לפני זמן לא רב הייתה עו"ד רבקה ברוקס העורכת הראשית של העיתון הלונדוני "ניוז אוף דה וורלד". לא העיתון המכובד ביותר בממלכה, אבל אחד העיתונים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר בגלל היותו בעל התפוצה הגדולה ביותר. ה"ניוז" שערכה ברוקס למען בעליו, הטייקון האוסטרלי רופרט מרדוק, היה מלך העיתונות הבוצית.
אתמול (ג') יצאה ברוקס מבית משפט בלונדון לאחר שהוכרזה כזכאית מאישומים על האזנות סתר, סחיטה ושאר פשעים עיתונאיים בהחלט לא קלים. מי שהיה שותפה לעריכה הורשע.
מה לי ברוקס?
מדוע אני עוסק בזה? מה לי ברוקס ומי לי מרדוק? ובכן, הם אנשים מאוד משפיעים, גם על חיינו שלנו. הם מורי דרך שעיתונים בלתי מוסריים בכל העולם הולכים בדרכם ול"אורם". גם אצלנו, כמובן.
הדוגמה הבולטת להתנהגות אנטי-מקצועית, לדעתי, היא החינמון "ישראל היום", שאימץ לו ככתב הגנה את המנטרה "גם 'ידיעות אחרונות' עושים..." - כאילו שגניבה, להבדיל, פטורה מהחוק רק משום שגם אחרים עושים זאת.
אבל "ידיעות" הוא באמת עיתון שלי כבר קשה לקרוא בו. ההידרדרות שם הייתה פועל יוצא של תחרות קשה עם "מעריב", שעשה ל"ידיעות" טובה כאשר התקפל בכוחות עצמו. ועכשיו יש להם את "ישראל היום" בתנאים יותר גרועים: חלוקה חינם של החינמון.
מרדוק ואדלסון
כל עוד למיליארדר ההימורים שלדון אדלסון יש עניין להחזיק אותו בחיים, "ישראל היום" לא יעשה ל"ידיעות" ולציבור את הטובה הזאת. החינמון כבר יודע שאפשר לנסות לשלוט בפוליטיקאים באמצעות פרסום שלילי אם, למשל, יתמכו בחוק שהחינמון מתנגד לו. החינמון יודע - ומבצע.
בעיתונות אין הרבה מעשים מכוערים יותר. כי פרסומים כאלה לא רק פוגעים בנמענים, אלא הדבר דומה להונאה של ציבור הקוראים הכללי הזכאי, תמורת הכסף שהוא לא משלם, לקבל עיתון "נקי". והיום "ישראל היום" אינו נקי.
וכן, גם "ידיעות" חוטא כאשר הוא מעניש את ראש הממשלה להובילו למצב שבו יתחנן בפני אדלסון שיסגור את החינמון מכיוון שהוא מביא לו יותר נזק מתועלת (ראה הבחירות הכלליות הקודמות). ומעבר לכך, "ידיעות" מתחרה בתנאים שווים. "ישראל היום" מתחרה בתנאים של אדלסון, לפי הכלל שהקרופיה תמיד מרוויח.
דורנר נשיאת הכלום
הייתה בשעתו תקווה שנשיאת מועצת העיתונות דליה דורנר תעשה מאמץ לעצור את ההידרדרות. אבל השופטת בדימוס נכנסה לתפקיד, התיישבה על הכורסה ונרדמה. כשהתעוררה, זה היה בשביל להתמודד על נשיאות המדינה. אנחנו נגיע בהנהגתה למעשי "ניוז אוף דה וורלד". ואולי אנחנו כבר שם?