מיק ג'אגר - האבנים המתגלגלות / צילום: אורית פניני
בלי ביטולים פתאומיים, בלי חרמות על רקע פוליטי, בלי בעיות סאונד ובלי חורים בחשבון הבנק: השנה האחרונה הייתה שנה מכוננת בענף יבוא הופעות המוזיקה הגדולות מחו"ל, עם מכירות שיא של כרטיסים, הופעות מושקעות מבחינה הפקתית ואמנים גדולים שנהנו מהקהל ומהאווירה בארץ הקודש והזיעו ונעו בחדווה על הבמה.
למרות הטענות (המוצדקות) על עלות מוגזמת של מחירי כרטיסים, הקהל נשך שפתיים והגיע - האצטדיונים התמלאו, ופארק הירקון נגדש עד פיסת הדשא האחרונה.
עבור המפיקים, העתיד נראה ירוק יותר, תרתי-משמע: הסיכון הכלכלי עבור המפיקים הפך לקטן יותר, לאחר שהקהל הוכיח שעם כל הכבוד למיתון הכלכלי, הצורך לראות את הכוכב שלהם על הבמה כאן בישראל, גם אם את רוב ההופעה הם מעבירים בצילום עקר לנייד, עולה על כל שיקול אחר. ואולי דווקא בשל המציאות הלוחצת והדוחקת, אין כל-כך מקום לשיקולים "זרים", כשמדובר באירוע של פעם בחיים.
ואולי זו דווקא תוצאה של אותו שיקול כלכלי: אם אין אפשרות כלכלית לנסוע לחו"ל להופעות של אמן אהוב, הזדמנות לצפות בו בישראל היא עדיין אופציה זולה יותר. המפיקים מודעים לשיקולים הללו, ומבט בדוח ההכנסות מאשש זאת היטב.
בשורה התחתונה, כמו גם בשורה הראשונה, החדשות הן טובות. האמרגנים מצליחים להרוויח מההופעות, הקהל המקומי (טוב, חוץ מהפיאסקו של ריהאנה), יוצא מרוצה, והאמנים עצמם - שזוכים כאן ליחס חם ואוהד מצד הקהל, כמו גם לתנאי הפקה טובים ולאירוח מסביר-פנים - צפויים לשגרר את התחושות האלה הלאה.
בפועל, זוהי מלאכת הסברה מצוינת עבור מדינת ישראל כמוקד הופעות מבוקש, כזו אשר מאפילה על ניסיונות של גורמים כאלה ואחרים להפעיל לחץ על אמנים פופולריים בסדר גודל של הרולינג סטונס וג'סטין טימברלייק, ולבטח על אמנים בדרג פופולריות נמוך יותר.
יש לקוות שחברי להקת פרל ג'אם יהיו ערים לשנת ההופעות האחרונה בישראל, לאחר שהמשא-ומתן שניהלו עם גורמי הפקה בארץ נפסק.
■ הערה: המידע באשר לרוקנרולר הוא לגבי מכירת כרטיסים כוללת לפסטיבל, שהתפרש על פני יומיים. הנתונים על-פי הערכות של גורמים בכירים בענף.