחרים, שהיו מעורבים ומיוצגים.

קריסה עם חובות של 800 מיליון שקל

יוסף הבי היה דמות מוכרת בעולם העסקים הישראלי, ובצוותא עם אחיו דוד היה מבעלי השליטה בחברת פויכטונגר תעשיות מקבוצת פלד-גבעוני, שבראשה עמדו מפכ"ל המשטרה לשעבר, רפי פלד, ואריה גבעוני. בחלוף כמה חודשים מהמוות הטרגי של יוסף בגיל 52 בלבד, הלם במשפחה אסון נוסף, כשבתו של הבי, סימה, נהרגה בתאונת דרכים.

כשנה לפני מותו הצטרף יוסף עם אחיו דוד, בעלי חברת הבנייה "בסט-בית" וחברת כוח-האדם "יד החמישה", למסע הרכישות של קבוצת פלד-גבעוני בבורסה בתל-אביב. מסע הרכישות של הקבוצה, שרכשה חברות ציבוריות ופרטיות, הסתיים בקריסה טוטאלית בחובות בסך 800 מיליון שקל ובכתבי אישום נגד פלד, גבעוני, דוד הבי והיועץ הפיננסי של הקבוצה, טל יגרמן.

בכתב האישום שהוגש נגד הארבעה נטען כי הם קיבלו במירמה 45 מיליון שקל מכספי הקבוצה, תוך ביצוע עבירות גניבה בידי מנהל ועבירות נוספות. הארבעה הורשעו בעבירות שונות, ובאפריל 2013 גזר שופט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב, עונש של 6 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 100 אלף שקל על פלד, שהורשע לבסוף בהפרת אמונים (והגיש ערעור לבית המשפט העליון); ואילו על יתר הנאשמים נגזרו בין שנה ל-4 שנות מאסר בפועל וקנסות.

ערבות אישית להלוואות

לדברי בנק הפועלים, יוסף הבי ז"ל היה ערב באופן אישי להלוואות בסך כ-30 מיליון שקל שהועמדו לטובת הקבוצה, ובדומה למעורבים אחרים בפרשה הוא נתבע על-ידי הבנק לפרוע את חובו.

לגרסת הבנק, עד היום, בחלוף למעלה מעשור מהמועד בו צריכות היו ההלוואות להיפרע, ולמרות שהבנק מחזיק בפסק דין חלוט לטובתו בסכום של עשרות מיליוני שקלים, לא שילמו יורשיו של הבי סכום כלשהו לבנק, ולא הועבר לבנק שום חלק מנכסי העיזבון.

לטענת הבנק, מצב זה אידיאלי מבחינת היורשים, שמצד אחד נהנים בעצמם מנכסי העיזבון, ומצד שני אינם עושים כל פעולה לקידום פירעון החובות לנושים.

הבנק סבור כי רק פעולותיו לקידום מינוי מנהל עיזבון "העירו את היורשים מתרדמתם", וגרמו להם לטעון, לראשונה ובאיחור של שנים רבות, כי קופחו זכויותיהם.

לדברי הבנק, טענותיהם החדשות של היורשים רצופות אי-דיוקים, ולהערכתו הן יידחו על-ידי בית המשפט.

אלמנתו ובנו של יוסף הבי טוענים מנגד כי למנוח כלל לא היה חוב כלפי הבנק בעת פטירתו. ואולם, לטענתם, מעולם לא ניתנה להם הזדמנות להוכיח זאת בבתי המשפט, הואיל וההליך היה נסתר ברובו מעיניהם.

בבקשה לביטול פסק הדין, שהגישו נגד הבנק, הם טוענים כי פסק הדין נגדם ניתן במעמד צד אחד מבלי שהבקשות נמסרו ליורשים, ומבלי שהם היו מיוצגים. "פסק הדין ניתן במעמד צד אחד במחטף דיוני, מאחורי גבם של העיזבון ויורשיו, ולא נמסר גם לאחר שניתן", טוענים השארים.

לדבריהם, רק לאחר שנים בהן לא שמעו דבר על תביעת הבנק, הם גילו את הדבר בהליך פשיטת-הרגל נגד העיזבון שנקט הבנק ב-2013, "שם הציג הבנק לפירעון חוב אסטרונומי בגובה של 59 מיליון שקל, החורג ב-20 מיליון שקל מגובה פסק הדין שניתן נגד היורשים, בגין הפרשי ריבית והצמדה על תקופה בה פסק הדין לא היה ידוע וכלל לא נמסר, ומבלי לקזז סכומים שכבר נפרעו על-ידי החייבים האחרים, תוך שהבנק מבקש להיפרע מכל נכסי היורשים עלי אדמות". זאת, לדברי האלמנה והבן, "למרות שפסק הדין כלל לא מופנה נגדם (אלא נגד העיזבון), והם אינם צד לו".

לטענתם, התמונה שהתבהרה להם היא של "קיפוח, עוול ועיוות דין חמור שנעשו ליורשים ולעיזבון, והתאפשרו רק משום חולשתם, תמימותם, היותם בלתי מוגנים ובלתי מיוצגים והעובדה שנתנו אמון תם-לב וששיאם - פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה".

היורשים מפרטים שורה של עוולות ומחדלים דיוניים שלטענתם נקט הבנק נגדם בדרך להשגת פסק הדין במעמד צד אחד, ובהן: העיזבון אינו מיוצג מאז יוני 2008, הבנק ניהל עם הנתבעים האחרים (גבעוני ודוד הבי) משא-ומתן להסדר מאחורי גבם, הבנק זנח את תביעתו ו"הרדים" אותם, בקשות הבנק לא נמסרו לעיזבון או ליורשים, והבנק הסתיר מהם כי הגיע להסדר חוב עם גבעוני וכן שחלק מהחוב כבר נפרע.

הפועלים: "נהגנו בסבלנות רבה"

בנק הפועלים מסר בתגובה: "פסק הדין לטובת הבנק ניתן רק לאחר שבית המשפט השתכנע לחלוטין בצדקת טענותיו. גם אז ניתנה ליורשים הזדמנות להתגונן בכפוף להפקדת ערובה, אך הם נמנעו מכך. גם היום (ובעבר) הפעולות ביחס לנכסי העיזבון אינן מבוצעות על-ידי הבנק או בא-כוחו, אלא על-ידי מנהל עיזבון בלתי תלוי שמינה כבוד השופט אורנשטיין".

עוד נמסר כי "הבנק ער לנסיבות המיוחדות והטרגיות של המקרה, ונהג בסבלנות רבה. הבנק ניסה להגיע עם היורשים להסדר מוסכם, כפי שעשה עם הערבים האחרים, אולם הניסיון נכשל. הבנק לא הזדרז להיפרע מנכסי העיזבון, והחל בכך רק לאחר מיצוי ההליכים מול כל הערבים האחרים".