גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

1.5 מיליארד שקל כדי שנזהם את הסביבה

חוגגים "הגעה ירוקה לעבודה" - אך נותנים הטבה כדי שנגיע באוטו

חניה רכב מכוניות חנייה פקקי תנועה / צלם: אריאל ירוזלימסקי
חניה רכב מכוניות חנייה פקקי תנועה / צלם: אריאל ירוזלימסקי

מתבונן מבחוץ עשוי לקבל את הרושם שכנסת ישראל נצבעה לאחרונה בצבע ירוק עז.

השבוע, למשל, זכתה הכנסת באות "הגלובוס הירוק" שמוענק על-ידי ארגון הגג הסביבתי "חיים וסביבה".

האות, כך נמסר, הוענק לכנסת על פרויקט "כנסת ירוקה" שבמסגרתו היא הפגינה "מנהיגות סביבתית המעוררת השראה לציבור ולמוסדות מדינה נוספים". הכנסת, תאמינו או לא, אפילו מקדמת כיום מכרז להתקנת לוחות סולאריים על גג המשכן לצורך חיסכון באנרגיה.

באותה "רוח ירוקה" מציינות השבוע ועדות הכנסת השונות את "יום הסביבה" בדיונים על נושאים סביבתיים חשובים. אלא שלאחר שמסננים את הרעש היחצ"ני ויורדים לעומקם של דברים מגלים שיש כאן הרבה יותר מראית עין מפעולות אסטרטגיות ממשיות.

בדיחה לא מצחיקה

הנה, למשל, נושא חשוב כמו הפחתת הפליטה מכלי רכב בשעות העומס על הכבישים באמצעות עידוד העובדים להגיע לעבודה בתחבורה ציבורית. מחר (ג') תדון ועדת הכלכלה בנושא הזה תחת הכותרת מחממת הלב "הגעה ירוקה לעבודה - עידוד השימוש בתחבורה ציבורית".

אבל מי שמתחלחל מהמחשבה שמא יצטרך להמיר בקרוב את הזכות לעמוד עם רכבו הצמוד בפקקים בתמורה לאיזה "חופשי חודשי", יכול להירגע: מדובר בעוד שכבה של טיח שמכסה על חומה עבה של אדישות.

הנושא של עידוד עובדים להגיע לעבודה בתחבורה ציבורית עלה לראשונה בממשלה כבר לפני יותר מ-15 שנה, ובגלגולו האחרון הוא יצא לדרך ב-2008 במסגרת "חוק אוויר נקי" שקיבלה הממשלה. בחוק נקבע כי על הממשלה לאשר עד ינואר 2012 תוכנית לאומית רב-שנתית לשם קידום החוק, בהתאם להצעת השר להגנת הסביבה.

אבל רק באוגוסט אשתקד, כשנה ושמונה חודשים לאחר המועד האחרון שנקבע בחוק, ולאחר שבג"ץ נדרש לנושא, אישרה הממשלה את התוכנית הלאומית הרב-שנתית. גם אז, התברר שהתקציב שהוקדש ליישום הפך את כל הנושא לבדיחה לא מצחיקה. מתוך כ-650 מיליון שקל שנדרשו ב-2011 ליישום החוק ע"י השר לאיכות הסביבה אז, גלעד ארדן, בהסתמך על המלצות ועדה ציבורית וצוות מומחים (שקבעו כי התוכנית תצמיח למשק תועלות כלכליות בהיקף של 10.1 מיליארד שקל) אושרו לבסוף 140 מיליון שקל בלבד.

לא לשנה, אלא לכל תקופת היישום, עד 2018. במסגרת אותה תוכנית, שהידלדלה בן לילה, נקבע שיוקם צוות שיבחן ויגיש המלצות בתוך 90 יום ליישום שורה של "תמריצים למעסיקים לצורך הפחתת השימוש ברכבים פרטיים".

ביניהם "שיתוף פעולה בין כמה מעסיקים בארגון הסעות, לרבות הסעות בין תחבורה ציבורית אל מרכזי תעסוקה", "שיתוף פעולה עם מפעילי תחבורה ציבורית לצורך הפעלת הסדרי נסיעה לטובת העובדים" וצעדים "להפחתת הכדאיות הכלכלית של נסיעה ברכב לעבודה" כמו הטלת קנס חניה, מס גודש וכדומה. הרבה מילים גדולות. ומה התקציב שהקצתה המדינה לכל זה? 40 מיליון שקל, לכל התקופה, 8-10 מיליון שקל בשנה.

ועכשיו, קצת פרופורציה: לפי נתוני המשרד לאיכות הסביבה, כ-62% מכלל העובדים בישראל מגיעים לעבודה ברכב פרטי. מתוכם כ-320 אלף הם בעלי רכב צמוד מהעבודה, שניתן להם במטרה המוצהרת של הגעה מהעבודה ואליה.

כלי הרכב האלה מקבלים מהמדינה במישרין ובעקיפין תמריצי מס חיוביים לשימוש אינטנסיבי בהם, כמו הטבת דלק חופשי, שאינה כלולה בשווי השימוש המשולם על רכב צמוד, כיסוי הוצאות למעבידים ללא תקרה ועוד. ההיקף הכולל של ההטבות הסמויות נאמד בכ-1.5 מיליארד שקל בשנה, ואת כל זה אמורים לסתור בתמריצי-נגד ממשלתיים לעידוד "הגעה ירוקה לעבודה" בהיקף של פחות מ-10 מיליון שקל בשנה... הוא שאמרנו: בדיחה לא מצחיקה.

ייאמר לזכות האוצר שבדיונים פנימיים הוא דווקא גלגל רעיונות שונים לעידוד עקיף של הפחתת היקף הנסיעה לעבודה ברכב פרטי באמצעות "מס גודש". כלומר, הטלת מס פרופורציונלי על כלי רכב שינועו באזורי גודש ובשעות עמוסות. במילים אחרות: מיסוי נקודתי של כלי רכב פרטיים שנוסעים לעבודה. תיאורטית, התוכנית הזאת עדיין קיימת ומקודמת ברמת ה"פיילוט". אלא שמשרד התחבורה כבר הודיע שלא יאפשר להעביר אותה כי היא מהווה "נטל נוסף על מעמד הביניים".

ומה עם דוגמה אישית?

"נו טוב", תגידו, "למדינה יש כוונות טובות אבל אין לה כסף ליישם אותן. אז לפחות היא יכולה לתת דוגמה אישית בחצרה הפרטית". המדינה אכן מודעת היטב ליכולת שלה להוות דוגמה ולתרום למאמץ הלאומי בתחום "ההגעה הירוקה לעובדה". בחוק ההסדרים האחרון, שפורסם בשנה שעברה, כתב האוצר: "אוכלוסיית עובדי המדינה מונה כיום כ-46,111 עובדים שלהם משלמת המדינה קצובת נסיעה והחזרי הוצאות רכב ונסיעות שונים. בנוסף לכך, קיימת אוכלוסיית עובדי הרשויות המקומיות וגופי סמך ממשלתיים, אשר מתוגמלים באופן דומה בגין רכיבי הוצאות רכב ונסיעות. לפיכך, הסדרי קצובת הנסועה של עובדי המדינה נוגעים באופן עקיף לחלק ניכר מאוכלוסיית עובדי הסקטור הציבורי".

באוצר אף ממשיכים וכותבים באותו מסמך: "שיטת התשלום הנוכחית של הוצאות נסיעה בתחבורה ציבורית לעובדי הסקטור הציבורי אינה מעודדת את העובדים להשתמש בתחבורה הציבורית ויוצרת עיוותים במשק".

ויש גם פתרון: "המרת החזר הוצאות הרכב לעובדי מדינה בהסדרי הנחה גלובליים בתחבורה ציבורית כדי להפחית את השימוש שעושים עובדי המגזר הציבורי ברכבם הפרטי ולעודד אותם לנסיעה בתחבורה הציבורית באמצעות כרטיסי חינם".

אבל אל דאגה. ההצעה מלכתחילה התייחסה רק לעובדים חדשים ולא לעובדים קיימים המקבלים החזר שימוש ברכבם הפרטי, וגם לא לעובדים שמקבלים רכב צמוד מהמדינה - שעמם נמנים אלפי בכירים בממשלה ובחברות הבנות, ואפילו זה לא יושם. שוב, מילים גדולות ומעט מאוד מעשים. במקביל, משלים כיום צה"ל את המכרז להצטיידות באלפי רכבי ליסינג צמודים לעובדים ולקצינים, ואלה אמורים לנטרל באופן יסודי את השימוש בתחבורה ציבורית בקרב מפקדי ובכירי מערכת הביטחון.

ומה לגבי אותה "כנסת ירוקה", שחוסכת בשימוש בנייר ומתקינה פאנלים סולאריים על הגג? האם היא תיתן דוגמה אישית לעידוד "הגעה ירוקה לעבודה"? אנחנו לא באמת צריכים לענות על זה, אבל בכל זאת נציין שבתקופת קבלת החוק חידשה הכנסת את צי הליסינג לח"כים ולעובדי הכנסת והותירה בעינה את קצובת הקילומטרים הנדיבה מאוד של אותם רכבי ליסינג. אז הנה הצעה פרטית לסדר היום של הדיון בוועדת הכלכלה השבוע: "כיצד יכולים חברי הכנסת לתת דוגמה אישית בכל הנוגע "להגעה ירוקה לעבודה". משום מה יש לנו הרגשה שסעיף כזה לא יעלה לדיון.

המבקר הירוק

ונסיים במילים מדוח מבקר המדינה על הפחתת הזיהום מתחבורה, נושא שגם הוא, בצירוף מקרים, יעלה בימים הקרובים לדיון, הפעם בוועדה לביקורת המדינה. הדוח הזה מצא שורה ארוכה של ליקויים בהתנהלות המדינה בנושאים כמו אכיפת חוק אוויר נקי על העיריות והרשויות, הקמת תחנות ניטור, פעולת מכוני הרישוי וכמובן העדר עידוד לנסיעה לעבודה בתחבורה ציבורית.

בשורה התחתונה, "בשל היישום החלקי של החוק נגרמים נזקים מתמשכים לבריאות הציבור ולרווחתו, ולכן נגרמים גם נזקים כלכליים ניכרים למשק. על כל הגורמים הנוגעים בדבר לפעול בנחרצות לתיקון הליקויים". אז בלי לקלקל את האווירה החגיגית של "יום הסביבה" נזכיר רק שירוק הוא לא רק צבע הלבלוב אלא גם צבעם של מים עומדים.

עוד כתבות

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

אחרי ספרד, גם יוון עלולה להימנע מעסקת נשק עם ישראל

טורקיה מתקדמת עם פיתוח מטוס הדור החמישי קאאן וצפויה להטיס אב־טיפוס ב־2026 ● הקרבות בעזה מאיימים על עסקה ביטחונית של מאות מיליונים עם יוון ● לוקהיד מרטין ו־BAE מפתחות מל"טים אוטונומיים שילוו מטוסי קרב ● וארה"ב חושפת פצצות ימיות חדשות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דוח פעילות קופות החולים: שלוש קופות הגיעו לאיזון תקציבי, ואחת לא

ממשרד הבריאות נמסר כי הגירעון של שירותי בריאות כללית בשנת 2024 הוא משמעותי ומחייב מתן מענה לטווח ארוך באופן שלא יפגע באיכות ובזמינות השירות למבוטחים ● ובכמה גדל סל הבריאות לפי הדוח?

פצצת MPR - 500 חודרת קירות בטון של אלביט / צילום: אלביט מערכות

"היינו צריכים מניות בשווי מיליארד שקל": למה הבורסה חיכתה שנתיים להשקת מדד ביטחוני?

מדד חדש שיושק בנובמבר יכלול כמה מהכוכבות הגדולות של הסקטור הביטחוני בבורסה בת"א - אלביט, נקסט ויז'ן וארית, שהניבו תשואה של מאות אחוזים ● בבורסה טוענים כי לא איחרו את הרכבת: "זה לא מדד ליום או יומיים. התפקיד שלו הוא לייצר מכשיר פיננסי בר־מעקב"

אמיר ירון וג'רום פאוול / צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ישראל בדרך לפער ריביות היסטורי מול ארה"ב: כך זה ישפיע על המשק

בצל חוסר הוודאות הביטחונית ורמת האינפלציה, ישראל מתקשה להצטרף למגמה הגלובלית של הורדות הריבית - ועפ"י ההערכות, לאחר הורדת ריבית הפד אתמול, הפער ביחס לארה"ב צפוי להתרחב אף יותר בהמשך השנה ● ההשלכות עשויות להיות דרמטיות: מהשקל ועד לאג"ח ונוטלי המשכנתאות

האם AI יכול להחליף את מנהל ההשקעות שלכם? / צילום: Shutterstock

חוקרים נתנו לצ'אט לנהל תיק השקעות. התוצאות היממו אותם

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהפכת הבינה המלאכותית נמצאת בכל פינה, ועולה השאלה האם היא יכולה גם לנהל את תיק ההשקעות שלכם טוב יותר ממומחה אנושי ● מספר מחקרים בשנים האחרונות ניסו לענות בדיוק על השאלה הזאת והגיעו לתשובות מפתיעות ● וגם: הכירו את קרנות ה־AI הישראליות

100 אלף נכי צה''ל עד 2030 / צילום: Shutterstock

יש מיליון וחצי אנשים עם מוגבלות. איך משלבים אותם בקהילה?

שיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות עומד על 26% בלבד, והממשלה ניסתה לשנות את זה ● בדרך היא נתקלה בחסמים ממשלתיים ופרלמנטריים, ורק מעט באמת התבצע ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחרי שילוב אנשים עם מוגבלות

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, דוברות בתי המשפט

היועמ"שית מול לוין: לא לכבד צו שיפוטי - ריסוק הדמוקרטיה


בכירי מערכת המשפט, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ושר המשפטים יריב לוין התכנסו לטקס הפרישה של שופט העליון יוסף אלרון • אחרי פרישתו, 11 שופטים בלבד יכהנו בעליון ● לוין: "גיוון מערכת המשפט - המפתח להשבת האמון הציבורי" • נשיא העליון יצחק עמית על המתיחות עם אלרון: "לא סוד שהיו לנו חילוקי דעות" • אלרון בנאום הפרישה: "מוטרד מהכרסום באמון הציבור במערכת המשפט"

דונלד טראמפ ומנכ''ל אינטל ליפ בו טאן / צילום: אינטל

בתוך פחות מחודש: התשואה הבלתי נתפסת של ממשל טראמפ באינטל

מעט לאחר שדונלד טראמפ קרא להדחת מנכ"ל אינטל, ממשלת ארה"ב רכשה כ-10% ממניותיה בכ-20 דולר למניה ● היום, לאחר השקעתה של אנבידיה בחברת השבבים שזינקה ב-23%, רושם הממשל רווח של כ-4.5 מיליארד דולר, על הנייר

GAC AION V / צילום: יח''צ

הרכב הזה נכנס לאחד הפלחים התחרותיים בשוק. האם הוא משתלם?

לשחקן החדש ביותר (בינתיים) בפלח רכבי הקרוס-אובר החשמליים המשפחתיים, GAC AION V, יש עיצוב ייחודי, תא נוסעים מרווח ואיכותי והיחס הטוב ביותר בפלח בין טווח למחיר ● באגף הדינמי יש מקום לשיפור ● השבוע בענף הרכב

ששת הנופלים / צילום: דובר צה''ל

שני "הותר לפרסום", בהפרש של שעתיים: אלה ששת הנופלים - בפיגוע ובעזה

ערן, איתן, אומרי-חי ורון נהרגו לאחר שההאמר הצבאי שבו נסעו עלה על מטען ברפיח ● מאוחר יותר מחבל ירדני שהגיע חמוש למעבר אלנבי – רצח את יצחק ואורן ● מפקד הפלוגה מרפיח הניח אחריו אלמנה ושני ילדים, רון נפל ביום הולדתו ה-20 ● בנו של יצחק שמשרת במילואים שמע על הפיגוע במעבר הגבול וקפץ לזירה – שם גילה שאביו נרצח ● 48 חטופים - 714 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

בנייה / צילום: Shutterstock

העדכון ההיסטורי של מדד תשומות הבנייה הפתיע לרעה את הקבלנים

בלמ"ס שינו את הרכב המדד לראשונה זה 14 שנה, ובענף ציפו לקפיצה חדה ● לאחר שנרשמה עלייה של 0.4% בלבד, הקבלנים טוענים: לא משקף את העלויות האמיתיות של שכר העובדים

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג ומנכ''ל אינטל ליפ–בו טאן / צילום: אינטל

"עובדים על ההסכם כבר שנה, טראמפ לא היה מעורב": פרטים חדשים על עסקת אנבידיה-אינטל

"אני בתפקיד הזה כבר חצי שנה - וכבר ביומי הראשון בו עסקתי בפרטי ההסכם", גילה מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, במסיבת עיתונאים לרגל חתימת עסקת הענק ההיסטורית בין שתי החברות ● ראש תחום מניות טכנולוגיה בבית ההשקעות האמריקאי DA Davidson: "המוטיבציה של אנבידיה להשקיע באינטל היא כפולה - היא יכולה לעזור לגוון חלק מהייצור הרחק מ-TSMC והיא יכולה לתמוך בממשל האמריקאי"

רמי שבירו ואשתו רונית / צילום: אביב חופי

ב-30 מיליון שקל: הבית החדש של רונית ורמי שבירו

בני הזוג שבירו רכשו וילה חדשה בהרצליה פיתוח ב-30 מיליון שקל ● וגם: טופ גאם פתחה מפעל חדש בשדרות בהשקעה של 60 מיליון דולר – המפעל התעשייתי הראשון בעוטף מאז המתקפה ● אירועים ומינויים

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג ומנכ''ל אינטל ליפ–בו טאן / צילום: אינטל

מה עומד מאחורי עסקת אינטל-אנבידיה, והמרוויחה הישראלית המפתיעה

קשה שלא לראות בהצהרת אנבידיה, לפיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל, מעין מס נוסף מבית היוצר של הנשיא טראמפ ● יותר מאשר תוכנו של שיתוף הפעולה, חשובה הזרמת ההון הגדולה לאינטל, שתאפשר לה להימנע מהמשך פיטורים ומכירה בחסר של נכסים ● גם חברות הפורטפוליו של אינטל ירוויחו מהמהלך, ובראשן מובילאיי הישראלית

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

ממיליארד ל-100 מיליארד שקל: 20 השנים שבנו את השליטים החדשים של שוק ההון

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ואת בתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

מאגר תמר. בעיגול: אהרון פרנקל / צילומים: מארק ישראל סלם, מורג ביטן

יומיים ברצף: אהרון פרנקל קונה עוד מניות תמר פטרוליום ב־52 מיליון שקל

יום אחד בלבד לאחר רכישת 9% ממניות תמר פטרוליום, איש העסקים אהרון פרנקל ממשיך להגדיל את החזקותיו ומוסיף 1.5% נוספים בסכום של 52 מיליון שקל ● הרכישה הנוכחית מעלה את פרנקל להחזקה של 17.5% ממניות תמר פטרוליום בשווי של 612 מיליון שקל

השרה מאי גולן / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

"ביקשה לצאת לשירותים": השרה מאי גולן הבריחה את אמה מהחקירה

באמצע החקירה, הוציאה השרה מאי גולן את אמה ללא אישור מתחנת המשטרה - במשטרה בודקים אם ניתן לעצור את השרה חרף החסינות ● האם חשודה בקבלת דבר במרמה בשל מעורבותה בעמותת "העיר העברית" של גולן ● השרה עצמה עדיין לא התייצבה בחקירה שנפתחה בעקבות תחקיר "המבקר" בחדשות 12, אחרי שטענה כי מדובר ב"חקירה פוליטית"

זוהר לוי, מנכ''ל אמפא / צילום: תמר מצפי

מעל מיליארד וחצי שקל: אמפא השלימה גיוס חוב ענק

החברה, שהונפקה לפני כחודשיים ופועלת בתחום הנדל"ן המניב והמימון, גייסה סדרת אג"ח בהיקף כולל של 1.75 מיליארד שקל ● החברה מתכננת להשתמש בכספים לפירעון הלוואות שנטלה, תוך חיסכון ניכר בעלויות המימון

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

בית הדין הרבני באמירה תקדימית: ניתן לחייב בעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים

באמירה יוצאת דופן, בית הדין הרבני ציין כי במקרה בו יוגש הליך גירושים חדש המבוסס על עילה, קיימת אסמכתא הלכתית להמשך חיוב הבעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים, עד לקבלת חלקה ברכוש 

ירדן בארי / צילום: יח''צ

הבכירה בענקית הבריאות מודה: "אין לי את מספרי הטלפון של הצוות שלי"

מתוך 180 שווקים שבהם פועלת חברת מוצרי הבריאות iHerb, ישראל נמצאת בעשירייה הפותחת - והיא בין המדינות המובילות במכירות פר נפש ● בראיון ראשון מספרת ירדן בארי, מנהלת השוק הישראלי בחברה, עד כמה משמעותית העבודה עם משפיענים, התחושה כשאתרים אחרים מעתיקים את המלאי, מה הישראלים עדיין לא הפנימו ואיך הפך ספטמבר לאחד החודשים החזקים במכירות