הדולר נחלש, והיצוא התעשייתי צונח: ירידה של 9% בחודשיים

רמה חודשית הנמוכה בכ-380 מיליון דולר, בהשוואה לרמה החודשית הממוצעת ברבע הראשון של 2014

מניתוח חודשי שערך אגף המחקר הכלכלי של התאחדות התעשיינים, עולים נתונים מדאיגים המצביעים על המשך הנסיגה ביצוא התעשייתי: בחודשים אפריל- מאי 2014, נסוג היצוא התעשייתי בשיעור ריאלי חד של כ-9%, בהשוואה לרבעון הראשון של 2014.

זאת לאחר ירידה חדה של 8%, ביצוא התעשייתי בחודש מארס. המשמעות הכספית של כך הנה כי רמת היצוא החודשית באפריל-מאי 2014 הייתה נמוכה בכ-380 מיליון דולר ועמדה על כ-3.8 מיליארד דולר, בהשוואה לרמה החודשית הממוצעת של היצוא ברבעון הראשון של 2014, שעמדה על 4.15 מיליארד דולר.

במקביל, צופים התעשיינים הישראלים כי ימשיכו להרחיב את פעילותם התעשייתית בחו"ל. הרחבת הפעילות, כוללת עלייה בתפוקת המפעלים בחו"ל, בהשקעות ובמספר המועסקים. כך עולה ממדד חברות התעשייה הרב לאומיות, שנערך על ידי האגף למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים. מדד זה מבוסס על הדיווחים והתחזיות של 43 חברות תעשייה ישראליות להן פעילות יצרנית בחו"ל.

נשיא התאחדות התעשיינים, צביקה אורן, מסר בעקבות המשך הירידה ביצוא והרחבת הפעילות התעשייתית של ישראלים בחו"ל כי "בנק ישראל צריך להתעורר מהתרדמת בה הוא נמצא ולהפעיל את כל האמצעים העומדים לרשותו, במטרה למנוע את המשך התחזקות השקל. ההימנעות של בנק ישראל לפעול בעוצמה הנדרשת, מובילה לפגיעה קשה בכושר התחרות של התעשייה הישראלית בשווקים הבינלאומיים - מדובר בפספוס צורם של הזדמנות להנות ממגמת ההתרחבות בביקושים העולמיים. בשל עלויות הייצור הגבוהות, והשקל החזק, היא מעדיפים תעשיינים רבים להעתיק או להרחיב את הפעילות התעשייתית שלהם דווקא בחו"ל ולא בארץ, במדינות בהן הם יכולים לקבל תנאים טובים יותר, אשר יחזקו את כושר התחרות שלהם. המשמעות המשקית היא חמורה - המשק הישראלי מבוסס על יצוא וכל ירידה ביצוא התעשייתי לטובת חו"ל משמעותו ירידה בצמיחה וירידה במספר מקומות התעסוקה".

הירידה החדה ביצוא התעשייתי בתקופה הנסקרת, משקפת נסיגה ביצוא מרבית ענפי התעשייה, למעט שלושה ענפים בודדים שרשמו גידול. הנסיגה נגזרה בעיקרה מקבוצת ענפי ההיי-טק אשר הסבירו יחדיו כ-82% מהנסיגה בסך היצוא התעשייתי. נסיגה של כ- 9% נרשמה ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה עילית, זאת בעיקר על רקע ירידה של כ- 30% ביצוא ענף התרופות, שהסבירה לבדה כ-40% מהנסיגה בסך היצוא התעשייתי. במקביל נסיגה של 7% נרשמה ביצוא ענף הרכיבים האלקטרוניים ושל כ-6% ביצוא ענף הציוד האלקטרוני. מנגד, נסיגות אלו התמתנו בחלקן הודות לעלייה של כ-7% בענף כלי הטיס.

במקביל, נסיגה של כ-9% נרשמה ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת עילית. נסיגה זו, נגזרה בעיקרה מירידה של כ-13% ביצוא ענף הכימיה, לצד ירידה של כ-2% ביצוא ענף מוצרי המתכת, המכונות והציוד. מנגד, גידול של כ-13% נרשם ביצוא ענף הציוד החשמלי ושל כ-12% בענף כלי התחבורה וההובלה.

נסיגה ריאלית של כ-8% נרשמה ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת-מסורתית, זאת על רקע נסיגה בכל ענפי הקבוצה. כך, ירידה חדה של 64% נרשמה ביצוא ענף מוצרי הנפט, בהמשך לנסיגה מצטברת של 40.5% בשני הרבעונים שקדמו. במקביל, נסיגה של 7% נרשמה ביצוא ענף המתכת הבסיסית, לצד ירידה של 5% בענף הגומי הפלסטיק ושל 3% בענף המינרלים האל-מתכתיים. ירידה נרשמה גם ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המסורתית (7%-) בתקופה הנסקרת.

ירידה ריאלית חדה, של כ-31%, נרשמה ביצוא ענף הכרייה והחציבה, לאחר גידול של כ-21% ברבע הראשון של 2014, וירידה מצטברת של 30% במחצית השנייה של 2013.