עוזי דנינו / צילום: איל יצהר
"אני נגד חקיקה פרטנית שמטפלת רק בענף אחד - כמו שכר הבכירים בתעשייה הפיננסית. זה לא נכון וזה לא מחזיק מים. מה ההבדל בין ענף הפיננסים לענפים אחרים? למה שבענף המזון נושאי המשרה ירוויחו כמה שהם רוצים? הדיון בנושא שכר הבכירים מאוד שטחי", כך אמר היום אילן רביב, מנכ"ל בית ההשקעות מיטב דש, במסגרת פורום "גלובס" DUN'S100 של בתי ההשקעות המובילים, שנערך על ידי קבוצת דן אנד ברדסטריט ו"גלובס".
הפורום כלל פאנל בהנחיית חגי גולן, העורך הראשי של "גלובס", והשתתפו בו בין היתר 12 מנכ"לים ויו"רים של בתי השקעות בישראל, מנכ"ל הבורסה יוסי ביינארט ומנכ"לית חברת הדירוג מעלות, רונית הראל בן-זאב.
לא במקרה בחר רביב לצאת נגד היוזמה של שר האוצר יאיר לפיד להגביל את השכר במערכת הפיננסית. מיטב דש, נזכיר, היה אחד מהגופים המוסדיים שאישרו אתמול ברוב גדול שכר של עד 6.4 מיליון שקל לשנה למנכ"ל מזרחי-טפחות אלדד פרשר. החלטה זו מנוגדת לתזכיר חוק שמקדם משרד האוצר, לפיו שכר שגבוה מ-3.5 מיליון שקל לא יוכר לצרכי מס, והיא התקבלה למרות ששר האוצר הודיע כי הוא מתנגד לתוכנית התגמול של פרשר עצמו.
"אי-אפשר להשוות שכר בין החברות הציבוריות - דין חבילת תגמול אחת אינו כדין חבילת תגמול אחרת", אמר רביב. "יש חברות גדולות ויש קטנות, בחלקן יש צורך בניהול מורכב, ובאחרות נושאי המשרה לוקחים על עצמם אחריות וסיכונים אישיים - ואלה דברים שצריכים לקבל ביטוי בתוכנית התגמול שלהם. לכן, אי-אפשר להשוות בין מי שמנהל בנק שמעסיק עשרות אלפי עובדים, לבין מי שמנהל חברה תעשייתית קטנה", המשיך רביב לסנגר על ההצבעה.
גם חגי בדש, מנכ"ל בית ההשקעות פסגות, בחר להגן על החלטת פסגות גמל לאשר את חבילת השכר של פרשר, אך בניגוד לרביב הוא הסתפק בתשובה קצרה וכללית: "לפסגות יש עקרונות מאוד ברורים בכל מה שקשור להצבעה בעניין שכר, ולכן בחרנו לתמוך אתמול בתוכנית התגמול של פרשר. יש לנו מחלקת מחקר עצמאית שמטפלת בנושא, וכל החלטה נבדקת לגופו של עניין".
"תשלום לבכירים זה כלי ניהולי, ואם מתערבים בו צריך לשלם מחיר", הוסיף עדו קוק, מנכ"ל בית ההשקעות אי.בי.אי, שחברת קרנות הנאמנות שלו תמכה באישור שכרו של פרשר. "אוהבים לדבר על השכר ממקום של אי שוויון. לטעמי, הדרך הנכונה לטפל בזה היא באמצעות מיסוי, כך שהכסף באמת יגיע לציבור ולא לבעלי השליטה".
בהמשך, מחה על כך שתיקון 20 כלל לא רלוונטי לרוב החברות הציבוריות: "השיתו על 500 חברות ציבוריות רגולציה מכבידה ומעיקה שהפכה את כולנו לגנבים, רק כדי לתפוס חמישה שהם באמת כאלה", אמר קוק. "כיום החברות הציבוריות נמצאות בנחיתות, כי שכיר יעדיף ללכת לחברה פרטית - ולכן יש צורך לתגמל אותו בשכר".
מנגד, היו כאלה שדווקא תמכו ביוזמה של שר האוצר. יוסי לוי, מנכ"ל בית ההשקעות מור, סבור כי "לפיד צודק. אין שום סיבה שהשכר יהיה מוגזם. בחלק לא מבוטל מהמקרים אין קשר בין התגמול שהבכירים מקבלים להצלחה שלהם. צריך לקשור את ההצלחה לשכר כך שמי שיצליח להגדיל את העסק - יתוגמל בהתאם. כרגע זה לא מידתי".
גל גיוסי החוב - "אתגר לחוסכים"
במהלך הפאנל שאל גולן את המשתתפים מה דעתם על הפריחה בשוק האג"ח המקומי, בדגש על גיוסי החוב של חברות נדל"ן אמריקאיות בישראל, לצד הירידה בטיב הביטחונות.
"הריבית האפסית גורמת לכך שגיוסי החוב הפכו למנותקים מהמציאות", אמר עו"ד גיא גיסין, שלקח חלק פעיל בלא מעט מהסדרי החוב האחרונים במשק. "חברות זרות רבות מגייסות כאן אג"ח, וכצופה מהצד אני מסתכל על המגמה הזאת בחשש. בתקופה האחרונה אנחנו קצת חוזרים ל-2007, מה שעלול להביא לסיבוב נוסף של הסדרי חוב בשנים הקרובות".
מנכ"לית חברת הדירוג מעלות, רונית הראל בן-זאב, הגיבה לכך בהדגישה כי "חברות הדירוג נותנות הערכה של הסיכון, לא מתמחרות אותו - כוחות השוק הם שעושים את זה". לדבריה, התמחור משקף את עודף הנזילות בשוק, לרבות ההסתערות של קרנות נאמנות בהנפקות, בשל המחסור באלטרנטיבות השקעה. "אנחנו נמצאים במצב של 'חגיגה למתממנים ואתגר אמיתי לחוסכים', אמרה הראל בן זאב. "עד המשבר היה לנו אזור נוחות כחוסכים - תוכניות חיסכון, פיקדונות וכו', שאפשרו שמירה על הערך הריאלי. העולם הנוכחי חיסל את אזור הנוחות, ובהגדרה הוא מעודד סיכון".
סמי בבקוב, מנכ"ל הראל פיננסים, הסכים עם הדברים, וציין כי "קרנות הנאמנות קונות את האג"ח בהנפקות אבל לא בכל מחיר. יש שונות גדולה בין ההנפקות, ולכן רק כשהתמחור סביר אנחנו משתתפים".
זיו שמש, מנכ"ל מנורה מבטחים פיננסים, התייחס גם הוא לגל גיוסי האג"ח, ואמר כי "לא סתם הריבית נמוכה. בעולם מנסים לעודד את האשראי החוץ בנקאי, וישראל היא גן עדן לחברות שבאות לכאן. אבל יש גם יתרונות מבחינת המשקיעים, שיכולים לפזר את הסיכון על פני מספר רב יותר של חברות". בהמשך הוא התייחס גם לסוגיית המחירים בשוק האג"ח, ואמר כי לדעתו "המחירים היום יקרים אבל לא בועתיים. כריות הביטחון באג"ח הולכות ונעלמות, ולכן רמת הסיכון עלתה".
"היום לא הייתי מנפיק את החברה"
בדומה לשנה שעברה, גם בדיון הנוכחי התייחסו המשתתפים לנושא הרגולציה, תוך שהם מביעים חשש מעתידן של החברות הציבוריות - שמספרן בבורסה המקומית הולך ופוחת.
"פעם זה היה כבוד להיסחר בבורסה. היום זה בדיוק ההיפך", אמר אמיר איל, יו"ר אינפיניטי ואילים. "אף אחד לא רוצה להיות בבורסה, וצריך להיות טיפש כדי ללכת לשם. מי שרוצה כסף פשוט הולך לבנקים". איל התייחס גם להתבטאויות מנכ"ל הבורסה, יוסי ביינארט, לפיהן הוא חולם להגדיל את מספר החברות הציבוריות. "קודם כל שינפיקו את החברות הממשלתיות הגדולות, כדי שיהיה למוסדיים אקוויטי להשקיע בו", הציע. "זה גם יגדיל את המחזורים הנמוכים שיש כאן".
"ישראל היא מעצמת טכנולוגיה, שמייצרת חברות היי-טק בקצב ומתהדרת ביוצאי 8200, אבל שום דבר מזה לא בא לידי ביטוי בבורסה", הוסיף רונן טורם, מנכ"ל מגדל שוקי הון. ואילו הראל בן-זאב בחרה להפנות אצבע מאשימה כלפי יו"ר רשות ני"ע, שמואל האוזר, שלדבריה "הגדיר את הבורסה כמשאב לאומי, אך מאז לא נעשה די. צריך להביא סחורה לבורסה, ויש הרבה חברות ממשלתיות גדולות וטובות".
ביינארט לא נשאר חייב: "יש בישראל אבסורד מאוד גדול - מצד אחד יש השקעה גדולה בחינוך ובפיתוח של חברות, משקיעים בזה סכומי עתק. אבל לא עוזרים לאותם מייסדים להגדיל ולפתח את החברות שלהם, אז בלית ברירה הם מוכרים אותן או מגייסים בבורסת ה-AIM בלונדון. צריך לעשות מעשה לאומי כדי שתהיינה בישראל חברות ציבוריות שגדלות מהר".
היטיב לסכם את הנושא עוזי דנינו, מנכ"ל אקסלנס. "אנחנו נמצאים במקום שצריך רגולציה, אבל בתדירות אחרת. במצב הנוכחי אני לא חושב שהייתי מנפיק את אקסלנס, כי ההתערבות היא מאוד גסה. הפוליטיקאים מחפשים לקדם מהלכים כמו הגבלת שכר הבכירים, שיניבו תוצאות מהירות שיוכלו להציג בפריימריז הקרוב, כך שכל התוכניות האסטרטגיות ארוכות הטווח נעלמו".
על כך השיב לו יוסי לוי: "אף אחד לא חושב מה יהיה עוד 20 שנה. מעמד הביניים של היום הם העניים של מחר, וצריך לעזור להם לחיות בכבוד. המחזורים בבורסה עולים ויורדים, אבל הפנסיה נשארת עם החוסכים לכל החיים. צריך להוסיף עוד מוצרי השקעה כדי שאנשים יוכלו לחסוך ולחיות בכבוד".
"רק קונגלומרטים ישרדו"
לבסוף נדרשו המשתתפים לשחיקה המתמשכת ברווחיות ענף בתי ההשקעות, כשברקע השחיקה בדמי הניהול מחד והעלייה בעלויות הרגולציה מאידך. "לנהל כספי ציבור זה לא כמו שהיה פעם", טען בדש, שמכהן גם כיו"ר איגוד בתי ההשקעות. "היום זה הרבה יותר מורכב ויקר, מה שמגדיל את צד ההוצאות. במקביל, המודעות הצרכנית הולכת וגוברת והיא גם פוגעת במרווחים. ומן העבר השני יש את ענף הביטוח - עולם מאוד ריכוזי ש-97% ממנו נשלטים על ידי חמש חברות. אין בו תחרות אמיתית, אין ניוד כספים ואין מודעות צרכנית. לכן, בעייני הכניסה של בתי השקעות לעולם הביטוח והפנסיה מהווה גם בשורה צרכנית וגם יצירת ערך עבור הגופים".
"מאז ועדת בכר נעלמו הרבה בתי השקעות, ואנחנו רואים יותר ויותר קונגלומרטים, שבסוף הם אלה שישרדו", הזהיר שמואל פרנקל, מנכ"ל אפסילון. "התחרות היום מאוד קשה, יש דמי ניהול שלעיתים לא מכסים את ניירת הטיפול בלקוחות. הרווחיות תבוא מיתרון לגודל", הוסיף.
"הבעיה המרכזית היא התערבות הרגולטור בדמי הניהול", טען אלון אגושביץ, מנכ"ל חברת הקרנות של אנליסט. "אנחנו שוק חופשי, וכל אחד מוזמן לבחור בית השקעות ומוצר, ולשלם את המחיר שהוא מוצא לנכון. זה לא מוצר יסוד ולכן ההתערבות של קביעת תקרה, ורגולציה שעולה הרבה מאוד כסף, גורמות לדחיקת בתי השקעות החוצה מהענף, ואנו חוזרים למצב של טרום רפורמת בכר".
רק איל מצא לנכון לבוא בטענות גם לשחקנים בענף עצמם, ואמר: "אנחנו אשמים כי אנו לא מבדלים עצמנו אחד מהשני. הכול נראה אותו דבר, אין DNA שמבדל בין המתחרים. כשהכול נראה אותו דבר, סוגיית המחיר הופכת לדבר הכי מהותי, ולכן הוא רק יורד".