אנשים נואשים עושים מעשים נואשים. מול מצוקה כלכלית קשה ועל סף רעב, אנשים ינקטו כל צעד כדי לשרוד ולו גם יום אחד נוסף. זו הסיבה שחמאס החליט לפתוח לפני שבועיים במלחמת התאבדות. הוא יורה מאות מטחי טילים לעבר אוכלוסייה אזרחית בישראל, מסכן חיי מיליוני אזרחים בשטחו, מבצע פשעי מלחמה בתוך שימוש באוכלוסייה אזרחית כמגן אנושי ומסרב בתוקף לכל הפסקת אש, משום שהוא הגיע למצב הכלכלי הקשה ביותר מאז היווסדו. מנהיגי חמאס גילו שאין להם כל מוצא ממצוקה כלכלית זו, ולפיכך ימשיכו בירי והלוחמה, עד שישראל, או המצרים, או העולם, ייכנעו.
בכל 26 שנות קיומו, תמיד מצא חמאס דרכים יצירתיות לממן את תעשיית המוות שלו. מארגון צדקה שולי מועט יכולת, חסר השפעה ואפילו פחות מכך תומכים, הפך חמאס באינתיפאדה הראשונה לכוח המשפיע ביותר והפופולרי ביותר בחברה הפלסטינית. מארגון אופוזיציוני לאש"ף, הפך חמאס לארגון החזק ביותר ברשות הפלסטינית. הארגון פיתח מנגנוני דעווה - צדקה - לצד זרוע צבאית מיומנת. שניהם הלכו וצמחו והגיעו לממדים עצומים, המאגדים מאות אגודות צדקה ומאות אלפי חברים. חמאס נדרש לעשרות מיליוני דולרים כדי לתמוך בשתי זרועות אלו. הוא עשה זאת יחסית בנקל בשנותיה הראשונות של האינתיפאדה השנייה. אגודות צדקה כמו CAIR ו-HLF בארה"ב, או INTERPAL באנגליהו-CBSP בצרפת, גייסו עבורו מיליוני דולרים. אלה, יחד עם כספים שגויסו בסוריה ובערב הסעודית, הועברו בחופשיות לגדה המערבית ולרצועת עזה באמצעות בנקים ירדניים ואירופיים.
במבצע חומת מגן נפלו בידי צה"ל מסמכי שלל אשר תיעדו את העברות הכספים הללו. המסמכים הראו כי ארגוני צדקה רבים מגייסים מיליוני דולרים עבור חמאס ועבור משפחות השהידים ומעבירים את הכספים לעזה ולגדה המערבית באמצעות הבנק הערבי ובנקים אחרים. בפברואר 2004 חדרו כוחות צה"ל לבנקים בגדה המערבית והחרימו מתוך כספות הבנקים 40 מיליון דולר אשר היו שייכים לפעילי חמאס ולאגודותצדקה מטעם חמאס. רוב הסניפים שאליהם פלשו כוחות צה"ל היו של הבנק הערבי. במקביל, קורבנות טרור הגישו תביעות ענק נגד הבנק הערבי ונגד בנקים אירופיים בניו יורק בגין גיוס כספים והעברות כספים לחמאס. תביעות אלו הביאו לזעזוע שהדהד למרחוק בקרב מערכת הבנקאות העולמית. בעקבות התביעות, אף בנק לא הסכים להמשיך לספק שירותים בנקאיים לחמאס או לאגודות צדקה המזוהות עמו. בנקים רבים, כדוגמת לוידס וברקליס מלונדון, סגרו חשבונות בנק לאגודותצדקה שעלה חשד כי הן מסייעות למשפחות השהידים ברצועת עזה. כל הבנקים הבינלאומיים סגרו את סניפיהם בעזה, מחשש שכספם ישמש את חמאס בעזה ויועבר למימון טרור. כך נותרה הרצועה ללא מערכת בנקאות בינלאומית, כלומר, ללא דרך להכנסת כספים לעזה.
קונים את העם
עניין זה דרש התייחסות מיידית וחייב את החמאס למצוא דרכים חלופיות להכנסת כספים לעזה. אלו נמצאו בדמות בנקים שלא ראו עצמם כפופים לכללי איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור של המערב. למשל, בנק אוף צ'יינה. עם חסימת נתיב העברת הכספים דרך הבנק הערבי או הבנקים האירופיים, פנו ראשי חמאס לחלפני כספים בלבנון ובירדן וביקשו מהם להעביר מיליוני דולרים לחשבונות בבנק אוף צ'יינה, שנפתחו במיוחד לצורך כך. הכספים היו מתקבלים ממפקדת החמאס בסוריה, מועברים לבנק אוף צ'יינה, ומשם אמורים היו לעבור לרצועה. מאחר שלא ניתן היה להעביר את הכספים ישירות לבנקים ברצועה, היו קונים בהם סחורות, ואת הסחורות היו מייצאים לרצועה. ברצועה היו פעיליחמאס מוכרים את הסחורה ומקבלים לידיהם את הכספים לצורכי טרור. גם כנגד בנק אוף צ'יינה הוגשו תביעות ענק בניו יורק על ידי קורבנות טרור, אך הבנק סירב לגדוע את נתיב העברת הכספים לחמאס בתואנה שחמאס אינו מוכרז כארגון טרור בסין ועל כן אין עבירה על הדין הסיני. הבנק ממשיך במתן שירותים בנקאיים לחמאס וסיוע במימון החמאס, ייתכן שעד היום, וללא כל ספק עד 2012.
והייתה גם דרך נוספת, היא דרך המנהרות. ב-2006, לאחר כניעת ישראל ללחץ אמריקאי שבעקבותיו נטשה ישראל את הגבול בין עזה למצרים, הלכה ופרחה תעשיית המנהרות, ובאמצעותה הבריחו אנשי חמאס מיליוני דולרים לרצועה. הכספים הללו נועדו בראש ובראשונה לתמוך בכל צורכי האוכלוסייה "מלידה ועד מוות". חמאס מספק שירותי חינוך, בריאות, רווחה ודת בחינם לפלסטינים בעזה. הדבר נועד לרכוש את נאמנותם, כדי שיוכל להמשיך לירות לעבר ישראל מתוך סלון ביתם ומחצרות בתי הספר שלהם והמסגדים. הכספים הללו נועדו לרכוש עשרות אלפי טילים ארוכי טווח וציוד לחימה, לבנות מאות מנהרות תת-קרקעיות מבוטנות שלא יביישו בבטיחותן ובתחכומן מדינות מערביות מפותחות, ולשלם משכורות לעשרות אלפי אנשיו.
שערי מצרים נסגרים
ב-2011 החלה האדמה לרעוד מתחת לרצפת מפקדת חמאס בסוריה. חאלד משעל, ראש הלשכה המדינית של חמאס, חיפש מקום אחר לעקור אליו. הוא הזמין את אמיר קטאר לביקור ברצועה. זה הגיע והציע מיליארד דולר לחמאס לשיקום הרצועה, בתמורה להעתקת מקום משכנה של מפקדת חמאס לקטאר. הארגון קיבל את ההצעה בזרועות פתוחות. מאז הפכה קטאר למממנת העיקרית, ולימים הבלעדית, של חמאס. מאות מיליוני הדולרים שהועברו על ידיה לא הלכו לשיקומה של עזה, אלא לבנייתה של עיר תחתית מרוצפת בטון עבה ולהברחת אלפי רקטות, טילים וציוד לוחמה לרצועה. חמאס מעולם לא הרגיש טוב יותר.
לפני חודשיים הסתיימה החגיגה. עם בחירתו של גנרל סיסי כנשיא מצרים, לאחר הדחתו של הנשיא מורסי, יקיר תנועת האחים המוסלמים, הוצאה תנועת האחים המוסלמים מחוץ לחוק. התנועה הוכרזה כארגון טרור, ראשיה הועמדו לדין ונידונו למוות. חמאס, בן חסותה של תנועת האחים המוסלמים, הפך אויב מר. מצרים סגרה את כל דרכי הגישה משטחה לרצועת עזה. חמאס נותר ללא כל דרך להעברת סחורות וכספים לרצועה. קטאר ראתה במצוקתו של חמאס ונכונה הייתה להעביר עשרות מיליוני דולרים, אך לא הייתה לה דרך. הבנק הערבי, שבאמצעותו היו מועברים כספיה, התבקש על ידי ארה"ב, בלחץ ישראל, לא לעשות זאת יותר. קטאר פנתה לאו"ם וביקש את סיועו של שליח האו"ם למזרח התיכון, רוברט סרי, להעביר לפחות 20 מיליון דולר לתשלום משכורות לפעילי החמאס. סרי ניסה להעביר את הכספים בדרכים שונות אך נכשל. הוא גם זכה לנזיפה קשהמצד ישראל בעקבות פרשה זו. בצר לו, פנה חמאס לאבו מאזן, בטענה שעתה, משחמאס מהווה חלק מממשלת האחדות, על הרשות הפלסטינית לשלם את המשכורות לעובדיו, שכן העובדים הם עובדי הרשות הפלסטינית כעת. אבו מאזן השיב בשלילה מוחלטת. הדבר האחרון שעלה בדעתו של אבו מאזן הוא לחזק את חמאס.
כך נותר חמאס נתון במצור כלכלי. זו הסיבה שרוב דרישותיו להפסקת אש הן לפתוח לו דרכי גישה: מהמצרים לפתוח את מעבר רפיח, מישראל לאפשר לו לבנות שדה תעופה ולהקים נמל ימי, כדי שיוכל לקבל מעבר פתוח וחופשי להכנסת כספים לרצועה. אחרת יתמוטט.
ההזדמנות של ישראל
זו המטרה שישראל צריכה להגיע אליה. חמאס כעת מוחלש ביותר, על גבול קריסה כלכלית. זו ההזדמנות למוטט אותו לחלוטין. נוסף על פעולות צה"ל שנועדו לפגיעה בתשתיות חמאס ולהרג מפקדיו, על ישראל להפעיל לחץ כלכלי כבד יותר על חמאס כדי להביא לאיונו. לצערנו אירופה וארה"ב כבר התחילו לפתוח את פנקסי השיקים שלהם במטרה לשקם את עזה. אך כמו בעבר, הכסף הזה ייפול לידי מחבלי חמאס וישיב נשמה לאפם. שום צעדים לא יוכלו לוודא שהכספים הללו אינם משמשים לצורכי טרור. הכסף הזה ייתן רוח גבית לחמאס להמשיך במלחמתו, זו הנוכחית וזו שבעתיד, וימשיך לרצוח באזרחי ישראל.
טילי המוות הנורים מעזה הביאו את ממשלת ישראל להחלטה הנוראית של פלישה קרקעית בתוך ספיגת אבדות כבדות בנפש. זו העת לממשלת ישראל להשתמש בנשק הנוסף המוחבא בארסנל שלה, ולפעול בכל דרך כדי לפגוע כלכלית בחמאס. על ישראל להתעקש שבנקים מסין, מטורקיה ומקטאר לא יוסיפו לממן את חמאס; שממשלות כמו קטאר, הידידותיות לישראל ולארה"ב, לא ישפכו מאות מליוני דולרים לשלהוב הלהבות. כמו שחיל האוויר לבדו לא יכול היה לבצע את העבודה, וישראל נאלצה לפתוח במתקפה קרקעית, המתקפה הקרקעית לא תוכל לבצע את העבודה לבדה. הדרך היחידה להשמיד את חמאס לחלוטין היא באמצעות פגיעה אנושה במימונו. מבצע "צוק איתן" חייב להיכנס לזירה הכלכלית.
*** הכותבת עומדת בראש ארגון "שורת הדין" הנלחם במימון טרור
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.