פרופ' מיגל דויטש / צילום: איל יצהר
עם פרסום התוצאות של מבחני הקבלה ללשכת עורכי הדין, במועדים השונים שבהם מתנהלות בחינות, מתקיים קמפיין תקשורתי תמוה של השוואה בין המוסדות האקדמיים על-פי תוצאות הבחינות.
ההנחה בבסיס ההשוואות בנדון היא כי ציונים גבוהים של נבחנים בוגרי מוסד נתון משקפים רמה גבוהה של אותו מוסד אקדמי, וכי פערים כאלה או אחרים ברמת הציונים משקפים פערים דומים בתחום הרמה האקדמית של המוסדות. להבנה זו תורמות גם התבטאויות של דיקנים במוסדות "מצליחים" (במובן זה) כאלה ואחרים, אשר מביעים סיפוק מהתוצאות.
מי שמצוי בתחום יודע כי ההנחה שלפיה קיים מיתאם בין התוצאות של מבחני הכניסה ללשכת עורכי הדין לבין רמת ההוראה האקדמית היא חסרת שחר. בין מבחנים אלה לבין רמה אקדמית אין ולא כלום.
מבחני הלשכה הם אסופה מביכה של שאלות אינפורמטיביות טכניות ופרוצדורליות, אשר בוחנות את יכולת השינון של הנבחן. נוסף לכך שהצלחה במבחנים אלה אינה משקפת רמה גבוהה ומעמיקה של משפטנות, היא גם אינה משקפת יכולת פרקטית נאותה.
עורך דין טוב אינו זקוק לזיכרון מושלם, בעיקר לא בעידן האינטרנט שבו הנגישות למידע היא מיידית. עורך דין טוב זקוק לתכונות ולכישורים כמו הבנת עומק של תהליכים וקווי חשיבה משפטיים, יכולת אנליטית, יכולת עמידה בלחצים, התנסחות רהוטה וכישרון רטורי, חתירה למהות הדברים, כישורי הבחנה בין עיקר לבין טפל, תפיסה רחבה של עולם המשפט, פקחות ועמוד-שדרה ערכי.
אף אחד מאלה אינו בא לידי ביטוי במבחני הלשכה, הבודקים יכולת שינון של פרטים טכניים. המבחנים (וכך גם אופן ההכנה לקראתם) מתמרצים את הנבחן לשים דגש על פרטים טכניים שוליים, אינם מחייבים עבודת ניסוח, אינם מעמידים את הנבחן בלחץ של הופעה בבית המשפט, אינם מציבים בפניו דילמות ערכיות ועוד. עורך דין טוב אינו מי שזוכר בתוך כמה ימים יש להגיש כתב טענות. תשובה לכך הוא ימצא באינטרנט בתוך דקה.
יתר על כן: מוסד אקדמי ראוי לשמו - לא רק שלא יעודד שינון ועיסוק בעניינים טכניים, אלא יטמיע בבוגריו את תכונותיו של המשפטן הטוב ועורך הדין הטוב, שתוארו לעיל. במוסד אקדמי טוב, תופעת השינון הטכני תהיה מוקצה מחמת מיאוס.
הנזק הטמון במצב הקיים בתחום בחינות הלשכה הוא רב גם במובן זה שהדבר פוגע בדימוי המקצועי הנוצר אצל המתמחים ועורכי הדין הצעירים, ביחס למהות העיסוק בעריכת דין.
אדגיש שוב - מבחני הלשכה אינם משקפים יכולת אקדמית, והם גם אינם משקפים יכולת פרקטית כלשהי. גם פרקטיקה טובה אינה נשענת על יכולת שינון. בנוסף, כפי שהיטיב לציין בעבר נשיא העליון בדימוס אהרן ברק, פרקטיקה טובה נשענת בהכרח על תיאוריה טובה.
את איכותם של המוסדות האקדמיים יש לשפוט לפי רמת המחקר וההוראה שלהם, ולא על יסוד בחינות הלשכה.
יצוין כי גם לשכת עורכי הדין ערה לבעייתיות הרבה במצב הקיים, ומנסה לשנות, ללא הצלחה, את מתכונת הבחינות. החתום מטה הגיש בעבר הצעה מפורטת ללשכה לעניין שינוי מתכונת ההתמחות ומתכונת הבחינות, אך גם הצעה זו לא קודמה.
לא זו הדרך להעריך הכשרה משפטית
בשולי הדברים אציין כי בהיבט מסוים אחד, ייתכן כי מבחני הלשכה משקפים דבר-מה. הכוונה היא לרמתם של המתקבלים למוסדות שבהם התלמידים מסיימים את בחינות הלשכה בציונים נמוכים במיוחד.
יכולת שינון טובה מחייבת כנראה יכולת למידה מינימלית. הרוב המוחלט של הנבחנים משקיעים את מיטב יכולתם על מנת להתקבל ללשכת עורכי הדין, לאחר ההשקעה המשמעותית בלימודי המשפטים. נראה כי ככלל, בהינתן עובדה זו, כישלון בבחינות משקף יכולת לימוד נמוכה.
אולם ההיפך אינו נכון: הצלחה בבחינות אינה מעידה על קיום התכונות הדרושות למשפטן ולעורך דין טוב. היא מעידה על יכולת לימוד סבירה (ברמה של יכולת שינון), ותו לא.
זאת ועוד: גם במגזר של קבוצת הנכשלים בבחינות, אין הכישלונות מעידים על רמת ההוראה דווקא, אלא אולי על רמת המתקבלים לאותו מוסד, אף שקיים מיתאם מסוים בין האפשרות לקיים רמת הוראה גבוהה לבין רמת המתקבלים.
הגיעה העת לשינוי יסודי בשיח הציבורי בנושא זה. ההנחה כי רמת הצלחה גבוהה בבחינות הלשכה, במתכונתן כיום, משקפת רמת הוראה גבוהה במוסד האקדמי, היא חסרת יסוד. לא זו הדרך להעריך הכשרה משפטית. את רמת המוסדות יש לבחון בכלים אקדמיים.
בחינות הלשכה עצמן חייבות לעבור שינוי יסודי, הכולל בין היתר הכנת כתבי טענות וחוזים על-ידי הנבחנים, העמדתם במשימה של ייצוג צדדים במשפט לדוגמה שיתקיים בפני הבוחנים, ועוד. הקשיים הארגוניים והכלכליים הכרוכים בכך ניתנים לפתרון, אשר הצגתו היא עניין למסגרת נפרדת.
■ הכותב הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל-אביב ומשמש כיועץ במשרד עורכי הדין מיתר-ליקוורניק-גבע-לשם-טל.