טירת גרוייר - שוויץ / צילום: לשכת התיירות השווייצרית
אין כמו להתחיל בוקר בהיר וצח בהליכה ביער. בשוליו ממתינה לנו כבר פרנסואז ריירו, מומחית בעלת שם בתחום ליקוט צמחי בר למאכל ולרפואה עממית. בתרמילה הנצחי היא נושאת כף חפירה של גננים חובבים, מזמרה ואולר שוויצרי חד כתער, ומובילה אותנו למסע מרתק בעקבות סודותיהם של הצמחים. היא מפלסת דרכה בין עשרות שיחים, פרחים ועצים ועורכת לנו היכרות עם נציגיהם הנבחרים ביער השוויצרי שבקנטון פרייבורג, המכונה "שווייץ הצרפתית".
פרנסואז מסירה את קליפתו של שורש חום, ותוכנו הלבן מתגלה. זהו שורש הוולריאן. פרנסואז מספרת שברפואה העתיקה נהגו לקצוץ ממנו כמה פיסות ולהניח על המצח להרגעת מיגרנה, ולהרגעה בכלל. כיום מכינים ממנו תוסף מזון הנמכר בכמוסות, שכן מחקרים הצביעו על כך שיש לו השפעות מרגיעות וכי הוא יעיל, בין היתר, לטיפול נגד חרדה. אך כמו כל דבר כמעט בטבע, זוהי חרב פיפיות: "אם תיטלו ממנו מינון גבוה מדי, תחושו ערנות יתר וסחרחורת. מומלץ לנצל את השורש באביב בלבד, שכן בחורף המרכיב הפעיל מטפס במעלה הגבעול והצמח הופך לרעיל".
שיחי הסרפד מוכרים גם אצלנו, ומבלי משים אני נוגעת בפרחיו הוורודים ואצבעותיי נצרבות. זוהי שעת כושר עבור פרנסואז להפגין תושיית שדה והיא ממהרת לקלף שורש ששלפה מהאדמה, מגרדת ממנו באותן תנועות שמגרדים חריץ גבינה ומניחה על אצבעותיי. הקלה מיידית. בארוחת הערב אופתע לגלות שחטיפי הצ'יפס המעודנים טוגנו מאותם עלי סרפד חצופים, ואילו בשורש שאני חבה לו תודה משתמשים לכיווץ בשר. מעניין!
פרנסואז מצביעה על פרח שמסייע לדלקות עיניים. "את זה יודעות גם הפרות השוויצריות, וכשעיניהן צורבות הן תרות אחר הצמח ומחככות בו את פניהן. מכאן מקור המנהג לשלב את הפרח בזרי הפרחים שמעטרים את מצח הפרות בעת התהלוכות החגיגיות באביב ובשלהי הסתיו".
בערב פגשנו, כאמור, שוב את הפרחים ואת צמחי המאכל שהכרנו ביער; הפעם - על הצלחת. בכפר, בן שלושה בתים, שוכנת מסעדת שף ספונת עץ במבנה עתיק בן מאות שנים, והיא מתמחה בתפריט המבוסס על חומרי הגלם המקומיים, שבו מככבים גם צמחים ופרחי בר שלוקטו באותו יום.
בכל בוקר מתייצב במסעדה המלקט הקבוע, ומביא את תוצרתו היומית העונתי. אחריו מגיע הדייג עם הדגה היומית מהאגם הסמוך, ויש אפילו מלקט פטריות קבוע. מכל הטוב הזה השף מתקין שני תפריטי טעימות יצירתיים, האחד טבעוני והשני בשרי, ושניהם מושתתים על המסורת המקומית. התפריט העונתי מתחלף מדי שישה שבועות, וברוח המקום היינות הם אורגניים, לא מסוננים. טעמתי מהתפריט הטבעוני הכולל אין-סוף מנות, מפתיעות בשילובי הטעמים. אמנם מושתת על מסורת, אך צירופי הטעמים וטכניקות הבישול מודרניים לחלוטין. כך, למשל, מרק גספצ'ו מעגבניות ומדובדבנים עם קציפה אוורירית שמדמה את השלג, כרוב קייל ממולא באוכמניות, וגם פרח קישוא מקומי במילוי כוסמת בניחוח אסייתי.
את המסעדה הקימה השפית ג'ודית באומן, שפרשה לאחרונה מעיסוקיה האחרים ורכשה חווה, שבה היא מנחה סדנאות בישול בשיתוף עם פרנסואז, האחראית על סדנאות ליקוט צמחים.
האפיל של חיי הכפר
בשנים האחרונות גובר העניין, במיוחד בעולם המודרני, המהיר והגלובלי, באמנויות ובמלאכות המסורתיות, ובאיכויות הנלוות להן - מאיכות החומרים ועד איכות החיים. ההבנה שלמודרניזציה נלווה מחיר כבד העלתה את האפיל של חיי הכפר של פעם, עם האוויר הצח, הקשר לטבע והמזונות הלא-מתועשים בטעם של פעם. משרד התיירות השוויצרי אינו עיוור לרחשי לב הציבור, כמו גם לעובדה שיש למחוזות הכפריים ולכפרים הקטנים שתחת חסותו הרבה מה להציע בתחום. על כן הוכרזה השנה הנוכחית כ"שנת המסורות החיות", ובמסגרתה מקדמים במרץ טיולים המשלבים סיורים כמו זה של פרנסואז, לצד ביקורים בחוות ובמגבנות שבהן מכינים את הגבינות השוויצריות בשיטות המסורתיות או שמקיימים סדנאות של גילוף עץ לתיירים. כיום כבר לא אופנתי להסתכל בבוז על הטכניקות מימי סבא, להפך. אלה נמנות עכשיו עם המורשת התרבותית של האזור.
לשכות התיירות בכל מחוז או עיירה קטנה מזמנות לתיירים אירועים, מסלולים ופסטיבלים כדי שיוכלו לחוות מנהגים ולחיות את המסורות בתחומים המעניינים אותם, כמו מוזיקה, ספורט, מלאכות יד, גסטרונומיה, אדריכלות מסורתית ועוד.
מיקומה הגיאוגרפי של שווייץ בלב אירופה בין גרמניה, צרפת, אוסטריה ואיטליה הביא לספיגת השפעות תרבותיות הדדיות מכל השכנים - בשפת הדיבור, במנהגים המסורתיים, במלאכות ובקולינריה. לכן, בשווייץ הקטנה יחסית, התגבשו בכל אזור מסורות ייחודיות. קנטון פרייבורג, שבו סיירנו, מדגים זאת היטב. הוא שוכן במערב שווייץ, בין העיר ברן לאגם ג'נבה. סמיכותו לגבול צרפת גיבשה השפעה הדדית בניחוח צרפתי של תרבות וקולינריה. שני שלישים מתושבי הקנטון דוברי צרפתית, והיתר גרמנית. התושבים המקומיים אימצו את המיטב משתי התרבויות ויצרו מארג תרבותי משולב.
הנוף הפסטורלי נוצר מפסיפס של שלושה אגמים צמודים המוקפים בכפרים קסומים, בכרמים וביקבים, רכס ההרים מכונה פרה-אלפים, טירות וערים משומרות מימי הביניים; האזור סביב האגמים מכונה "גן הירק של שווייץ" ובו מגדלים את רוב התוצרת החקלאית של המדינה. העולם הגסטרונומי העשיר מושתת על חומרי הגלם האזוריים והשפעת המטבח הצרפתי רק מטיבה עמו. התוצאה היא שפע של מסלולים חושניים בעקבות החקלאות המקומית, צמחי מאכל ומרפא, העשב, הגבינות, השוקולד והיין.
העיירה שארמיי (Charmey) השלווה, המהווה נקודת מוצא לטיולינו, שוכנת למרגלות ההרים. ברחובה הראשי מעדניות רבות המוכרות את המאכלים המקומיים כמו עוגיות המרנג וממרח הבנישון המסורתי. שבע דקות של עלייה מתונה ברכבל משארמיי לראש ההר Vounetz (1,626 מטרים) הוא טיול מרגש בפני עצמו, המזמן תצפית על נוף פסטורלי בין מצנחי הרחיפה בקיץ ואתרי הסקי בחורף, כפרים עם גגות אדומים, פרות רועות באפרים הירוקים ומסלולי הליכה.
בתחנה העליונה אנו פוגשים ילדים שעושים את דרכם לבית הספר וחזרה הביתה ברכבל כבדרך שגרה.
חייהן הטובים של הפרות
פנינו מועדות אל אחת המחלבות המשפחתיות באזור, שבה מכינים את גבינת הגרוייר (Gruyere) האופיינית לאזור. כמו במשחק סימני דרך, אנו מוצאים את המקום כשאנו הולכים בעקבות צלילי הפעמונים של הפרות המלחכות עשב ופרחים וגעיותיהם של עגלים רכים המתרפקים על ערימות חציר בדיר.
בקומת הקרקע של הבקתה הצנועה שוכנת המחלבה. ניחוח של חלב חמים אופף את החלל האפל של המחלבה ומתערבב בריח גצי האש שעליהם מונחת קלחת נחושת ענקית. בעוד 45 דקות יהפוך החלב לגבינה יוקרתית, שתתיישן ותשתבח בקצב משלה. האב, האם והבן עושים יחדיו במלאכה, בוחשים ללא הרף, מודדים את הטמפרטורה ומוסיפים אנזימים עד שמתגבש המרקם הרצוי. בעת ההפוגה אנו מוזמנים לעלות אל קומת המגורים ולהתכבד בטעימת גבינות ובקפה עם קרום חלב שאספו עם הרתיחה, הנחשב למעדן.
גבינת גרוייר המפורסמת היא גבינה חצי קשה שסוד טעמה הייחודי והעשיר טמון בתהליך ייצור מסורתי זה מאות שנים. היא מיוצרת על-פי הכללים המדוקדקים של תו התקן AOC המחמיר, שרק 170 מחלבות נמצאו ראויות להחזיק בו, ולייצר את הגבינה תחת שם המותג גרוייר.
בשנת 2001 נקבעו הכללים, תוך הקפדה מחמירה על כל הפרטים - מאיכות המרעה ועד קוטרם של גלגלי הגבינה, משקלה ומשך יישונה.
אב המשפחה פותח לנו צוהר לרגע לקודש-הקדשים. את ריחות החלב החם וגצי האש מחליף ניחוח מרוכז של גבינות. מדפי העץ עמוסים בגלגלי גבינות צהבהבים המתבשלים ומתיישנים. בתום עשרים שעות תחת מכבש המשקולת הלוחצת, מועברים גלגלי הגבינה, ששוקלים בממוצע כ-25 קילוגרמים, להשריה בחבית מי מלח. כעבור עשרה ימים מתחיל שלב ההבשלה וההבחלה.
ברור שבאקלים כזה הפרות מקבלות הרבה כבוד ויקר. לא רע להיות פרה שוויצרית שרועה באחו טבעי ועשיר, הכולל למעלה ממאה סוגי צמחים ופרחים המכילים ויטמינים ומינרלים, מהאביב ועד שלהי הסתיו. כשנגמרת העונה יורדים הרועים עם העדרים מהפסגות הגבוהות לנמוכות יותר בתהלוכה חגיגית, המתנהלת על-פי טקס מסורתי עתיק. ראשי הפרות מעוטרים בזרי פרחים ססגוניים וצליל פעמוני הנחושת הענקיים שונה מעדר לעדר. הגברים, הנערות והנערים לבושים בלבוש טקסי מסורתי עתיר ברקמות יד בהשראת הווי הרועים.
לאורך גדת נהר סרין (Sarine) מסומן מסלול בין שמונה כפרים המשלב טבע ואדם, במהלכו ניתן לגלות את ציורי הפויה (Poya) - סגנון ציור נאיבי שהתפתח לפני מאות שנים, המתעד אירועים מחיי הרועים, ובראשם את תהלוכות העדרים. במסלול טיול רגוע שעובר בין הכפרים אפשר עדיין לגלות ציורים כאלה על לוחות עץ עתיקים על שערי החוות, לטייל בין הבתים ולגלות את גרעין הכפר העתיק על-פי מיקום הכנסייה. גם כיום ישנם ציירי פויה, וניתן לרכוש מציוריהם בגלריות ובחנויות המזכרות.
גם למי שעייף מביקורים בטירות אירופיות, מומלץ לבקר בטירת גרוייר, ולו רק בשל הנוף הנשקף ממרומי הטירה אל רכסי ההרים והגנים המטופחים המקיפים אותה. הדרך שעולה אל הטירה עוברת בין חנויות מזכרות, מסעדות ומוזיאונים. בחניית ביניים באחד המקומות אפשר להתוודע למאכל מקומי נוסף - עוגיות המרנג גדולות הממדים. מבהירים לנו שחובה לטבול אותן קודם בשמנת סמיכה שטעמה מופלא, המכונה דאבל קרים על שום אחוז השומן הגבוה שלה. השמנת מוגשת תמיד בכלי מעץ מגולף, וממנה יוצקים על המרנג בכף עץ מגולפת בסצנות מחיי היומיום של פעם.
את הטיול הנוסטלגי אפשר לסיים בגיחה משעשעת לעתיד, בביקור במוזיאון יצירותיו של האמן השוויצרי הסוריאליסטי הנס רודי גיגר (Hans Ruedi Giger), שהתפרסם כשעיצב את דמות החייזר בסרט המדע הבדיוני "הנוסע השמיני". מול המוזיאון התרפקתי על כורסה משוגעת אך נוחה, מעוצבת בדמות מפחידה משהו בבר-קפה שכולו מעוצב ברוח החייזרים ושאר היצורים הבדיוניים.
הכותבת היתה אורחת של לשכת התיירות השווייצרית ושל לשכת קנטון פרייבורג.
מידע מעשי
איך מגיעים: נמל התעופה הקרוב הוא ז'נבה, אפשר גם לשלב בטיול לאורך אגם ז'נבה. מנמל התעופה של ציריך אפשר לקחת רכבת לפרייבורג, הנסיעה אורכת כשעה וחצי.
אירועים, סיורים, סדנאות: בלשכת התיירות המקומית בכל עיר ועיירה קטנה, יספקו לכם מפות, עלונים והמלצות על אירועים וסיורים מאורגנים ללא תשלום. באתר של Association Parc naturel Gruyere Pays-d'Enhaut מפורטות הצעות לפעילויות בכל עונות השנה, כולל סדנאות בתחומי האומנויות המסורתיות: www.gruyerepaysdenhaut.ch
טל' 41 (0)26 924 7693
להזמנת סדנה של ליקוט עשבים ביער עם פרנסואז ריירו Francoise Rayroud www.saveursauvages.ch
המסעדה של פרנסואז ושל ג'ודית באומן: Pinte des Mossettes, 1654 La Valsainte Cerniat טל' 41 (0)26 9272097 (אין אתר אינטרנט).
מרחצאות שרמיי: בעיירה הנחמדה יש גם אתר מרחצאות. כרטיס הכניסה במחיר עממי, והוא מאפשר שימוש בבריכות מקורות וחיצוניות ובסאונות. במקום קפיטריה לארוחות קלות וספא טיפולים. מומלץ. Les Bains de la Gruyere, Charmey
טל' 41 (0)26 9276767
www.les-bains-de-charmey.ch
מלון מומלץ: מלון אינטימי במרכז שארמיי שחדריו צופים אל הנוף. יש בו כמה מסעדות. מומלצת במיוחד La Table מסעדת שף של David Sauvragnet, צעיר ומבטיח שכבר זכה בפרסים. Hotel le Sapin, Rue du Centre 25, טל' 41 (0)26 9272323 www.hotel-le-sapin.ch
אירועים בעולם / 3 עד 27 ביולי
אוסטריה, פסטיבל אמנות גוף
אמנות קישוט הגוף (Bodypaint) היא תחום הנעשה פופולרי יותר ויותר, והעוסקים בו מתייחסים אליו כאל אמנות לכל דבר. פסטיבל ה-Bodypaint המתקיים באוסטריה מדי קיץ הוא הזדמנות לראות את הטובים ביותר בתחום, המקשטים דוגמנים ודוגמניות ביצירות קוביסטיות, סוריאליסטיות, פנטסטיות ועוד.
השיא הוא תחרות שמגיעים אליה ציירי גוף מרחבי העולם, המתחרים בכמה קטגוריות, וכ-20 אלף צופים הבאים להתפעל ממעשה ידיהם. בנוסף, יש גם תערוכת תצלומים ואפילו מופע בלט עם רקדנים צבועים ומקושטים. לצפייה בסרטון סרקו את הקוד.
איפה: כפר מילסטאט (Millstatt) ליד אגם באותו שם, באזור Spittal an der Drau, חלק של אוסטריה הקרוב לסלובניה
מתי: 29 ביוני עד 6 ביולי
אוסטרליה, מירוץ גמלים
ה-outback האוסטרלי, אזור מדברי מרוחק מהערים הגדולות, הוא השטח הכי פחות מיושב במדינה ויחסית פחות מתוייר, אבל בחודש יולי מתקיים שם פסטיבל פופולרי: מירוץ הגמלים של אליס ספרינגס. לא קל להיות ג'וקי של גמל. החיה נוטה שלא לשתף פעולה, להתחפר בקרקע דווקא בעת ההזנקה ולירוק לכל עבר ברדיוס של שלושה מטרים.
בנוסף למירוץ עצמו, מתקיימים גם אירועי משנה משעשעים: תחרות החתנים, שבמסגרתה אמור "החתן" לחטוף "כלה" תוך כדי רכיבה על גמל, תחרות ריקודי בטן, מירוץ ריקשות ועוד.
שלא כמו הקנגורו, הגמלים אינם ילידי היבשת, וכרבים מתושביה אף הם הגיעו כמהגרים. הביאו אותם פועלים אפגנים שהציבו עמודי טלגרף במדבר האוסטרלי. המורשת האפגנית מונצחת בגביע שמעניק לזוכה שגריר אפגניסטן באוסטרליה. לצפייה בסרטון, סרקו את הקוד.
איפה: אליס ספרינגס, אוסטרליה
מתי: 13 ביולי
אנגליה, הגן הנעלם
פסטיבל "Burning Man" האמריקאי מוכר, ולא מעט ישראלים משתתפים בו מדי שנה: עשרה ימים יצירתיים במדבר, שבמהלכם בונים משתתפים מיצגים מטורפים, מציבים פסלים עצומים, שרים, מנגנים, רוכבים על אופניים בעירום או לחילופין מתהדרים בבגדים יוצאי דופן. המקבילה הבריטית, Secret Garden Party, מוכרת פחות. גם כאן יש נושא שנתי, וגם כאן נקראים המשתתפים להסיר מעליהם מחסומים ועכבות ולפעמים גם בגדים.
הפסטיבל הבריטי סולידי יותר מזה האמריקאי, אבל גם הוא צבעוני ומלא אקשן, מוזיקה ואווירה. בשטח פזורות בימות מוזיקה, הופעות תיאטרון, הפקות קולנוע עצמאי, מיצבים, משחקים, הופעות, סדנאות ועוד. לצפייה בסרטון סרקו את הקוד.
איפה: ליד Huntington, שב- Cambridgeshire
מתי: 24 עד 27 ביולי